היא בגודל של מדיח כלים ושוקלת כמו דוב פנדה, אבל החללית הקטנה הזו אמורה להגיע להיכן שאף כלי רכב ישראלי לא הגיע מעולם – לירח. החללית שנקראת "דרור" נבנתה בתקציב מינימלי על ידי קבוצת SpaceIL ואמורה לנחות על הירח עד סוף 2015 – מהלך שרק ארה"ב, רוסיה וסין ביצעו עד כה.
"הנחיתה תהיה החלק הקשה ביותר, בשל ההרים והמכתשים הרבים שעל פני הירח", אומר יריב בש, מהנדס האלקטרוניקה שהקים את הקבוצה. "או שהנחיתה תהיה 15 דקות של אימה, או 15 דקות של תהילה – תלוי בתוצאות".
SpaceIL, הממומנת בעיקר על ידי תורמים, הוקמה על מנת להשתתף במשימת Lunar X Prize של גוגל שהושקה ב-2007. הפרס – 20 מיליון דולר, יועבר לקבוצה הראשונה שתנחית חללית על הירח, תגרום לה לקפץ 500 מ' ולשדר תמונות ווידאו בחזרה לארץ.
יריב בש (משמאל), כפיר דמארי, ויונתן ווינטרוב (ימין) ממקימי הקבוצה, עם אב הטיפוס של החללית | צילום: רויטרס
33 קבוצות החלו את המרוץ, וכעת נשארו 18 בלבד, כולל צוותים מארה"ב, איטליה, יפן, גרמניה, ברזיל, קנדה, הודו וצ'ילה. הקבוצה הישראלית מאמינה שיש לה יתרון בשל גודלה הקטן של החללית שרוב משקלה נובע ממכלי הדלק ומערכת הדחיפה שלה. עד שהיא תנחת על הירח, משקלה ירד מ-140 קילוגרם לכ-40 קילוגרם בלבד. "ככל שאתה יותר קטן, כך יעלה פחות להגיע לחלל", אומר בש.
החללית תצויד ב-9 מחשבים ו-8 מצלמות, מה שיהפוך אותה לכלי הקטן והחכם ביותר שינחת על הירח, אך כרגע קיים רק האב-טיפוס. הכלי האמיתי יבנה בהמשך השנה במהלך 12 עד 18 חודשים.
SpaceIL גייסה עד כה 21 מיליון דולר, מתוך תקציבה הכולל המסתכם ב-36 מיליון. תקציבן של הקבוצות המתחרות מוערך בכ-50 עד 100 מיליון דולר והקבוצה הישראלית מתכוונת לגייס את יתר התקציב הדרוש לה באמצעות מימון המונים.
ב-SpaceIL מקווים שגם אם לא יזכו, יוכלו ליצור "אפקט אפולו" שיוביל לגל של יוזמות וסטארט-אפים הנדסיים ומדעיים בתחום החלל בישראל, כפי שהנחיתה של ניל ארמסטרונג על הירח ב-1969 גרמה לדחיפה ציבורית של תחום החלל בארה"ב.
|
|