| הכרטיס המבוקש ביותר בעולם הטכנולוגיה הוא הזמנה לפארק עסקים אפור ומשעמם בדרום פלורידה. מבחוץ אין דבר המייחד אותו בנוף הפרברי האמריקני. אך בפנים הסיפור שונה לחלוטין – מציאות שונה לחלוטין, אם לדייק. רובוטים דמויי אדם הולכים במסדרונות, ומפלצות שרועות בחדר האירוח. פיות מונפשות מדליקות ומכבות את האורות, ומכונות מלחמה עצומות מטיילות בחניון.
גם הציוד במשרד עושה את הבלתי אפשרי: הטלוויזיה התלויה על הקיר נראית נורמלית לחלוטין, עד שהיא נעלמת ומופיעה במרכז החדר. היא מרחפת באוויר, ונדמה ששום דבר לא מחזיק אותה. הטלוויזיה נראית אמיתית לגמרי, אבל זה לא המצב. כל הפלאים האלו הם אשליה המוקרנת דרך עדשות "מציאות מעורבת" – ההמצאה המסתורית של הסטארט־אפ Magic Leap.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
כמו כל קוסם טוב, המייסד והמנכ"ל רוני אבוביץ שומר את הקלפים קרוב לחזה. Magic Leap עובדת תחת מעטה סודיות קיצוני מאז היווסדה ב־2011. רק קומץ אנשים נחשפו לטכנולוגיה, מספר מצומצם אף יותר יודע כיצד היא עובדת, וכולם נכבלו בכל כך הרבה הסכמי סודיות, עד שהם בקושי מוכנים להודות שהחברה בכלל קיימת.
ובכל זאת, סכומי כסף אדירים זרמו למטה החברה בפלורידה: נכון להיום, Magic Leap גייסה 1.4 מיליארד דולר, כולל 794 מיליון דולר בפברואר שעבר – בסבב הגיוס השלישי הגדול ביותר בהיסטוריה. נדמה שכל משקיע גדול קנה פיסה, כולל אנדרסן הורוביץ, קליינר פרקינס, גוגל, ג'יי פי מורגן ועליבאבא, נוסף לגיבוי ממקורות פחות קונבנציונליים, כמו Warner Brothers ו־Legendary Entertainment. שוויה של החברה הוערך בכ־4.5 מיליארד דולר בסבב הגיוס האחרון. אם אבוביץ התמיד בהחזקותיו בחברה – 22% (לפי הדיווחים שאותם הוא מכחיש) – אז מדובר במיליארדר.
מבול הכסף הזה יצר שמועות בעולם הטכנולוגיה: Magic Leap עוסקת בהולוגרמות, לייזרים או המציאה מכונה המכופפת את המציאות, שגודלה כבניין ושלעולם לא תגיע לשימוש מסחרי. החוסר במידע קונקרטי רק ליבה את הספקולציות האלה. אחרי הכל, Magic Leap לא שחררה מוצר מעולם, לא ערכה הדגמה פתוחה לציבור, לא הכריזה על מוצר עתידי ולא הסבירה את טכנולוגיית ה־"Lightfield" שפיתחה.
אך כעת החברה יוצאת מהצללים. בראיון נדיר אבוביץ אומר, ש־Magic Leap השקיעה מיליארד דולר בהבאת אבטיפוס לשלמות והחלה בבניית פס ייצור בפלורידה, לפני שחרור המוצר לשוק. כשהמוצר יגיע – כנראה בשנה וחצי הקרובות – הוא יביא לעידן חדש במחשוב, הדור הבא של הממשק, שבו נשתמש בעשורים הקרובים. "אנחנו בונים סוג חדש של מחשב קונטקסטואלי", אומר אבוביץ, "אנחנו עושים משהו ממש ממש שונה".
עשה זאת בעצמך
החידוש של Magic Leap אינו רק בתצוגה המשוכללת – מדובר ב"חדשנות משבשת" של ממש, כלומר טכנולוגיה שצפויה ליצור נישה חדשה ולהותיר מאחור הרבה ממה שנתפס כיום כמובן מאליו. הטכנולוגיה הזו יכולה להשפיע על כל מי שמשתמש במסכים או מחשבים וגם על רבים שלא. היא יכולה לחסל את שוק המסכים השטוחים, ששוויו 120 מיליארד דולר, ולזעזע את שוק האלקטרוניקה הצרכנית הגלובלי, ששוויו טריליון דולר. ההשלכות יהיו עמוקות. השליכו את הלפטופ שלכם, את המחשב הביתי ואת הסמארטפון; כל כוח החישוב שתזדקקו לו יימצא במשקפיים שלכם, והם יוכלו להקרין תצוגה בכל מקום, בכל גודל שתרצו.
לדוגמה: חיצים ברורים שיופיעו על הכביש ויסמנו לכם את הדרך לעבודה; תוכלו לבחון כיצד תיראה בסלון ביתכם הספה שרציתם לקנות; אפילו המאותגרים ביותר יוכלו לתקן את הרכב שלהם בעזרת תוכנה אינטראקטיבית, שתדגיש על הרכב בדיוק מה לעשות ותתריע אם אתם עושים משהו לא נכון. Magic Leap צפויה להרוויח מכל אינטראקציה כזו: לא רק מהחומרה והתוכנה, אלא גם משפע המידע שתאסוף, תנתח ותמכור מחדש. "קשה לחשוב על תחום שלא ישתנה לחלוטין", אומר אבוביץ.
אבוביץ. "ישראל היא בחירה מצוינת עבור Magic Leap" | צילום: Kevin Moloney, Fortune Brainstorm TECH
קרוב לוודאי שכבר נתקלתם במציאות מדומה (Virtual Reality): סוני, גוגל, סמסונג ופייסבוק השיקו מוצרי VR בשנה האחרונה. מציאות מדומה היא הדמיית מחשב כוללת, שמחליפה לחלוטין את המציאות שבחוץ ונמצאת כרגע בשימוש בעיקר בעולם המשחקים בצורת קסדות VR. ייתכן שניסיתם גם מציאות רבודה (Augmented Reality), שבה תוכן דיגיטלי מונח על הסביבה הפיזית. אחד הטרנדים הדיגיטליים של 2016, שהפך את ה־AR למיינסטרים, הוא המשחק "פוקימון גו", שהושק לסמארטפונים והציג דמויות אנימציה בעולם האמיתי – או לפחות על מסך הטלפון שלכם.
משחקי VR או "פוקימון גו" לא יכולים לעשות מה שה־Mixed Reality של Magic Leap יכולה לעשות. VR ייקח אתכם למקום אחר, AR יגרום לפיקאצ'ו להופיע בסלון ביתכם על גבי מסך הסמארטפון. MR ישמור אתכם במקומכם – ויגרום לפיקאצ'ו להתעורר לחיים בעולם האמיתי.
כיצד זה קורה? הטכנולוגיה המרכזית של Magic Leap היא התקן תצוגה המורכב על הראש, אך המוצר הסופי ישתלב במשקפי ראייה רגילים. כשמרכיבים את המכשיר, הוא לא מגביל את הראייה הרגילה. החומרה מקרינה ישירות לרשתית דרך מערכת אופטית הבנויה על זכוכית חצי שקופה. הלב של הטכנולוגיה הזו הוא "צ'יפ שדה האור הפוטוני", שפיתחה החברה. הוא החלק הסודי ביותר של Magic Leap, כך שהחברה לא מדברת על האופן המדויק שלפיו הוא עובד, אבל ניתוח שמבוסס על תיקי הפטנטים שהוגשו בעבר מרמז על כך שמדובר במעין "טלוויזיה" מהדור הישן. זרם פוטונים נסרק על גבי צ'יפ שדה האור ו"מפעיל" מבנים ננומטריים, אשר מחזירים אור ומציירים תמונה ישירות על הרשתית שלנו. "הרעיון הוא שאנחנו יוצרים סימולציה של סיגנל, שהמוח שלנו יודע לעבד", אומר אבוביץ. במקום ליצור תמונה על גבי מסך פיזי, צ'יפ הפוטונים מזין את העיניים שלנו באינפורמציה ונותן למוח שלנו ליצור את התמונה. לכן הדמות שנוצרת היא ברזולוציה גבוהה הרבה יותר מזו שהיה ניתן ליצור על גבי מסך, והתוצאה היא תמונה וירטואלית שנראית מציאותית במיוחד.
נוסף לכך, החומרה אוספת מידע באופן רציף, סורקת מכשולים בחדר, מקשיבה לקולות אנושיים ועוקבת אחר תנועת עיניים וידיים.
כתוצאה מכך, עצמים ב־MR הופכים מודעים לסביבתם ויש להם יכולת אינטראקציה עם העולם האמיתי. עם החומרה של Magic Leap, הפוקימון יכול לברוח מכם ולהתחבא מתחת לספה או, בהנחה שאתם חיים בבית חכם, לכבות את האורות ולהסתתר בחשכה.
באחת מההדגמות, צוות Magic Leap הראה "אדם וירטואלי אינטראקטיבי" בגודל מלא, שהיה מציאותי באופן מפתיע. אבוביץ וצוותו מדמיינים אנשים וירטואליים (וגם חיות או כל דבר אחר), שישמשו כעוזרים דיגיטליים – חישבו על סירי על סטרואידים, רק עם נוכחות פיזית שהופכת את העבודה מולה לקלה יותר, וקשה יותר להתעלם ממנה. אם תבקשו מהעוזרת הדיגיטלית שלכם להעביר מסר לחבר לעבודה, תוכלו לראות אותה קמה, יוצאת מהחדר ומופיעה ליד חברכם באמצעות חומרת ה־MR שלו.
בעולם ה־MR כוח החישוב לא מוגבל רק לגאדג'ט שעל השולחן שלכם. תוכלו לקשר אותו לכל עצם, אמיתי או מדומה, ולהעניק לו מודעות למיקומו, מידע על מטרתו ותובנה על הדרך שבה תרצו להשתמש בו. "חישבו על זה כעל העידן העתידי של המחשוב", אומר אבוביץ. בתחילה היו לנו מחשבים מרכזיים (mainframe) ואז מחשבים אישיים ולבסוף מכשירים ניידים. אם Magic Leap תצליח, הדור הבא יהיה וירטואלי.
"לא מדובר רק בבידור או משחקים", אומר תומאס טאל, מייסדה המיליארדר של Legendary Entertainment. "זוהי דרך שונה לתקשר עם העולם באמצעות דור חדש של מחשבים. אני חושב שהחברה הזו תהיה מאוד מאוד חשובה".
הטכנולוגיה החדשה תפרוץ תחילה בעולם הבידור, ומשם השמיים הם הגבול | צילום: Magic Leap
רואה כוכבים
רוני אבוביץ נולד ב־1971 להורים ישראלים שהיגרו לקליבלנד, והיה מוקסם כילד ממחשבים וממדע בדיוני. "הדור שלי הם ילדי סטיב ג'ובס וג'ורג' לוקאס", הוא אומר. "על זה גדלנו וזה הכניס טירוף לראשינו… אני וכל החברים שלי רצינו להיות לוק סקייווקר, להשמיד את "כוכב המוות" ולבנות את 3PO־C".
כשהיה בן 11, עברו אבוביץ ומשפחתו לדרום פלורידה. לאחר שסיים תיכון התקבל ל־MIT, אך בחר ללמוד באוניברסיטת מיאמי, כדי להישאר קרוב לבית. הוא סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות ב־1994, ותואר שני בהנדסה ביוכימית שנתיים לאחר מכן. אז הוא החל לחשוב שוב על "מלחמת הכוכבים".
אבוביץ ייסד את החברה הראשונה שלו, KAT־Z, ב־1997. "החלטתי לבנות את הדרואיד הרפואי מ'מלחמת הכוכבים' מכיוון שחשבתי – וזה היה הזרז האמיתי – שלא אוכל לבנות את ה־WING־X (מטוס קרב מהסרט), כי לא אוכל להסביר זאת להוריי לאחר שסיימתי ללמוד", הוא אומר. ב־2004 אבוביץ וחלק מהמייסדים הנוספים ניתבו את חטיבת הרובוטיקה של KAT־Z לחברה חדשה, Mako Surgical, שייצרה זרועות רובוטיות שיסייעו למנתחים אורתופדיים. הביקוש לדרואידים היה גבוה, וב־2008 החברה הונפקה בשווי של 51 מיליון דולר.
עם משרה מלאה ב־Mako ותינוקת קטנה בבית, אבוביץ מצא דרך לבטא את היצירתיות שלו בפרויקט צד בשם "Hour Blue" – עולם פנטזיה בדיוני שיצר ומתרחש בכוכב לכת מלא ביצורים מופלאים, כמו רובוטים מדברים ולווייתנים מעופפים. ב־2010 ייסד חברה חדשה, Magic Leap Studios, כדי לפתח פרויקט לרומן גרפי וזיכיון לסרט.
"הייתי העובד היחיד, והחברה פעלה מהמוסך שלי", מספר אבוביץ. "אימי הכינה שלט עם שם החברה מפיסת קנבס ואותיות צבעוניות שהיו לה". כדי להניע את הפרויקט, הוא השתמש בכסף שעשה ב־Mako ושכר את שירותי Weta Workshops, חברת האפקטים המיוחדים מניו זילנד, שעבדה על "שר הטבעות". בינתיים, בהשראת ספרי מדע בדיוני, כמו "Neuromancer" של ויליאם גיבסון ו־"Rainbows End" של ורנור וינג'י, אבוביץ הפך מתוסכל מהעובדה שהמציאות המדומה שעליה קרא בספרים לא היתה זמינה בעולם האמיתי, והחל לחשוב על דרך להביא אותה לחיים.
"זה היה רגע ייחודי… מציאות ומדע בדיוני החלו להתמזג", אומר ריצ'רד טיילור, מנכ"ל Weta Workshops וחבר הנהלה ב־Magic Leap. "הטכנולוגיות הבדיוניות שיצרנו עבור Hour Blue התפתחו במקביל בעולם האמיתי ליישומים של טכנולוגיה רבודה, שאותם רוני רק החל לחקור".
ב־2011 Magic Leap Studios שינתה את המיקוד והפכה ל־Magic Leap Inc. עם צוות קטן ששכר אבוביץ, שיעזור לו לפתח את רעיון ה־Mixed Reality. לאחר זמן קצר החברה החלה לעבוד על אבות טיפוס.
"בפעם הראשונה שהיה לנו פיקסל במרחב, שיכולנו להניע אותו, התרגשנו מאוד", אומר אבוביץ. "אנשים הביטו ואמרו ‘מה זה? זו רק נקודה', אבל אנחנו ידענו. באותו רגע, ידעתי שזה הולך לעבוד".
הוא גם ידע שהוא זקוק לעוד כסף. בתחילה אבוביץ מימן את פעילות החברה מהרווחים שעשה מהנפקת Mako. לאחר ש־Mako נרכשה ב־2013 על ידי תאגיד המכשור הרפואי Stryker, בסכום של 1.7 מיליארד דולר, אבוביץ השקיע גם חלק מהרווחים האלו. הוא לא מוכן לחשוף את הסכום המדויק שהשקיע כדי לשמור את החברה בחיים ("מיליונים", הוא הציטוט היחיד שהוא מוכן לנפק בנושא), אך הוא ידע שגם זה לא מספיק.
למרבה המזל, הטכנולוגיה מכרה את עצמה. "כשסיפרנו לאנשים מה אנחנו עושים, הם לא האמינו לנו", מספר אבוביץ. "אבל אז הם היו מגיעים אלינו ואומרים ‘וואו, באמת גרמתם לזה לקרות'. זו היתה הדינמיקה אצל כל אחד מהמשקיעים; מלומר שזה בלתי אפשרי ל־'אנחנו בפנים'".
הגיבורים הרובוטים של מלחמת הכוכבים | מתוך סרטון של Magic Leap ו-ILMxLAB
תרבות של סודיות
בפברואר 2014 Magic Leap הכריזה כי תגייס למעלה מ־50 מיליון דולר בהון ראשוני ממשקיעים פרטיים. שמונה חודשים מאוחר יותר החברה סגרה סבב שני של השקעות, בהובלת גוגל, בסכום של 542 מיליון דולר.
"השקענו ב־Magic Leap מכיוון שאנחנו מאמינים שטכנולוגיית ה־Lightfield היא נקודת המפנה הגדולה הבאה אחרי המחשב האישי, הרשת והסמארטפון", אומר ג'יימס חואקין מ־Obvious Ventures, קרן הון סיכון מסן פרנסיסקו, שייסד יחד עם אוון וויליאמס מטוויטר ושותף נוסף. "יש לה פוטנציאל לשנות מספר רב של קטגוריות כלכליות גלובליות, כולל בידור, חינוך ויצרנות".
סבב הגיוס השלישי שובר השיאים של Magic Leap, בסכום של 794 מיליון דולר, הוכרז בפברואר האחרון, בהובלת עליבאבא, וכלל השקעות נוספות מגוגל ו־Qualcomm Ventures והשקעות חדשות ממורגן סטנלי, ג'יי פי מורגן ו־Rowe Price. "אני חושב שלא יהיה מוגזם לכנות זאת ‘טירוף'", אומר טאל. "לחברה הזו אין שום בעיה למשוך משקיעים כבדים והיא נמצאת במצב מעולה עד כה מבחינת המימון".
אבוביץ לא נראה כמו איל תעשייה רגיל, אלא אם כן המודל שלכם הוא ווילי וונקה. הוא זורח כמו יצרן השוקולד מספרו של רואלד דאהל, כאשר הוא מוביל סיור במטה החברה החדש בפלנטיישן, פלורידה. המטה החדש מתאים הרבה יותר לחזונו מבניין המשרדים העגמומי, שהוא מפנה עתה, וממוקם רק 15 דקות משם. הוא מצביע על מכונות מגניבות, מתפעל מכלים ומזמין אורחים לטפס על סולמות ולבדוק את מסנני האוויר המשוכללים. הוא ידידותי ועליז, דיבורו אגבי והוא לבוש בחוסר רשמיות מוחלט. לא תמצאו אותו, אגב, במשרדים אחרי שעות הצהריים ביום שישי – הוא ממהר לביתו כדי לא לחלל את השבת.
Magic Leap השיגה פריצת דרך במטה החדש באוקטובר 2015, ובחברה מצפים שרובם של 850 העובדים יעברו לשם עד סוף השנה. שאר העובדים מפוזרים בתשעה משרדים שונים ברחבי העולם, לא רק בחממות טכנולוגיות כמו עמק הסיליקון ואוסטין, טקסס, אלא גם במקומות, כמו וולינגטון, ניו זילנד, ולאחרונה גם תל אביב. "יש לנו את כל האנשים הנכונים במקומות הנכונים", אומר אבוביץ.
בראש המרכז הישראלי עומד טמיר ברלינר, ממייסדי פריימסנס, שנמכרה לפני כשנתיים לאפל, וכמו החברה האם, גם השלוחה המקומית שומרת על ארשת של ערפול וסודיות בנוגע לעיסוקיה המדויקים.
"ישראל היא בחירה מצוינת עבור Magic Leap מכמה סיבות", אומרים בחברה. "כוח האדם המשמעותי הממוקד בטכנולוגיה, הנטייה העמוקה ליזמות והיכולת לשתף פעולה עם קבוצות טכנולוגיה וסטארט־אפים, המתמקדים בחדשות בתחום המחשוב והמציאות המעורבת. פתיחת המשרד בישראל מבטיחה ש־Magic Leap תמשיך לעבוד עם כמה מהמוחות המוכשרים בעולם הטכנולוגיה כדי לפתור כמה מהבעיות המאתגרות ביותר שקיימות היום".
ואכן, נראה כי ההתעניינות של החברה בישראל תופסת תאוצה, ובאפריל השנה היא רכשה את חברת הסייבר הישראלית NorthBit של גיל דבח ואריאל שיפטן.
קודם כל בידור
החברה בונה גם מתקני ייצור בפלורידה. "זהו החלק ‘החללי' ביותר ב־Magic Leap", אומר אבוביץ. אחד מהיתרונות בייצור במדינה השמשית הוא שהיא מאפשרת לחברה לשמור את סודותיה. לו היה המטה בצפון קליפורניה, הדבר היה כמעט בלתי אפשרי עקב תרבות הדילוג של העובדים בין חברות ההייטק המרוכזות באזור ותעשיית השמועות המשומנת. כמובן, שהדבר היה מקל מאוד על מציאת עובדים, אך הטכנולוגיה של Magic Leap מהווה גורם משיכה חזק מספיק, ועובדים מגיעים מעמק הסיליקון וממרכזי טכנולוגיה אחרים. "אנחנו מביאים כמות מטורפת של כישרונות בתחום ההנדסה, הייצור וההייטק לפלורידה", הוא מציין.
באופן טבעי, אבוביץ אינו היזם היחיד שרואה הזדמנות בתחום. רק בשנה האחרונה הושקעו 2.3 מיליארד דולר ב־VR וב־AR, וחברות הון הסיכון הולכות בעקבות הכסף. ההכנסות בתחום המציאות הרבודה צפויות לזנק מ־5.2 מיליארד דולר השנה ל־162 מיליארד דולר ב־2020.
עם שיעור צמיחה שכזה, כל השמות הגדולים ממהרים לתפוס נתח מהעוגה.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
