|
בעוד בכל רחבי הארץ אנשים מברכים איש את רעהו בברכת "גמר חתימה טובה", עצרנו רגע אחד כדי לנסות לסכם את שנת תשע"ה שהסתיימה בשבוע שעבר מזווית קצת אחרת.
בניגוד לחתימתו האישית של כל אחד מאתנו במהלך יום הכיפורים, ניסינו להיזכר בחתימות שונות לחלוטין – אלו שנעשות הלכה למעשה, באמצעות עט על גבי נייר. אלו שהעסיקו את המדינה במיוחד לאורך השנה החולפת. החתימות שעלו לכותרות העיתונים, היו לשיחות היום, שימשו עילה לדיונים, ויכוחים, בדיחות ופרשנויות ללא סוף. אז מהן החתימות הגדולות שזכרנו מתשע"ה – ואילו הרשימו אתכם במיוחד?
החתימות שעלו לכותרות והרשימו במיוחד | צילום: thinkstock
1. בתחום התשתיות
האין-חתימה של אריה דרעי. איך שלא תהפכו את זה, מדובר בנושא המסוקר והמדובר ביותר של השנה החולפת. כל כך הרבה כבר נאמר, נכתב ונטען בהקשר ההסכם בין המדינה לבין חברות הגז (ובראשון נובל אנרג'י ודלק קידוחים), כשכל אחד מהצדדים גייס כל טיעון אפשרי בכדי לחזק את דבריו. עם כל אחת מהטענות ניתן (וצריך) להתווכח, אך עובדה אחת ברורה לכל: הסיבה שהמתווה טרם אושר הלכה למעשה (למרות אישורו בכנסת בטרם יציאתה לפגרת הקיץ) היא סירובו של שר הכלכלה אריה דרעי לחתום על העברת סמכויותיו לממשלה, ובכך לאפשר את עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים במשק (שכזכור מתנגד למתווה שהוצג). אמנם רבים תולים את סירובו של דרעי לחתום בחשש מפני ציבור הבוחרים, אך השורה התחתונה נותרת: האין-חתימה של דרעי היא שתביא להמשך העיסוק בנושא גם בעתיד הקרוב, ובכך היא מבטיחה את מקומה כאחת החתימות המשמעותיות של השנה. גם אם היא אינה קיימת.
2. בזירה הבינלאומית
החתימה על הסכם הגרעין עם איראן. לאחר שנים ארוכות של משא ומתן, אזהרות, נאומים והבעות חשש, השנה נחתם הסכם הגרעין המדובר כל כך בין המעצמות לבין איראן. ישראל אמנם התנגדה בתוקף והזהירה כי מדובר בהסכם "מסוכן" ו"מלא חורים", אך גם נאומו של ראש הממשלה נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי לא הביאו לשינוי עמדה האמריקאית – אשר הובילו את מאמצי המו"מ והחתימה על ההסכם. מאז החתימה המתוקשרת ממשיכים גורמים שונים בישראל להדגיש את הסכנות הקיימות בהסכם (לראייתם), בעוד באיראן כבר מתחילים להתכונן להסרת החרם ולחזרה לזרועות הקהילה הבינ"ל. כמובן שגם הסוגיה האיראנית לא צפויה לרדת מסדר היום בקרוב, אך בכל הנוגע להסכם – הדיון "ייחתם או לא ייחתם" כבר הסתיים.
הדיון בו הסתיים, אבל סוגיית ההסכם עם איראן עוד רחוקה מלרדת מסדר היום | צילום: ויקיפדיה
3. בתחום התקשורת
החתימה שהצילה את ערוץ 10. הרבה פעימות לב נשמעו לאורך השנה במסדרונות ערוץ 10, כשעתידו של הערוץ לא היה ברור כלל לאורך שבועות ארוכים. המאבק המתוקשר והמדובר כל כך של ראש הממשלה נתניהו (מתוקף תפקידו כשר התקשורת וכשר האוצר לפני הבחירות) והסירוב לפריסת החוב הביאו לאיום ממשי על עתיד הערוץ. אך בחודש יוני האחרון, לאחר שבועות ארוכים של הערכות, ניסיונות וחששות, הושלמה העסקה המדוברת של השנה בתחום התקשורת בארץ – כשחברת RGE השלימה את רכישת השליטה בערוץ, לרבות הצגת הערבויות הדרישות. החתימה הסופית על ההסכם נתנה את האות לאנשי הערוץ למהר ולחגוג את הבטחת עתידם (הכלכלי לפחות) – ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ.
4. בזירה הפוליטית
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין יהדות התורה. לא מדובר בשותפות מפתיעה, לא בהסכם בין שתי מפלגות גדולות וגם לא בכזה ששינה את כללי המשחק בימים שלאחר הבחירות וניסיונות ההרכבה של קואליציית נתניהו. ועדיין, חתימת ההסכם בין הליכוד לבין מפלגת יהדות התורה עלה לכותרות ועורר הרבה "באזז" ברשתות החברתיות לאחר שפרשן ערוץ 10 רביב דרוקר חשף את פרטיו, שתוארו על ידי רבים כ"נצלניים" ו"מקוממים". אמנם הסערה שכחה במהרה וההסכם עצמו לא הושפע ממנה (לפחות ככל הידוע לנו), אך החתימה המדוברת לבטח זיכתה את ההסכם בתואר ההסכם המדובר ביותר של בחירות 2015.
הוא דווקא לא חתם. אריה דרעי ומתווה הגז | צילום: ויקיפדיה
5. בתחום הספורט
גילי ורמוט חותם במכבי תל אביב. גם ותיקי הכתבים והפרשנים לא זוכרים מעבר דרמטי כל כך, של כוכב גדול כל כך, בין מועדונים שנואים כל כך. גילי ורמוט היה ה-כוכב של הפועל תל אביב ונחשב בעיני רבים לסמל הקבוצה לכל דבר ועניין. אבל הפועל תל אביב נמצאת בתקופה רעה (ובמיוחד בשנה שעברה), וורמוט רצה להתקדם. אך רק מעטים האמינו כי הוא יבחר לעשות זאת דווקא ליריבה העירונית מכבי. החתימה התקיימה ביום האחרון של חלון ההעברות, כמה שעות לפני סגירתו, והכתה בהלם את אוהדי הקבוצה. מאז אותה חתימה ורמוט עוד לא ממש הספיק להטביע חותם במכבי תל אביב, בעוד אוהדי הפועל הבהירו את עמדתם כשבמשחק הראשון לאחר עזיבתו זרקו למגרש את החולצות עם הספרה 14 (בה נהג לשחק) ושרו בגנותו. האם מעברו של הכוכב יצדיק את עצמו לבסוף? דבר אחד בטוח: אם תשאלו את אוהדי הפועל תל אביב, הסליחה הראשונה שהם היו מצפים לקבל הייתה מהכוכב שלהם לשעבר. גם אם לא בטוח שהם יסלחו.
|
