Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

חוקי השימור: מדוע חדשנות לא תמיד מצליחה לתפוס?

כולם רוצים לחדש בימינו, אבל לא תמיד זה היה כך. דיאגרמת Ngram של גוגל שבוחנת את ההופעה של המושג "חדשנות" מראה שעל אף שהוא היה בשימוש עוד במאה ה-19, ...
גרג סאטל

כולם רוצים לחדש בימינו, אבל לא תמיד זה היה כך. דיאגרמת Ngram של גוגל שבוחנת את ההופעה של המושג “חדשנות” מראה שעל אף שהוא היה בשימוש עוד במאה ה-19, הוא לא הפך לפופולרי עד אמצע המאה ה-20 או ליתר דיוק, תחילת שנות ה-70. לפני כן, מנהלים העדיפו מסורת על פני חדשנות.

עכשיו דברים נעים הרבה יותר מדי מהר מכדי שחברות יוכלו להישאר במקום. גלובליזציה וטכנולוגיה הובילו לכך שאורך החיים הממוצע ב-S&P נפל מ-60 שנה לפחות מ-20. אם אתם לא מחדשים, מישהו אחר יעשה זאת.

יחד עם זאת, יצירת שינוי אמיתי דורש יותר מסתם דיבורים. מנטרות ומילים טרנדיות הן לא תחליף לפתרון בעיות אמתיות. יותר מדי פעמים אנחנו כל כך מוקסמים מרעיון חדש, עד שאנחנו לא עושים את העבודה הקשה של לגרום לשינוי אמתי להתרחש.

חדשנות דורשת אסטרטגיות חדשות

האנשים שעושים את הצעדים בראשונים, נוחלים פעמים רבות כישלון. במלחמת האזרחים בארה”ב, מדינות האיחוד לא עשו שימוש בנשק המוטען במקביל בכמה כדורים (שנחשב בעל טווח אש גדול יותר) מכיוון שמפקד החימוש של לינקולן האמין שזה יעודד בזבוז תחמושת. בריטניה היתה המדינה הראשונה שהשתמשה בטנקים ובמטוסים במהלך מלחמת העולם הראשונה, אבל היו אלה דווקא הגרמנים שהשביחו את השימוש בהם עם הפלישה לפולין במלחמת הבזק ב-1939. הבריטים גם בנו את המחשב הדיגיטלי הראשון, אבל הרסו אותו מיד לאחר המלחמה. היום ארה”ב שולטת בתעשיית המחשבים בעוד שרק חברת טכנולוגיות מידע משמעותית אחת ממוקמת בבריטניה.


חדשנות לבדה אינה מספיקה – היא גם צריכה לשתלב היטב במערכת הקיימת | צילום: thinkstock

הבעיה היא שטכנולוגיה חדשה מאלצת אותנו לעשות דברים בצורה שונה. לא מוותרים על נשק טוב יותר מכיוון שחוששים לבזבז תחמושת, ולא הורסים מחשב מתקדם כי המלחמה נגמרה. כל אלה נראים די מגוחכים היום אבל בוודאי בעוד עשור גם הבורות שלנו ביחס למשקפי גוגל תראה לנו מצחיקה.

כוחו של הרגל

בשלב הזה, רוב האנשים כבר מודעים לכוחן של רשתות העבודה. כולם משתמשים בתוכנת אופיס כי זה מה שעושים כולם. אם רוצים למכור משבו מפרסמים אותו באיביי כי שם נמצאים הקונים וה-iOS של אפל הוא פופולרי, כי כולם רוצים לפתח עבורו.

אבל בעוד שההשפעה של רשתות יכולה לדחוף מוצר, הן גם יכולות למנוע התפתחות של חידושים. רשתות הן יציבות. אי אפשר פשטו לשנות דברים חד צדדית, מכיוון שמסה של אנשים לא תלויים נוטה לתמוך במצב הקיים. קחו למשל את הדוגמה של בלוקבסטר שהגיבה לתחרות מצד נטפליקס בשינוי אסטרטגיה שכלל גיוס צוות דיגיטלי וניסיון לשלב שירות אינטרנטי עם אמינות של החנויות בשטח. כלפי חוץ זה נשמע מתכון מנצח, אך התשתית הארגונית הפנימית פשוט לא היתה מותאמת לשינוי הזה: הזכיינים היו חשדנים, המשקיעים היו זהירים מאוד ובסופו של דבר הרשת נפלה.

האמת היא שחדשנות יכולה להצליח רק כאשר היא ממוקדת במשימה ספציפית. לא מנצחים מלחמה באמצעות חיסכון בכדורים, בדיוק כפי שאי אפשר לשכנע ארגון לאמץ שינוי רק לשם השינוי. כאשר החידוש מגיע כפתרון לבעיה ולא מתוך רצון סתמי ליצור דברים חדשים, הרבה יותר פשוט לאמץ אותו. אז אולי מה שבאמת נדרש ממי שרוצה לחדש הוא לדבר יותר על איך עושים את העבודה נכון ולא על איך מייצרים חדשנות. החדשנות כבר תגיע מתוך המסקנות.