חשמל במעגל סגור: משרד האנרגיה משאיר את הפחם בחיים, ובשקט

¬מרכז המידע והמחקר של הכנסת נועד לצייד את הח"כים במידע הנדרש להם לצורך הדיונים. זהו גוף קטן הכולל 36 גברים ונשים, בעלי תואר שני ומעלה. חלק גדול מהחומרים שעליהם מתבססות חוות הדעת של המרכז מגיע ממשרדי הממשלה עצמם, בנוסף לחומר עצמאי שאוסף ומייצר המרכז עצמו.

אפשר להניח שהמרכז נהנה מגישה חופשית למידע הממשלתי, מתוקף תפקידה של הכנסת כריבון המפקח על פעילות הממשלה ומוסדותיה. אבל יש מוסדות ממשלה ושרים שמבינים את השיטה הדמוקרטית באופן שונה במקצת. השבוע דיווח מרכז המידע של הכנסת ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, כי משרד האנרגיה סירב למסור חומר שעליו התבססה אחת ההחלטות הדרמטיות של השר יובל שטייניץ: המשך הפעלת היחידות הפחמיות של חברת החשמל.

הייתה זו החלטה קריטית: היחידות הפחמיות פולטות זיהום כבד בהשוואה לתחנות הגז הנקיות יחסית. לטענת המשרד להגנת הסביבה, הזיהום גורם לתמותה של מאות תושבים בשנה. השימוש בפחם דורש השקעה של מיליארדי שקלים בהתקנת מסננים. ההתקנה תארך מספר שנים ובמהלכן ימשיכו התחנות לזהם.

לחברת החשמל כדאי לשמר את היחידות הפחמיות, המקנות לה יתרונות מול המתחרים, חברות החשמל הפרטיות. היא טוענת שסגירת התחנות תפגע בביטחון אספקת החשמל. אם תהיה תקלה במערכת הגז הטבעי, לא ניתן יהיה לחזור ולהפעיל את התחנות הפחמיות בתוך זמן קצר. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי ניתן יהיה לחדש את הפעילות בזמן קצר.

לא מומחה לחשמל. שטייניץ | צילום: מרק ישראל סאלם

שר האנרגיה שטייניץ אינו מומחה לחשמל. על מנת לקבל החלטה הוא נזקק לחוות דעת בלתי תלויה ולהמלצות מומחים, שככל הנראה לא עמדו לנגד עיניו. ההתעלמות המופגנת של משרד האנרגיה מהביקורת ומכללי המינהל התקין החריפה את המחאה הציבורית, וח"כ יעל פארן יזמה את הדיון בוועדת הכלכלה. שטייניץ לא טרח להתייצב לדיון, וגם מנכ"ל משרדו שאול מרידור לא הופיע. ממשרדו נמסר שהיה עסוק בדיוני התקציב.

"מרכז המידע של הכנסת הוא גוף סטטוטורי שגופים ממשלתיים חייבים להעביר לו כל מידע", אומר ח"כ כבל, "נדיר מאוד שמשרדי ממשלה מסרבים למסור מידע. איני זוכר מקרה נוסף שבו קרה דבר כזה. זה לא יעבור להם כך. הודעתי שבתחילת המושב הבא אכנס דיון שאליו יוזמנו שרי האנרגיה, הבריאות והגנת הסביבה, שיציגו בפנינו את עמדתם".

בתגובה נמסר ממשרד האנרגיה כי ההחלטה התקבלה על סמך עבודת מטה של אגף התקציבים ורשות החשמל, והתייעצות עם צוות בין משרדי. מרשימת האנשים שבהם נועץ שר האנרגיה עולה כי לא היה ביניהם מומחה חיצוני לתחום המרכזי שבו נדרשה ההחלטה: תפעול מערכת אספקת החשמל. המומחה היחיד שדעתו נשמעה היה סמנכ"ל חברת החשמל, רון ויס.

השומרים נרדמו

אגף שוק ההון במשרד האוצר מפרסם מדי שנה את דירוג השירות של חברות הביטוח. אבל ספק אם השירות לציבור של האגף היה זוכה לדירוג גבוה בהשוואה לחברות אחרות המנהלות קרנות פנסיה.

האגף אחראי לניהולה של החברה הממשלתית "עמיתים" – גוף פנסיוני ענק המנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות. ל"עמיתים" יש שירות לקוחות העונה לרוב במהירות ובאדיבות. הבעיה היא שהמוקדן יודע לענות לטלפון אבל לא לספק שירות של ממש, אלא רק להבטיח לפונה שאנשי שירות הלקוחות "יחזרו בתוך שבועיים". נניח רגע לעובדה ש"תוך שבועיים" לא נשמע כמו שירות יעיל, ובוודאי לא מהיר. הבעיה היא שהסיכויים שהלקוח יתפנה באמצע יום עבודה לשיחה מורכבת בעניין קרן הפנסיה שלו, אינם גבוהים. השורה התחתונה היא ש"עמיתים" אינה מספקת מענה אמיתי לכשני מיליון הלקוחות שהיא אמורה לשרת.

חברה מסחרית הייתה זוכה כבר מזמן לטיפול עצבני של אגף שוק ההון באוצר, וספק אם הייתה שורדת בתחרות הקשה בענף. אבל ל"עמיתים" אין ממה לחשוש: בזכות הסכם מיוחד היא מציעה ללקוחותיה תשואה שבקרנות הפנסיה האחרות יכולים רק לחלום עליה. וכך יכולים החברה והממונים עליה להמשיך לזלזל בלקוחות. איש לא ייטוש.

מאגף שוק ההון נמסר בתגובה כי מתוצאות סקרים שעורך האגף עולה כי רמת השירות הניתן על ידי "עמיתים" גבוהה מהממוצע בחברות המנהלות את קרנות הפנסיה החדשות.
יצוין בהקשר זה כי בעוד האגף מפרסם בקביעות את תוצאות הסקרים לגבי השירות בקרנות הפנסיה הפרטיות, הוא שומר לעצמו את הממצאים לגבי "עמיתים", ויש לכך כנראה סיבה טובה.

סוף ל"סיטון"

השבוע נסגרה אחת היוזמות המפורסמות בתחום המסחר המקוון – אתר המכירות הקמעונאיות "סיטון" שהשיק את שירותיו בפברואר 2014. זו הייתה סגירה שקטה יחסית – עשרות העובדים פוטרו וקיבלו פיצויים, גם החובות לכל הספקים נפרעו.

"סיטון" ניסה לחסוך ללקוחות כסף באמצעות הקטנת פערי תיווך וחיסכון הנובע בעיקר מהוויתור על החזקת סניפים. הוא הציע מוצרים "יבשים" במסחר מוגבל ובמחירים נמוכים מעט ממחירי הרשתות הרגילות. בתקופה שבה גדל בהתמדה מספר הלקוחות המעדיפים לחסוך מעצמם את הביקור בסופר, ניתן היה לצפות שאתרים כמו "סיטון" ישגשגו, אבל בעלי האתר החליטו בשבוע שעבר לוותר, לפחות לפי שעה.

היזם, דוד אבקסיס, הסביר לי השבוע ש"סיטון" נסגר רק זמנית, והוא בהחלט שוקל לפתוח מחדש את האתר, לאחר שלמד מטעויות העבר. אבקסיס לא התחיל מאפס. הוא יודע משהו על קמעונאות, ויש לו קבלות ביזמות בענף. הוא הקים עסק ותיק ומצליח לקופות רושמות והוא נמנה עם הספקים הגדולים בתחום בתי העסק הקטנים. אבל זמן קצר לאחר שהחל "סיטון" לפעול הבין אבקסיס שטעה.

אבקסיס. "האתגר לוגיסטי" | סרטון תדמית של סיטון ביוטיוב

"חשבנו שהבעיה העיקרית בהקמת העסק היא טכנולוגית, כי אני בא מהתחום הזה. אבל האתגר לוגיסטי. פתחנו מרלו"ג (מרכז לוגיסטי) בגודל של 3,000 מ"ר. זה היה קטן מדי. כשהמחסן קטן, אין מקום להרבה סחורה, וכל הזמן צריך להשקיע במילוי וסידור מחדש של המדפים, וקורות הרבה טעויות. אם היה לנו מרכז של 10,000 מ"ר, היה לנו הרבה יותר קל. טעיתי גם כשהעסקתי נהגים שכירים. שכיר אומר לך שהוא לא מגיע לעבודה ואתה תקוע".

אבקסיס תלה תקוות רבות בהתקשרות עם שותף בעל כיסים עמוקים שיממן את ההשקעות ויביא את הידע והמוניטין שלו. הוא ניהל מו"מ עם קוקה קולה ישראל, שהייתה אמורה לרכוש בכמה מיליוני שקלים 20%־25% ממניות "סיטון", אולם המו"מ נקלע לקשיים. "הם אמרו לנו שנדרשת השקעה גדולה באתר, ושאנחנו צריכים להיות מוכנים להזרים 200 מיליון שקל. החישובים שלהם היו נכונים, אבל השותפים לא היו מוכנים להוצאה כזו", אומר אבקסיס.

וזה הסוף של "סיטון"?

"זו לא סגירה הרמטית. השותפים החליטו לסגור את הפעילות במתכונת הנוכחית. אנחנו שומרים את התוכנה ואת הטכנולוגיה שפיתחנו כדי שנוכל לפתוח מחדש במקום גדול יותר. יש לנו שרתים ותוכנות שבנו במיוחד לפרויקט הזה".

מתי לדעתך תחדשו את הפעילות?

"עוד שלוש־ארבע שנים. לא פחות".

לאתר מעריב