"הגיע הזמן להחליף את העם; הפריפריה הלא מתורבתת וחסרת ההבנה הכלכלית־פוליטית הצביעה נגד האינטרסים של עצמה; הפאשיזם שוב מרים את ראשו המכוער; ההחלטה שוות ערך להצבעה שהעלתה את היטלר לשלטון", אלה חלק מהקריאות שנשמעו בבריטניה עם פרסום החלטת רוב העם הבריטי להתנתק מהאיחוד האירופי.
נשמע מוכר? זר שהיה קורא הבוקר את עיתוני לונדון יכול היה לחשוב כי התעורר באופקים הפריפריאלית, ששוב בחרה בניגוד לדעתם המלומדת של אנשי התקשורת. אך זה קרה דווקא במדינת לונדון.
ביום חמישי האחרון הלכו הבריטים, עם מנומס ותרבותי, לממש את זכותם הדמוקרטית ולהכריע האם להתנתק או לא להתנתק מהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי הוא ניסיון לחבר 28 מדינות על בסיס של כלכלה משותפת, מטבע אחיד וחירויות כלכליות. בפועל הרציונל נכשל.
מי שמכיר את תושבי הממלכה המנומנמת, יודע שהם מלכתחילה לא מחבבים את האירופים, ובטח שלא את האיחוד. הם שונאים את הצרפתים, מתעבים את הגרמנים ובהתחשב בעברם המפואר ובנתוניהם הטבעיים, היו מעדיפים להישאר אי מנותק שסוחר עם שכניו. אבל הברקזיט ההיסטורי מסמל נקודת מפנה משמעותית יותר.
איחוד אמיתי לא יכול להיבנות על אינטרסים כלכליים | צילום: fotolia
איחוד אמיתי לא יכול להיבנות רק על אינטרסים כלכליים. המחשבה על חיזוק האינטרס המשותף על ידי חיבור כוחות היא נכונה, אלא שהיא חייבת להיות מלווה בתהליך חינוכי־חברתי מתקדם, שיטתי ורציני, שמסביר ומלמד את האזרח האירופי החדש למה נכון וצריך ליצור איחוד שכזה. פעולות כאלה לא נעשו בתהליך האיחוד הנוכחי. בעולם הגלובלי, שבו קיימת תלות הדדית וקיומית בין מדינות, עמים ויחידים, קשר נכון ומוצלח בין בני אדם יכול וצריך להיבנות מתוך חיבור. תוסיפו לכך את תהליך התעצמות האגו האנושי, שהופך כל אדם להיות סוג של "זאב בודד", וקיבלתם ברקזיט. הפירוד שמתגלה היום בבריטניה הוא רק דוגמה לעוד בקיעים שצפויים לעתיד לבוא באירופה, בעולם וגם בישראל. אנחנו חייבים להבין כי האדם שחי במאה ה־21 מתוסבך מבחינת היכולת שלו ליצור קשר עם אחרים, ובוודאי עם זרים. כדי שתהליך מורכב כמו האיחוד האירופי יצליח, יש צורך לבסס אותו על תשתית חינוכית־חברתית אידיאולוגית שאליו מצטרפת התועלת הכלכלית, ולא הפוך.
רבים עוסקים בהשפעה הכלכלית של התנתקות בריטניה מהאיחוד, ורק מעטים מתייחסים ללקח החברתי שמדינת ישראל צריכה להפיק מהפירוד שמתגלה בבריטניה. גם כאן, כמו באיחוד האירופי, לא נוכל להשתית את הקשר בינינו על תועלת כלכלית בלבד, ואפילו לא על איום ביטחוני מבחוץ. מדינת ישראל חייבת לבסס עצמה על קשר בלתי אמצעי בין "השבטים" השונים שנוצרו כאן, למצוא את האתוס והחיבור המשותף מעליהם, ולעבוד בשיטתיות על יצירת אחדות מעל להבדלים בינינו. אין לנו שום צורך להיות דומים, לדכא תרבויות וייחודיות, להפך. היופי בארץ הוא השונות והמגוון, אלא שמעליהם חשוב להשקיע בתהליך מתמשך ושיטתי של בניית חברת מופת. אחרת, גם אנחנו ברקזיט.
לכתבה במעריב
|
|