חינוך לעשירים בלבד? הזכאות לבגרות גדלה בישובים מבוססים

הסיכוי להגיע למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל גדולים יותר עבור תלמידים שהחיים בישובים מבוססים. כך עולה מדוח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). על פי נתוני הדוח נראה כי קיים קשר ישיר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד להישגיו הלימודיים: ככל שעולה מספר שנות הלימוד של אם התלמיד או רמתו החברתית-כלכלית של יישוב מגוריו, כך עולים שיעורי הזכאים לתעודת בגרות ואלה מביניהם שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.

על פי נתוני הלמ"ס ב-2010 ניגשו לבחינות הבגרות 84% מכלל תלמידי כיתות י"ב למעלה מ-56% מהם עמדו בבחינות ונמצאו זכאים לתעודה. עוד עולה מהדוח כי 77% מהתלמידים שהגיעו מישובים בעלי מעמד כלכלי-חברתי גבוה נמצאו זכאים לתעודת בגרות, זאת לעומת 57% בלבד מהתלמידים בישובים מבוססים פחות. 

מספר התלמידים במערכת החינוך צפוי לגדול ב-7.3% עד 2017 | צילום: ingimage/ASAP

בנוסף ממצאי הדוח מראים כי % מבין הזכאים בחינוך העברי (לא כולל הפיקוח החרדי) שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד) קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות, לעומת 15% מאלה שלאמם השכלה גבוהה (16 שנות לימוד ומעלה). בחינוך הערבי, הקשר שבין השכלת האם להצטיינות ילדיה חזק אף יותר: 2% לעומת 28%, בהתאמה.

על פי תחזיות הלמ"ס, במהלך השנים 2017-2013 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ב-7.3% מכ-1.579 מיליון תלמידים בשנת 2013 לכ-1.695 מיליון תלמידים בשנת 2017. מדובר בקצב גידול שנתי של 1.83%. הגידול המהיר נצפה בפיקוח החרדי, שם קצב הגידול השנתי הצפוי הוא 3.7%. בחינוך הממלכתי-דתי קצב הגידול השנתי הוא 2.5%, בחינוך הערבי 1.5% לשנה ובחינוך הממלכתי העברי 1.1% לשנה.