טובעים בעבודה: מגזר הטכנולוגיה מעכל את החדשות מתאילנד

אזור התעשייה מוצף בתאילנד I צילום: רויטרס

באמצע אוקטובר התקשרו מהמפעל הממוקם בפארק התעשייתי מצפון לבנגקוק: "המים חודרים פנימה". ישיבת הבוקר הופסקה. אלן לים, סגן נשיא בפומאטק אינטרנשיונל, יצרנית קצף בידוד שמחזור מכירותיה השנתי עומד על 80 מיליון דולר, שלח בבהילות מנהל למקום. שעתיים מאוחר יותר הגיע דיווח נוסף: המים הגיעו לגובה של שני מטרים, מפנים את הפארק. 

לים לא הופתע במיוחד. נוסף למשרתו בחברה שהמטה שלה ממוקם בסינגפור, הוא מכהן גם כיו"ר לשכת המסחר סינגפור־תאילנד. במשך שבועות פיקח על מאבקה של תאילנד להתמודד עם גשמי מונסון כבדים שהתנקזו לעמק הנהר המרכזי שלה. פארק תעשייתי סמוך כבר הוצף, למרות כל מאמצי הכוחות התאילנדים למנוע זאת. 

בסופו של דבר ניצל מרכז בנגקוק, אבל יותר מ-600 בני אדם מתו ומיליונים נוספים נפגעו מהשיטפונות הקשים בתאילנד ב-70 השנה האחרונות. קרוב ל-900 מפעלים בשבעה אזורי תעשייה נסגרו – מכה לא קטנה ל-460 אלף עובדים ולמוניטין של תאילנד כמרכז ייצור לצורכי יצוא.

התפוקה נפגעה

חברות רב-לאומיות שנותרו חסרות אונים נוכח התערערות שרשרת האספקה עדיין אומדות את גודל הנזק. אף שרק מפעל אחד של הונדה באיוטאיה שקע במים, נוצר מחסור בחלקים בפסי ההרכבה ביפן, בתאילנד ובארה"ב. הייצור בתאילנד, יצרנית המכוניות הגדולה ביותר בדרום-מזרח אסיה, צפוי לצנוח ל-1.5 מיליון יחידות ב-2011. התחזית לפני ההצפות עמדה על 1.8 מיליון.

 הזעזוע הגדול ביותר מורגש בתעשיית המחשבים האישיים. תאילנד היא מקור לכונני תקליטורים, מעגלים משולבים וחלקים נוספים. מבול של אזהרות רווח מצד חברות כמו אפל ודל שאספקת הכוננים הקשיחים שלהן הצטמצמה, מדגיש את תלותה של התעשייה בקומץ אזורי תעשייה מחוץ לבנגקוק, שמפתים חברות כמו ווסטרן דיגיטל וטושיבה בעזרת כוח עבודה מיומן, הקלות מס וקרקעות במחירים נוחים.

המפעלים בתאילנד הם המקור לכמעט אחד מכל שלושה כוננים קשיחים I צילום: רויטרס

המפעלים בתאילנד הם המקור לכמעט אחד מכל שלושה כוננים קשיחים, חציים תחת המותג טושיבה. סיגייט, שם עבד אלן לים בעבר, מייצרת אף היא כוננים קשיחים, אבל שני המפעלים שלה ממוקמים מחוץ לאזור השיטפונות. לעומת זאת, מפעלים בבעלות ווסטרן דיגיטל, הממוקמים בשני אזורי תעשייה, הוצפו יחד עם המפעלים הסמוכים של הספקיות שלה, כמו פואמטק.

נידק, המייצרת 80% מהמנועים לכוננים קשיחים, סבלה משיטפונות בשישה מתוך שבעת המפעלים שלה באזור. היטאצ'י וסייקו הן ספקיות נוספות שנפגעו.

תומס קולין, יועץ מערכות אחסון נתונים, מעריך שתפוקת הכוננים הקשיחים הגלובלית עלולה לצנוח בסיכום 2011 ב-50-60 מיליון יחידות (קרוב ל-10%), וב-3% נוספים השנה, וכי המחסור יימשך גם לתוך המחצית השנייה של 2012. חברות המחשבים טוענות כי הספקיות מגיבות במהירות, אולם עדיין קיים חוסר ודאות סביב השאלה מתי יוחזר המלאי שאבד.

גם אם יצרניות המחשבים יוכלו להבטיח את הכמות הנחוצה של כוננים קשיחים, אומר פאנג זאנג, אנליסט ב-IHS iSuppli, הן ישלמו יותר. במקביל, הצרכנים רוכשים יותר מכשירים ניידים כמו טאבלטים ונוטבוקס, המשתמשים בזיכרונות פלאש במקום בכוננים המסורתיים.

מניות סנדיסק, אחת מספקיות כונני הפלאש המבוססים על שבבים, זינקו בחדות בעקבות השיטפונות. יש אנליסטים החוזים ביקוש מוגבר מצדן של יצרניות מחשבים אישיים לכונני פלאש, למרות העלות הגבוהה יותר ליחידה.

ריכוז מסוכן

בעוד מגזר הטכנולוגיה מעכל את החדשות מתאילנד, מתרכזים היצרנים בגורלם של המפעלים המוצפים ושל כוח העבודה שלהם. חלק מהאזורים עדיין מוצפים, כך שלא ניתן להעריך את הנזק או להיערך לחידוש הפעילות. שר התעשייה של תאילנד אמר שארבעת אזורי התעשייה באיוטאיה, בהם גם פארק "הייטק" בו נמצא המפעל של פומאטק אינטרנשיונל, ייפתחו בקרוב. שיקומם של שני אזורים במחוז הסמוך, לעומת זאת, יהיה ארוך יותר.

באזור התעשייה "הייטק" מנקזות שורה של משאבות את מי השיטפונות המקיפים מפעל של קנון, שהלוגו האדום שלה משתקף במים העומדים. סירה קטנה מעבירה עובדים אל שערי המפעלים. האם חברות צריכות למצוא מיקום חדש למפעלים שלהן, ואם כן, האם הגיוני להישאר בתאילנד?

לטענת קולין, במגזר הכוננים הקשיחים לבדו עלולה העלות הכוללת של החלפת המכונות שניזוקו לעלות על מיליארד דולר. כדי לחדש מלאי שהושמד, החברות כבר העבירו הזמנות למפעלים בסין, במלזיה ובפיליפינים, המתחרות כולן על השקעות זרות נוספות.

"אנחנו פועלים באגרסיביות כדי לחזור להיקפי הייצור טרום השיטפון", מוסר סטיב שאטוק, דובר ווסטרן דיגיטל. לטענת ג'ודי בן, יו"ר מנהלת של לשכת המסחר האמריקנית בתאילנד, סקר בקרב חברות אמריקניות מגלה כי לאף אחת מהן אין תוכניות להעתיק מפעלים אל מחוץ לתאילנד בעקבות השיטפונות.

מנגד, מקורות בתעשייה אומרים כי ווסטרן דיגיטל אינה ששה להשקיע מחדש במפעליה, ואחד מהם מתאר צמיחה בפעילות מחוץ לבירת מלזיה. המנכ"ל טים ליידן אמר באוקטובר כי היקף הייצור יצומצם לכמה רבעונים וכי החברה "עושה הכל כדי למקסם את התפוקה במפעלים במלזיה". גם לסיגייט פעילות נרחבת במלזיה, מה שהופך את המדינה לאופציה אטרקטיבית לספקיות של שתי החברות.

בפועל, אפשר לטעון כי שרשרת אספקה רחבה יותר, בתאילנד ומחוצה לה, היא דרך פעולה נבונה יותר מאשר ריכוז הייצור באיוטאיה. חברות אמנם מעדיפות שהספקיות שלהן יתמקמו באותו אזור משום שזה חוסך זמן משלוח, אבל זה מסוכן. כך טוען ברנט ברגמן, שניהל בעבר את הפעילות של סיגייט בתאילנד. "השאלה היא האם אתה יכול לחיות עם עלות קצת יותר גבוהה ולהרוויח שרשרת אספקה רחבה יותר עם פחות סיכון", אומר ברגמן.  

מסרים מעורבים

תביעות הביטוח בעקבות האסון עשויות להגיע ל-20 מיליארד דולר. ללא הגנות ראויות מפני הצפות, יכולות פרמיות הביטוח הגבוהות להפוך את הייצור באזורי ההצפה המרכזיים ללא רווחי. נראה שהממשלה מכירה בסכנה: יו"ר פאנל השיקום אמר שהוא ייסע ללונדון ולטוקיו כדי להסביר את תוכניות ההקלה למבטחות המשנה.

אבל המשקיעים מקבלים מסרים מעורבים. משלחת של לשכת המסחר האמריקנית שכללה נציג של ווסטרן דיגיטל, נפגשה עם שר האוצר טירצ'אי פובנטנרנובאלה. על פי הדיווחים, הוא ייעץ למנהלים לשקול מציאת מיקום חדש בתאילנד עבור המפעלים המוצפים שלהם, ודחה הצעות על פיהן הממשלה תתמוך בפוליסות ביטוח נגד שיטפונות עבור יצרניות זרות. עם זאת, בלשכת השר התאילנדי טוענים כי שר האוצר לא נהג בחוסר רגישות כלפי העסקים הזרים שסבלו כתוצאה מהשיטפונות.

מלשכת השר נמסר כי "בשום שלב במהלך הפגישה עם לשכת המסחר האמריקנית בתאילנד לא רמז השר כי על המפעלים המוצפים להתיק את מקומם לאתרים אחרים בתאילנד. אנשי לשכת המסחר שאלו האם תנקוט ממשלת תאילנד צעדים כדי להגן על עסקים זרים מפני שיטפונות בעתיד. תשובת השר הייתה כי המשימה הראשונה במעלה של המדינה היא לעשות כל שביכולתה כדי לשכנע את מבטחי המשנה הזרים לחזור לשגרה".

בן סירבה להגיב בנושא. היא שלחה מייל ובו כתבה כי חברות אמריקניות היו מודאגות בנוגע להקלות שיינתנו בעתיד במקרים של שיטפונות, ובנוגע למידת הזמינות של ביטוח שיטפונות. לדבריה, השקעה בניהול מים ובתשתיות נוספות "תרגיע את המשקיעים הקיימים ותוכיח להם שתאילנד אינה מתכוונת לוותר על היתרון התחרותי שלה באזור".

ברגמן אומר שתאילנד עדיין אטרקטיבית ליצרני כוננים, שלא ימהרו לעזוב מאגר של עובדים מיומנים וספקיות שותפות. חלק מהיצרניות עשויות לעבור לאזורים עם סכנת הצפות נמוכה יותר, במזרח ובצפון־מזרח. עם זאת, הוא אומר, התרחבות עתידית תהיה קשה לתאגידים טכנולוגיים. "איך תאילנד יכולה לצפות להתרחבות, ממישהו שהמפעל שלו היה מתחת למים מטונפים במשך שישה שבועות?" הוא שואל.

מחכים לפיצויים

זה המחזה שנגלה לעיני המבקרים באזור התעשייה "בנג פה-אין": מאות עובדים בסינרים כחולים ובכפפות פלסטיק ירוקות נושאים אשפה מתוך מפעל של ווסטרן דיגיטל, שהגאות, בשיאו של השיטפון, הותירה על קירותיו הלבנים סימן חום בגובה אדם. חבורת חיילים מפנה תעלה מסריחה שבה נקרשו המים.

מנהל שמסרב לחשוף את שמו, מצביע לתוך בניין בן שלוש קומות, אחד מחמישה בניינים המקובצים במפעל. הוא אומר שהשיטפונות בקושי הגיעו למשטח המוגבה ושהציוד הועבר למעלה. "הצלנו אפילו את המחשבים השולחניים", הוא מתגאה.

לעומת זאת, מבצע ההצלה מעבר לרחוב מספר סיפור שונה. מנוף מנמיך שש מכונות ייצור נוקשות ומכוסות בוץ אל תוך משאית, שמתרחקת לדרכה. תריסרי מכונות נוספות של ווסטרן דיגיטל מפוזרות ברחבי שטח המפעל. בכל שאר המקומות באזור התעשייה, מפעלים רדומים אחרים מוגנים מאחורי שקי חול.

אחרי שהמפעל של לים באיוטאיה הוצף, הוא שכר מפעל בפארק תעשייתי אחר במערב תאילנד. פואמטק, שנוסדה ב-1997, מייצרת גם במפעלים במלזיה ובסין. המפעל הזמני של פואמטק, שמספק חומרי בידוד לכוננים, פועל בתפוקה של 80%, אבל המכירות צנחו בחדות כשייצור מכירות הדיסקים הקשיחים בתאילנד נעצר.

לים טוען שחבילת הפיצויים של הממשלה צריכה לכלול גם חברות מחוץ לאזור השיטפונות, שנפגעו משיבושים בשרשרת האספקה. הוא עדיין ממתין לראות את הנזק למפעל המוצף ב"הייטק", אולם לא מפתח ציפיות. לדבריו, השיקום של המפעל יהיה "כמעט כמו להקים מפעל חדש".