הכסף הגדול אשר נמצא בידיהם של עשירי מדינות ערב מביא עמו אתגר לא פשוט כלל: כיצד ליצור את הפרויקט הגדול ביותר, המרשים ביותר, והחדשני ביותר – פרויקט כזה שיהפוך לנושא שיחה מרכזי בכל רחבי העולם. כעת, לאחר מגדלי הענק אשר נבנו לגבהים מדהימים, פרויקט האי המלאכותי בדובאי ושאר פרויקטים בסדר גודל ענק אשר יצאו לפועל ברחבי העולם הערבי, מגיע תורו של "הדור הבא", אם תרצו, של מיזמי הענק. והדור הבא מגיע בצורת עיר חכמה ענקית אשר נבנית בימים אלו ממש בסעודיה, וצפויה להפוך בקרוב ל"עיר החכמה" הגדולה ביותר בכדור הארץ.
הרעיון להשקיע סכומי כסף אדירים בהקמת עיר חכמה הגיע, פשוט מאוד, מקריאה נכונה של המפה על ידי היזמים הסעודים. ראשי המיזם הבינו כבר לפני מספר שנים כי "הדבר הגדול הבא" יגיע מגזרת הטכנולוגיה המתפתחת – ובמיוחד זיהו את מהפכת "האינטרנט של הדברים" אשר צוברת תאוצה בימים אלו. כיום כבר ידוע לכל כי בעתיד הקרוב מאות מיליוני מכשירים אשר אנו מכירים מחיי היום יום שלנו יהיו מחוברים לרשת האינטרנט (החל מהמקרר והמכונית ועד לפח האשפה במטבח ומכונת הכביסה) ויאספו עלינו נתונים כל העת. בנוסף למרחב הביתי, גם המרחב הציבורי צפוי להתחבר באופן מוחלט לרשת כשרמזורים, תמרורים, פנסי רחוב ואפילו פחי אשפה ולוחות מודעות יהיו מחוברים לאינטרנט – וישתתפו גם הם ב"מאמץ" הכולל לאיסוף כמויות אדירות של נתונים על התנהגות האזרחים בכל רגע נתון.
המטרה: להפוך לבסיס הפעילות מול יבשת אפריקה | הדמייה: מתוך אתר החברה
הזיהוי הנכון של הסעודים הוא שהביא אותם להשקיע סכום עתק בשווי כולל של 100 מיליארד דולר בהקמת העיר המתקדמת, אשר מוקמת לחופו של הים האדום במערב המדינה תחת השם "העיר החסכונית על שם המלך עבדאללה". שטחה הכולל צפוי להיות 168 קילומטר מרובע, ועל פי התוכניות היא תאכלס לא פחות מ-2 מיליון תושבים.
מדובר בפרויקט ייחודי לא רק בהיקף המשאבים האדיר אשר עומד לרשותו, אלא גם באופי העבודה. ערים, מטבען, נבנות ברחבי העולם שלב אחרי שלב: מתחילים עם בסיס כלשהו, עליו מקימים שכבה נוספת, אליה מוסיפים מערכת כלשהי, בונים שכונה חדשה או מקימים רשות עירונית שטרם פעלה באזור. במקרה הזה, כאמור, היזמים הקדישו את השנה הראשונה אך ורק כדי לתכנן את כלל המערכות אשר ברצונם לבנות כבר כעת – ולבנות את התשתיות כבר משלב אפס. תשתיות התחבורה, החינוך, הרפואה, הפארקים הציבוריים, הכבישים, האנרגיה – כולן נבנות בימים אלו מתוך מחשבה על העתיד, ועל אפשרויות ההרחבה אשר יגיעו בהקדם (כך לפחות מאמינים ראשי הפרויקט).
אז למה הכוונה ב"עיר חכמה"? לפי פאהד אל רשיד, מנכ"ל החברה אשר הגתה את מיזם הענק המדובר, העיר החדישה תכלול כבר בשלב התשתיות את מיטב הטכנולוגיה אשר יש לעולם להציע כיום (בתוספת כמה הפתעות, לדבריו). גם הבתים עצמם אשר נבנים כבר כיום על ידי החברה ויוצעו למכירה כוללים כולם מגוון ענק של שבבים וחיישנים אשר ינתרו כל העת את פעילות התושבים (באופן אנונימי בלבד, מדגישים בחברה) ויאספו את הנתונים בכדי לשפר ולייעל את חיי התושבים. התחבורה הציבורית בעיר תופעל בהתאם לנתונים אשר יאספו הרמזורים והתמרורים, כך גם מערכת הרמזורים תשנה עצמה בהתאם לכמות התושבים הנוסעים בנתיב מסוים בכל רגע נתון, ביטחון התושבים אמור לגבור הודות למערכות הגנה ומעקב מתקדמות אשר יפרסו ברחובות, וכו'. את עיקר תשומת הלב נותנים בחברה לתחום החיסכון באנרגיה – כשכל המערכות (הן הפרטיות והן הציבוריות) יתוכננו כך שיפעלו במאמץ מירבי להביא לחיסכון גדול ככל הניתן באנרגיה.
אז מדוע להשקיע את סכומי העתק האלו בהקמת העיר המתוחכמת? ראשית, כמובן, ישנו המאבק אשר הוזכר בתחילת הכתבה. בהקשר הזה, הסעודים רוצים למתג עצמם כמדינה עשירה, מתקדמת וטכנולוגית – אשר יודעת גם היא לייצר פרויקטים בסדר גודל אדיר שכזה אשר יהפכו לשיחה היום ברחבי העולם כולו. שנית, מאמין אל רשיד, העיר תוכל להפוך בתוך שנים בודדות לבסיס הפעילות העיקרי של חברות מרחבי העולם למול יבשת אפריקה – אשר מכונה כבר כיום "היבשת המתעוררת" וצפויה, על פי פרשנים ואנליסטים רבים, להפוך לאחד מאזורי המסחר המשמעותיים ביותר בעולם בקרוב מאוד.
צילום: thinkstockphotos
על פי תחזיות החברה, עד שנת 2050 הסחורות והמוצרים אשר יעברו דרך העיר יגיעו ל-1.5 מיליארד איש ברחבי העולם, כשחברות רבות ישנעו סחורות ושירותים מ/ליבשת אפריקה, והעיר החכמה הגדולה בעולם, מקווים אנשי החברה, תהפוך ל"בסיס הבית" הקרוב והנוח ביותר עבור אותן חברות.
אז האם השקעת הענק בסך 100 מיליארד דולר שביצעו הסעודים אכן תחזיר עצמה במהרה? כדי לקבל תשובה לשאלה, כך נראה, ניאלץ גם אנחנו להמתין עוד מספר שנים ולגלות האם מגוון הגורמים אשר הזכירו אנשי החברה אכן יתממשו. כך או אחרת, נראה שהסעודים יוכלו בקרוב מאוד להתהדר בתואר "עיר החכמה הגדולה ביותר בעולם". ובהקשר של קרבות היוקרה בין מדינות העולם הערבי (אשר קשורים גם למאבקים גיאו-פוליטיים אחרים), זהו אינו עניין של מה בכך.
|
|