Forbes Israel Logo

חרדים לתקציב: הפיתרון למשבר יהיה הרחבת הגירעון הלאומי

1. הישרדות תקציבית
נתחיל מהחדשות האחרונות. שר האוצר משה כחלון דורש לדחות את הגשת תקציב 2015־2016 לאישור הממשלה מ־23 ביולי ל־30 ביולי (שהוא המועד האחרון המותר). מה שלא יעשו הלחצים הפוליטיים יעשה אולי לוח הזמנים המואץ.

אם התקציב לא יאושר עד אז, הממשלה תיפול. אם זה יקרה, זה יהיה רע לתפארת לכולם, כולל לשרי הממשלה, שבקושי הספיקו לחמם את הכיסא. אלא שהצרות באות בצרורות. בשבוע הבא יוכרע גורלו של מתווה הגז ויוחלט אם יגיע לאישור הכנסת במלואו או רק בנוסח המשפטי.

ב־22 ביולי תפרוץ שביתה כללית אם סוגיית עובדי הקבלן לא תיפתר. זו שביתה מיותרת שמזכ"ל ההסתדרות מוביל באמצעות נשק יום הדין.

בינתיים כולנו בלחץ. בישיבת קבינט הדיור השבוע נפל לדרעי סוף־סוף האסימון. בישיבה הוא התריס כלפי כחלון: "תחליט אם הוצאה של 300 מיליון שקל על סבסוד דירות באה לפני קצבאות ילדים. האם זה לפני לחם לרעבים?".
כחלון השיב: "זה 300 מיליון שקל בשנתיים. זה נראה לך מפיל תקציב? תגיד עכשיו אז נעצור".

דרעי: "כל מה שאתם מבקשים זה מקצועי, ומה שאנחנו מבקשים זה פוליטי. מע"מ 0% על מוצרי יסוד זה פוליטי? קצבאות ילדים זה פוליטי?".

אם תרצו, זו בקליפת אגוז תמצית המאבק על תקציב 2015־2016. מפלגות הקואליציה ובראשן החרדים, שקיבלו התחייבויות בהיקף 8.2 מיליארד שקל, כועסות על שהן נדרשות לקבל בתשלומים את קצבאות הילדים, כאילו מדובר בהסדר החובות במגה. החרדים והבית היהודי יוותרו על כספים בהיקף 250 מיליון שקל לשימושם הייעודי של הח"כים ועל עוד כמה מאות מיליוני שקלים, אך קצבאות הילדים הן ייהרג ובל יעבור מבחינתם.

נתניהו וכחלון. שר האוצר אינו מהסס להציג דרישות משלו | צילום: מרק ישראל סלם

אגב, כחלון השכיל להפוך את הקצבאות לאוניברסליות יותר מסקטוריאליות, למרות העלות הגבוהה יותר. למה הכוונה? עיקר התוספות לקצבאות הם לילד השלישי והרביעי ולא לחמישי והשישי, כפי שקיוו החרדים ובני המיעוטים.

הוא גם אינו מהסס להציג סדרת דרישות משל עצמו. כחלון דורש 1.3 מיליארד שקל לשדרוג שכר חיילי החובה ליותר מ־1,000 שקל, 400 מיליון שקל לקשישים עם הבטחת הכנסה ו־200 מיליון שקל נוספים למימון דמי אבטלה לעצמאים.

מי יתנגד לכל הדרישות הללו, שעלותן נאמדת ב־2 מיליארד שקל? החרדים כועסים על קיפוחם, אבל יותר מכך הם חרדים לאפשרות של הקדמת הבחירות. הבעיה העיקרית שלהם היא כיצד הצליח נתניהו להפוך אותם לפראיירים סדרתיים. ראש הממשלה מבין שהפעם הם לא יוותרו, והוא מבוהל. כשיעקב ליצמן נכנס אליו ושמע את "בקשת הפריסה", הוא מיהר לקחת את כובעו מהשולחן ולחבוש אותו. זה הסימן המובהק לכך שהישיבה מתפוצצת. כשזה קורה, ביבי נבהל ומרגיע.

נכון להיום נראה שהחרדים יקבלו את מה שהם דורשים. אבל זו לא הבעיה היחידה: נתניהו דורש ליישם את המלצות ועדת לוקר ולהגדיל את תקציב הביטחון ל־59 מיליארד שקל (תוספת של 4 מיליארד שקל). אגב, בעת המו"מ הקואליציוני הוא התחייב לכך שתקציב הביטחון יגיע ל־55 מיליארד שקל והתוספות הקואליציוניות יגיעו ל־5.3 מיליארד שקל (ולא 8.2 מיליארד שקל). כחלון מתעקש, ובצדק, שלא להעלות מסים. זו הייתה הבטחתו לבוחר. הוא גם מתנגד לביטולי פטורים, שלמעשה הם העלאת מסים בדלת האחורית.

אז מה עושים? כרגיל, הולכים לפתרון הפשוט לכאורה שאינו כואב מיידית אבל בעייתי מאוד לטווח הארוך: שינוי נוסף ביעד הגירעון. האוברדרפט הלאומי, שאמור היה במקור לרדת ב־2016 ל־2% מהתוצר (משהו כמו 22.5 מיליארד שקל), יגדל. בהתחלה חשבו להגדיל ל־2.9%, אבל עם האוכל בא התיאבון. נתניהו כבר לא מתבייש לדבר על הגדלה ל־3.3%־3.4% מהתוצר. בסביבת ראש הממשלה סבורים שהשמיים לא ייפלו כל עוד הגירעון לא ימריא מעל ל־3.5%. זה גם הקו האדום של החשבת הכללית באוצר.

נכון ששר האוצר אינו מאושר, בלשון המעטה, אבל בשביל זה הוא לא ילך לבחירות שלושה חודשים אחרי שנבחר. יש לו יותר מדי רפורמות חשובות להשלים לפני שהוא מפרק את הקואליציה. במקביל, נגידת בנק ישראל יכולה למרוט את שערות ראשה, אבל זה לא יעזור לה.

הקפצת הגירעון תכסה אוברדרפט בהיקף של 10 מיליארד שקל. אבל איך פותרים את הבעיה של גירעון של 5 מיליארד שקל שעדיין נשאר? ובכן כמיליארד שקלים מתוכם יגיעו מקק"ל, כמיליארד נוספים מעודפי גבייה, והיתר מקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים.

2. עשרה בעקבות אחד
לו פעילי המשמר החברתי המתפקדים כשעון הנוכחות של הח"כים היו מפרסמים דוח פעילות עדכני, נציגי כולנו היו תופסים את המקום הראשון. הח"כים של כחלון הפכו ליזמי חקיקה סדרתיים כאילו הפרלמנט יפסיק לפעול החל מהשבוע הבא.

סידור העבודה הפרלמנטרי עובד מצוין בגיבוי שר האוצר. שום ח"כ אינו דורך לאחר על הרגליים, ובראש מצעד היזמים ניצב הח"כ הצעיר אלי כהן, שדוהר קדימה כמו פרלמנטר ותיק. תיק יזמות החקיקה נוגע לתחומי הנדל"ן, להגברת התחרות ולעסקים הקטנים.
ח"כ כהן יזם את חוק דמי אבטלה לעצמאים, חוק שוטף פלוס 30 לבעלי עסקים קטנים, תיקון חוק הבנקאות שיאפשר גם לחברות לא בנקאיות גיוס הון, ותיקון לחוק הדיור הציבורי שיאפשר את הגדלת מענקי התמיכה. יוזמה נוספת לשיפור השקיפות במכרזים במגזר הציבורי זכתה למחמאות אפילו מצד התנועה לאיכות השלטון. כל השפע הזה הושג בחודשיים בלבד.

חברו לסיעה רועי פולקמן יזם עמו את חוק דמי האבטלה לעצמאים ואת שיפור מוסר התשלומים לעסקים. פולקמן ניסה לקדם את הצעת החוק לשכירות הוגנת, שנתקלה בהתנגדות משרד המשפטים. ביום ראשון הקרוב הוא יעלה את ההצעה להחזרי מס לבעלי דירה שישכירו אותה בתנאים הוגנים.

ח"כ מירב בן ארי מתמקדת בעיקר בצעירים, כמו בהצעה לפיקוח על אופניים חשמליים. במקביל היא מקדמת יוזמה צרכנית המחייבת בתי עסק לשגר שבועיים מראש התרעת מסרון על שינוי הסכמי התקשרות עם לקוחות. ח"כ רחל עזריה הצליחה להקפיץ את איגוד לשכות המסחר והתעשיינים כשיזמה הצעה לתוספת ימי החופשה השנתיים לעובדים המאבדים אותם כתוצאה ממעבר בין מקומות העבודה. היא גם מעורבת בנושאי חקיקה דתית.

ח"כ טלי פלוסקוב מקדמת את חוק הפופקורן בבתי הקולנוע ואת אישור חופשת ההסתגלות לעובדים המשרתים במילואים.
אפילו מייקל אורן, שבספרו החדש חבט בנשיא ארה"ב ברק אובמה, יזם – לא תאמינו – חוק שלפיו גם סב המשפחה יהיה זכאי לדמי מחלה אם נאלץ להישאר בבית עם הנכד החולה.

אלי אלאלוף עדיין מתחמם על הקווים בהמתנה לכך שהמלצות הוועדה למלחמה בעוני שבראשה עמד ייושמו.

את השיא שוברת ח"כ יפעת ביטון־שאשא. הח"כית הפעלתנית יזמה מתחילת הקדנציה לא פחות מ־24 הצעות חוק, שהאחרונה בהן הוגשה השבוע תחת הכותרת "חוק שוויון זכויות האישה". ביטון־שאשא מציעה תיקון לחוק שיעניק לנשים ייצוג הולם בכנסים ובהרצאות.
עדיין מוקדם לתת תשובה לשאלה אם כחלון הוא שר אוצר מוצלח. פשוט יותר לקבוע שכסדרן עבודה פרלמנטרי הוא מצטיין.

3. דיינרס ופרשת מגה
לא רק מאות הספקים, הבנקים ובעלי החוב האחרים עקבו השבוע בדאגה אחר המגה פיגוע ברשת השיווק: על הנעשה בבית המשפט השקיפו גם נציגי חברת כרטיסי האשראי דיינרס מקבוצת ויזה כאל.

מתברר שבהנהלת דיסקבר האמריקאית, בעלת המותג דיינרס, התחילו לשאול שאלות. אחרי הכל, קריסה אפשרית של אחד מבעלי המניות בדיינרס עלולה לגרום למותג בישראל נזק בלתי הפיך. זו הסיבה לכך שמנכ"ל ויזה כאל, דורון ספיר, עדכן בימים האחרונים בצורה שוטפת את האמריקאים והבהיר שהוא נשאר עם היד על הדופק. "אנחנו עוקבים אחר התקדמות תוכנית ההבראה ומעדכנים את הבעלים האמריקאים. אנחנו מקווים שהתוכנית תושלם לטובת כולם. אין לנו שום תוכנית מגירה להפסקת שיתוף הפעולה עם קבוצת אלון", נמסר לי מוויזה כאל.

בין דיינרס למגה קיימים קשרי משפחה ענפים. בתחילת 2007 רכשה אלון הריבוע הכחול (במישרין ובאמצעות דור אלון) מוויזה כאל 49% מדיינרס. את יתרת 51% המניות מחזיקה ויזה כאל. סכום העסקה לא פורסם, אבל לפי הערכות מדובר לפחות ב־100 מיליון שקל.

כחלק מהעסקה הוקם מועדון הלקוחות YOU, שהעניק למחזיקי דיינרס סדרת הטבות בתחנות הדלק וברשתות המזון והאופנה של קבוצת אלון. לפני שנה בדיוק, בעיצומו של מבצע צוק איתן, עלה שיתוף הפעולה כיתה: דיינרס, בניגוד לכל הציפיות המוקדמות, זכתה בהסכם לשיתוף פעולה עם אל־על במועדון היוקרתי FLY CARD. הקונים ברשתות קבוצת אלון זכו מיידית להמרת נקודות בכל קנייה, ומספר החברים במועדון המריא מאז ל־85 אלף. באל־על מרוצים מהדיל, שהעשיר את קופתם בעשרות מיליוני שקלים. בדיינרס קצת פחות.

מי שעקב אחר מערכת היחסים בין דיינרס לקבוצת אלון לא יכול היה שלא להבחין במהלך חריג מסוף 2014. בדצמבר אותה שנה הוחלט בדיינרס לחלק לראשונה דיבידנד של 100 מיליון שקל במזומן. 25 מיליון שקל מתוכו הגיעו לשותפים בקבוצת אלון. החלוקה הייתה עבור הרשת שהראתה סימני קרטוע ראשונים כחמצן פיננסי. אולם הדיבידנד לא עמד בפני עצמו, אלא היה חלק ממהלך מקיף יותר שכלל שינוי של הסכם הבעלות. בעקבות כך, האופציה (המכונה CALL) למכירת אחזקות אלון בדיינרס לוויזה כאל בוטלה והוחלפה במנגנון הפרדות אחר. במקביל הוחלט להאריך בחמש שנים (עד סוף 2019) את הסכם השותפות בין דיינרס למועדון YOU.

קריסת מגה מדאיגה את חברת דיינרס | צילום: ויקיפדיה

ביטול אופציית המכירה גרם לשינוי הרישום החשבונאי של דיינרס במאזני כאל. התחייבות של 83 מיליון שקל בגין האופציה בוטלה. במקביל נאלצה ויזה כאל להפחית את חלקה ברווחי דיינרס מ־100% כפי שהיה עד אותו יום ל־51%. נשמע מסובך? אתם צודקים. ועכשיו להסברים:
השינוי העסקי הרע את מצבה של אלון, שיכלה עד אז למכור בכל עת את חלקה בדיינרס ולשפר דרמטית את נזילותה (בסכום הנאמד ב־130־150 מיליון שקל). מאידך גיסא, דיינרס נקשרה בהסכם לחמש שנים נוספות עם מועדון YOU – מותג שהמוניטין שלו נחבט בעקבות פרשת מגה.

וכיצד יוצאים אל־על ומועדון FLY CARD מכל הפרשה הזאת? בסך הכל עם מכה קלה בכנף של אחד ממטוסי החברה.

4. השקופים מפינת החשמונאים
חברת נת"ע, מפעילת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, פתחה בשבועות האחרונים במסע פרסום תחת הכותרת "קשה עכשיו, הקלה אחר כך". למי שלא הבין את המסר נסביר שצריך לבלוע הרבה מאוד צפרדעים עד לבואה של הרכבת הקלה ב־2021.

בעל העסק הממוצע באזור העבודות אינו קונה את ערכת ההישרדות המוצעת. כבד לו כבר עכשיו, וספק אם יחזיק מעמד עד שהרכבת הקלה תגיע. טעימה מהגיהינום שממתין להם במשולש הרחובות קרליבך־החשמונאים־מנחם בגין בתל אביב אפשר היה לקבל בתחילת השבוע.

רחוב החשמונאים הוצר לממדי דוגמנית בתת־תזונה. שני נתיבים בוטלו, ובמרכז הרחוב החלו עבודות חפירה. תאונה קלה בפינת רחוב החשמונאים הפכה השבוע לפקק תנועה גדול למשך שעתיים. בימים הקרובים ייפתח נתיב תחבורה העוקף את החשמונאים ומחבר את מנחם בגין לרחוב הארבעה. נהגים המעוניינים לשרוד חייבים להתמצא בעיר התחתית הפרוסה מתחת למתחם שרונה – ונראה שאפילו ווייז לא יושיע.

ובינתיים, אי הוודאות העסקית מעל ומתחת לפני השטח גוברת. הדיבורים על הנחות בארנונה, על הקמת קרן פיצוי או על סידור וסיוע אחר נשארים באוויר. ארגון העצמאים לה"ב אומנם פנה לממשלה בדרישה לסייע לעסקים בשלושה מסלולים: הקלה בארנונה לתקופה שתוגדר מראש; הקמת קרן פיצוי שהיקפה יהיה כ־1% מעלות העבודות ושתינתן לעסקים שיוכלו להוכיח שנפגעו לאורך זמן; ופעולה באמצעות משרד הכלכלה למתן אשראי גישור או למציאת מיקום חלופי לבתי העסק.

אלא שהדבר הוודאי היחיד בשלב זה הוא לוח הזמנים. מכונות הקידוח יתחילו לחפור ב־2 באוגוסט בדיוק. לדידם של אנשי משרד התחבורה ונת"ע, כל בעלי העסקים פשוט "חופרים".

פניתי לשלושה מהם מהאזור מוכה האסון ותמהתי כיצד הם שורדים ואם הם שוקלים להפעיל תוכנית מגירה להתחסל. יונה נחמן, הבעלים של מסעדת "אולימפוס" מרחוב קרליבך 7 בת"א, היה הפסימי מכולם. "אני באמת לא יודע מה לעשות עם העניין. אני מתקרב לגיל הפנסיה, ועד שתגיע הרכבת הקלה ייתכן שאהיה בבית אבות ולא אחזור לפתוח את המסעדה. גם בעלי העסקים מסביב, כמו החומוסייה שלידי, מבולבלים וייתכן שיסגרו. נגיע לגשר ואז נעבור אותו", אומר יונה בציניות.

על השאלה אם שמע משהו מהעירייה או מחברת נת"ע, השיב יונה: "הבטיחו שתהיה אלינו גישה רגלית למסעדה ושיפרסמו את שם העסק במקום בולט על הגדר. התחייבו שלא לבנות מאחורינו, כך שתהיה גישה גם לכלי רכב. סיפרו לנו שיבנו תקרה אקוסטית, כך שלא נשמע את הרעש. בינתיים הכל באוויר. עורך דין פנה טלפונית והבטיח לייצג אותנו תמורת 25% מתביעת אובדן ההכנסות. בינתיים לא שמענו ממנו שום דבר. אני מאוד מקווה שלא ישכחו את העסקים הקטנים".

אורי שפט ואור אוחנה הם הבעלים של בית האוכל "לחמים" מרחוב החשמונאים. "אנחנו פועלים 15 שנה ומעסיקים עשרות עובדים. אנחנו חוששים מהבאות ולא יודעים מה יקרה. אין מה לעשות. נכון שפועלים עכשיו בשביל עתיד טוב יותר, אבל לא ברור כמה זמן זה יימשך", אמר לי שפט.

האם דיברו איתכם על פיצוי? "לא דיברו ואני לא שומע. האזור כולו היה רווי שיפוצים עוד לפני תחילת הפרויקט. בשלב זה אנחנו לא מרגישים ירידה במכירות, למרות שכבר ביטלו שני מסלולים בחשמונאים. אני מקווה שהחנייה התת־קרקעית החדשה באזור תסייע ללקוחות להגיע. מדובר בחניה נוחה מאוד והיא יוצאת דופן לחניונים שאני מכיר".

כיצד התארגנתם לקראת הבאות? שפט: "מה שמטריד אותנו במיוחד הוא סידורי החניה ופריקת המטענים. לא ברור איך זה יעבור. כשאתה שואל אותי על ציפייה לקבלת פיצוי אני מחייך. פיצוי במדינת ישראל? גם השאלה שלך על הארנונה גורמת לי לחייך".

רון זמיר מבית הספר למשחק ובידור של ענת ברזילי הוא חבר ותיק שלי. בניין בית הספר נמצא בצומת הרחובות מנחם בגין והחשמונאים בעיר. "אני לא מוכר ארטיק או פלאפל. החנויות האלה לדעתי יסבלו מאוד, כי הקנייה שם היא אימפולסיבית. רוב התלמידים מגיעים אלינו בתחבורה ציבורית ומוכנים לעשות כל מאמץ כדי להגיע לשיעורי הניסיון. עבודות הרכבת הקלה מפריעות פחות מבחינתם. אנחנו בנויים פחות על קהל מזדמן", אומר זמיר.
בניגוד לאחרים הוא סבור שהפרויקט לא רק שלא יפגע בבית הספר, אלא גם ישדרג אותו בעתיד. "אחד מפתחי היציאה של תחנת הרכבת הקלה יהיה בדיוק מול בית הספר. אני מעריך שזה יועיל לנו עם סיום הפרויקט".

האם מישהו מהרשויות דיבר איתך? "אף אחד לא היה איתנו בקשר ולא אמר אפילו מילה. יש עסקים כמו ברליץ או יפעת שאינם בנויים על קהל ולא ייפגעו. אבל בדוכני האוכל או בחנויות מוצרי הצריכה, הפגיעה תהיה קשה. הם יתקשו בפריקה וטעינה ובעוד בתחומים. חייבים לטפל בהם", אומר זמיר.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.