תוך שימוש בגירויים חשמליים בלתי מזיקים, הראו חוקרים שהם יכולים לשפר את רמת השליטה העצמית של אדם, באמצעות הגברת יכולת ה"בלימה" של המוח. חוקרים ממחלקת המחקר הרפואי של אוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת קליפורניה, ביקשו ממשתתפי המחקר לבצע פעולות פשוטות בהן נאלצו להשתמש בשליטתם העצמית על מנת להאט את התנהגותם. במקביל, צוות המחקר השתמש בטכנולוגיית הדמיה כדי לזהות את האונה המצחית (האזור שזכה לכינוי "מרכז השליטה והבקרה" של המוח) שמזוהה עם ההתנהגות – מה שמאפשר להצביע על המיקום הספציפי במוח אותו נרצה "לתגבר" כדי לשפר את יכולת הריסון העצמי.
לאחר מכן, חיברו החוקרים אלקטרודות לראשם של המשתתפים באזור האונה המצחית, ואז, במעין טעינה חשמלית נשלטת בידי מחשב, החוקרים הצליחו להעצים את השליטה העצמית של אדם, בדיוק ברגע שהיה זקוק לו.
"יש אזור במוח שאחראי על תגובות של עצירה ובלימה", אמר ד"ר ניטין טנדון, כותב המחקר הראשי ומרצה במחלקה לנאורולוגיה של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת טקסס. "אנו מאמינים שאנו הראשונים להראות שביכולתנו להעצים את מערכת הבלימה הזו בעזרת גירוי המוח". כדי לוודא שהגירוי של האונה המצחית היה באמת הגורם לאפקט שנצפה, החוקרים ביצעו ניסוי חוזר, שבו הם מיקמו אלקטרודות באזורים אחרים של המוח אצל הנבדקים, וראו כי לא נצפתה כל השפעה.
זו נקודה חשובה, כיון שכאן נפרד המחקר הנוכחי ממחקרי עבר, שהשתמשו בגירוי חשמלי כדי לשבש את פעילות המוח. לעומת זאת, המחקר הנוכחי מראה שאזור מסויים באונה המצחית מהווה אזור שליטה עצמית, שניתן להעצים את הפעילות שלו.
באדום, אזור האונה המצחית | צילום: ויקיפדיה
מה שעוד הופך את המחקר הזה לחשוב במיוחד, הוא שלא החוקרים ולא המשתתפים ידעו מתי או אהיכן יועברו הגירויים החשמליים. זהו נתון קריטי משום שמשמעותו היא שהמשתתפים לא יכלו להאט את התנהגותם בכוונה או להגזים אותה. במובן הכי אמיתי, הם נשלטו על ידי הדרבון, אם כי לזמן קצר בלבד.
המחקר מגיע עם מספר נורות אזהרה: ראשית, כל המשתתפים היו מתנדבים שסובלים מאפילפסיה, שהסכימו שצוות בית החולים יטפל וישגיח עליהם במקרה של התקף. שנית, היו רק 4 נבדקים, זאת למרות שכל הארבעה חוו את האפקט המדרבן. ודאי שהצמדת אלקטרודות קרוב למוח היא הליך פולשני, ולכן מספר המשתתפים הנמוך.
אם המחקר הזה טיפה מפחיד אתכם, אתם יכולים להירגע בידיעה שזה עדיין מרחק שנות אור משליטה אמיתית על התנהגויות של אנשים. הערך האמיתי של המחקר הזה הוא בהדגמה שמרכז השליטה העצמית של המוח יכול להגביר את עוצמתו, לפחות בתנאים מסויימים.
הצמדת אלקטרודות לראשם של אנשים אינה פתרון מעשי, אבל לבסוף, אותה השפעה הייתה יכולה להיווצר באמצעות הצמדת אלקטרודות לקרקפת ואולי בהמשך, באמצעות תרופות שמסמנות כמטרה את האזור הזה במוח. המשמעות של זה היא שיום אחד ניתן יהיה כנראה לבשר טובות עבור מי שסובל מהפרעות התנהגותיות כמו תסמונת טורט ועוד.
|