Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

טוקיו, תל אביב: מהו סוד החיבור המוצלח בין ארץ השמש העולה ובין ישראל?

"בפגישה עם יפנים, אין הפתעות. בגדול יודעים לפני הפגישה מי יגיד מה, מה יהיו התוצאות. לא משאירים מקום לאלתורים". התיאור הזה של תרבות העבודה היפנית, מפי אבי חסון, המדען ...
צופית הרלינג
“בפגישה עם יפנים, אין הפתעות. בגדול יודעים לפני הפגישה מי יגיד מה, מה יהיו התוצאות. לא משאירים מקום לאלתורים”. התיאור הזה של תרבות העבודה היפנית, מפי אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, שונה מאוד מכל מה שאומרים עלינו, אומת הסטארט-אפ, שלאנשיה יש דימוי של מי שמתנהלים ללא תכנון מסודר ומצטיינים בשליפות מהמותן. עם זאת, בשנים האחרונות נרקמים יחסים קרובים בינינו לבין המעצמה העולמית בתחום הטכנולוגיה.

“ביחסים האלה ישראל מביאה את האקו סיסטם של החדשנות, החשיבה פורצת הדרך, ‘מחוץ לקופסה’. והיפנים מכניסים לתמהיל הזה נכסים טכנולוגיים, חשיבה מאוד מסודרת ויכולת התרחבות בקנה מידה עצום”, אומר חסון.

השגריר היפני בישראל קוג’י טומיטה, שנכנס לאחרונה לתפקיד, מחדד את החיבור: “אנחנו חושבים שיפן וישראל הן פרטנריות. שתינו מתקדמות טכנולוגית, אבל יש לנו מצב שונה בטכנולוגיה: החוזק הישראלי נשען על יכולות אנושיות וחדשנות, והחוזק היפני נשען על תמיכה באימוץ חדשנות. לכן, אם אנחנו משלבים את שניהם ביחד מדובר בחוזק ייחודי, ואנחנו יכולים ליצור שותפות בעלת כוח רב”.

“תרבות של התאוששות מהירה”

“העניין שלנו ביפן הוא לא חדש”, אומר חסון, “הוא חלק מההתמקדות שלנו בסחר ושיתוף פעולה. אלא שהפעם יש נכסים ייחודיים שהופכים אותה למעניינת מאוד עבורנו”. אלו הם, לדבריו, העובדה שהכלכלה היפנית גדולה ומשמעותית, וכמובן הנכסים הטכנולוגיים שלה – ודי לציין שמות כמו סוני כדי להבין למה הוא מתכוון. למרות זאת, רק לפני כשנה נחתמו הסכמים רשמיים לשיתוף פעולה טכנולוגי הדדי בין ישראל ליפן, כפועל יוצא ממדיניות ממשלתית נרחבת יותר של שתי המדינות.


ראש הממשלה נתניהו וראש ממשלת יפן אבה | צילום: עמוס בן גרשום, לע”מ

שיתופי פעולה בינלאומיים אינם דבר חדש לישראל – משרד המדען הראשי מתווך מאות פרויקטים בין חברות ישראליות לחברות זרות מדי שנה – אך מאחורי שיתוף הפעולה ההדוק הנרקם בשנים האחרונות בין שתי המדינות, עומד סיפור מרתק במיוחד, משלב עניין כלכלי ומדיני של כל מדינה ברעותה, התפתחויות שהתרחשו לאור שינויים במדיניות הפנים והחוץ שמובילה הממשלה היפנית ויצירה משותפת.

אם נלך אחורה להיסטוריה של שתי המדינות, הרי שלאחר שהכיבוש האמריקאי ביפן בזמן מלחמת העולם השנייה הסתיים ב-1951 והריבונות הושבה לה, התאפיינה מדיניות החוץ של ארץ השמש העולה בתלות בארה”ב ובנטייה מערבית. ציון דרך חשוב לישראל התרחש במאי 1952: יפן הייתה המדינה האסייתית הראשונה שהכירה במדינתנו הצעירה. ישראל מצידה הפכה למדינה הראשונה מהמזרח התיכון שפתחה נציגות דיפלומטית ביפן, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות קשרי מסחר רבים. למרות זאת, היחסים התאפיינו בקרירות מסוימת והם כללו עליות ומורדות, כמו סירוב הבנקים היפנים לקבל אשראי מהבנקים הישראלים במלחמת המפרץ ותקרית ב-2005 של התנגשות “פגע וברח” של אוניית צים בסירת דייגים יפנית, שגרמה למותם של הדייגים והעיבה על היחסים בין המדינות.

גם בצד היפני מתייחסים לקשרים הייחודים בין המדינות ובטוחים ששיתוף הפעולה יהיה פורה. “מהפרספקטיבה שלי יש שני דברים משותפים”, אומר השגריר טומיטה. “הראשון הוא ששתי האומות חולקות היסטוריה משותפת. לשתיהן יש תרבות לאומית מכובדת של התאוששות מהירה. אנחנו יכולים לראות זאת בהיסטוריה של הקמת ישראל, ובתגובה של יפן לחורבן במלחמת העולם השנייה וגם אחרי רעידת האדמה ביפן ב-2011″ (בהקשר זה, פרסם השגריר לאחרונה בעיתוני סוף השבוע בישראל מודעת תודה על העזרה הישראלית במלאת חמש שנים לרעידת האדמה). טומיטה אף מסביר שעוד בזמן מלחמת העולם השנייה, לפני הקמת המדינה וביסוס היחסים, יפן דאגה לזכויות היהודים (על אף הברית עם גרמניה). המכנה המשותף השני, לדברי טומיטה, הוא ש”לשתינו אין הרבה משאבים טבעיים. למעשה אני חושב שהמשאבים הטבעיים היחידים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם הם משאבים אנושיים”.

“סחורה” חדשה

המפנה הנוכחי ביחסים החל בשנת 2012, אז חזר שינזו אבה לראשות הממשלה היפנית ופתח בשורה של צעדים, שזכו לכינוי “אבנומיקס” (Abenomics) ומטרתם הייתה לבלום את מגמת האטת הכלכלה היפנית ולעודד את צמיחתה. הרפורמות הנרחבות כללו פתיחות לשוקי חוץ, עידוד השקעות זרות, פריחת קרנות הון סיכון ועוד. ב-2014 ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביפן ובשנה שעברה ערך אבה ביקור חגיגי בארץ עם בכירים בעולם העסקים היפני. במעמד הביקור נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה בתחומי טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) עם משרד המדע.

עוד לפני הביקור נחתם הסכם מסגרת לשיתוף פעולה במו”פ בין משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני (METI) לבין מקבילו הישראלי, וכן הסכם אופרטיבי בין מתימו”פ (זרוע הביצוע הבינלאומית של לשכת המדען הראשי), לבין הסוכנות למציאת תחליפי אנרגיה ותעשייה של יפן (NEDO, זרוע ביצוע של METI). על בסיס ההסכמים הושקה תכנית דו־לאומית שבמסגרתה ניתן להגיש בקשה למימון פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות ליפניות. לשכת המדען הראשי תסייע במימון החברה הישראלית ו-NEDO תסייע במימון החברה היפנית. כלומר, אם עד כה קיימו ביניהן שתי המדינות קשרי מסחר, כעת חברות ישראליות ויפניות משתפות פעולה כדי ליצור “סחורה” חדשה המשלבת את היכולות של שני הצדדים.

בעקבות המדיניות שמוביל אבה, החברות היפניות יוצאות לעולם ומשדרות שהן נכונות לשתף פעולה. “כשהן יוצאות החוצה, ישראל היא שותפה מאוד טבעית”, אומר חסון. “חברות יפניות משקיעות הרבה מאוד בארץ, באמצעות קרנות ובהשקעות ישירות בחברות, גם באמצעות התכניות של המדען הראשי. ארגנו משלחות של חברות ישראליות שנסעו ליפן ונפגשו עם חברות יפניות, ומשלחת חברות בתחום מדעי החיים שהייתה ביפן, חזרה נדהמת מהיכולות ומהפוטנציאל”.

תחומי הפעילות העיקריים שבהם המדינות משתפות פעולה הם מדעי החיים – בתכנית החממות של המדען הראשי, זכתה חברת התרופות טקדה יחד עם ג’ונסון אנד ג’ונסון ואורבימד; סייבר, שבו ישראל נחשבת למובילה עולמית; ותקשורת ומוליכים למחצה (בהם משתמשים בייצור אלקטרוניקה). למשל, בתכניות של לשכת המדען הראשי פעילות יצרניות האלקטרוניקה פנסוניק וריקו (Ricoh), תאגיד התקשורת NNT ויצרנית המכשירים הרפואיים טרומו (Terumo).

 


השגריר היפני קוג’י טומיטה. “יכולים ליצור שותפות בעלת כוח רב”

ביולי האחרון נסגר קול קורא ראשון לשיתוף הפעולה בין חברות ישראליות ליפניות, וההיענות הייתה עצומה. “ברור שהיה צמא, יפן מאוד בלטה בחסרונה בהסכמי המו”פ שלנו. הרבה מאוד חברות חיכו לזה”, מסביר חסון. במסגרת הקול הקורא אושרו באופן הדדי על ידי המדינות כמה פרויקטים משותפים, שיכולים לא רק לסייע לישראלים לפנות לשוק היפני, אלא לפנות יחד לשוק הגלובלי. “מעניין לראות שגם חברות יפניות גדולות השתתפו”, מציין חסון, “כמו חברת התקשורת והמחשוב NEC או תאגיד האלקטרוניקה OKI. הרי הן לא באמת צריכות את הכסף הזה, נכון? אבל הן השתתפו בתהליך הביורוקרטי כי הערך מבחינתן היה בשיתוף”.

דוגמה אחת ליצירה המשותפת כוללת את אותה NEC, שחברה לסטארט-אפ הישראלי Radiflow, העוסק באבטחת מידע למערכות של תשתיות קריטיות, ביניהן חברות חשמל ומים. כעת השתיים מפתחות פלטפורמה שמגנה על מערכות התשתיות באמצעות אבטחה פיזית המשולבת באבטחת סייבר. דוגמה מוצלחת אחרת בתחום התקשורת, היא של VocalZoom Systemsהישראלית, שפיתחה חיישן ייחודי המסנן רעשי רקע, וחברה לשותפה היפנית FueTrek, שהביאה לפרויקט את טכנולוגיית ה-ASR (זיהוי דיבור אוטומטי). יחד, הן מפתחות מערכת טכנולוגית המעלה את איכות השיחה ומאפשרת שיפור של טכנולוגיית תרגום בזמן אמת. את הטכנולוגיה הזו ניתן יהיה למנף גם לטובת פיתוח מוצרים המופעלים על ידי דיבור, בין אם בתחומי הרכב, טכנולוגיה לבישה, בתים חכמים ועוד.

טומיטה מעיד על כך שהמדיניות של אבה הובילה לשיתוף פעולה מוצלח עם ישראל. 214 חברות יפניות השקיעו יותר מ-100 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים בתקופתו. תשומת הלב היפנית לא פסחה גם על סוני, אשר רכשה בינואר השנה את סטארט-אפ השבבים אלטייר הישראלי תמורת 220 מיליון דולר, ועל תאגיד המסחר המקוון ראקוטן (Rakuten), שרכש לפני כשנתיים את חברת ההודעות והשיחות וייבר בעבור 900 מיליון דולר.

טומיטה מסביר שתחומים במגזר הפרטי כמו אבטחת סייבר, טכנולוגיות תקשורת, תחבורה ואפילו חלל, יוכלו להתקדם טוב יותר בשותפות מערבית. אלו גם יכולים לסייע ברמה הלאומית; לדבריו, יש דיונים בנושא אבטחת מידע בין מחלקות משרדי ממשלה יפניים וישראליים, כדי לחלוק מידע על דרכים להתמודדות עם התקפות על תשתיות ביטחון. לאבטחת מידע, תחום שבו לישראלים יש הרבה מה להציע לדברי טומיטה, תהיה חשיבות גדולה באולימפיאדת טוקיו 2022, ההולכת ומתקרבת.

אמנם יפן נחשבת למעצמה טכנולוגית, אך בשנים האחרונות מדינה אסייתית אחרת מבססת יותר ויותר את מעמדה בתחום זה – סין. באשר להשפעה אפשרית של השאיפה הזו על היחסים בין ישראל יפן, מסביר טומיטה שלא תהיה לה השפעה מסיבית. “יפן וסין לרוב נראות כמתחרות או יריבות, זו נקודת המבט השכיחה. אבל למעשה יש בין יפן לסין הסכם הון סיכון ענק. שתי הכלכלות שלנו קשורות מאוד, לכן מנקודת המבט היפנית, הכלכלה הסינית וההתפתחות הטכנולוגית שלה מהוות יותר יתרון מחיסרון”.

בין כה וכה, ביפן שואפים להרחיב את העניין בישראל מעבר לטכנולוגיה – גם לתחום התיירות. “למרבה הצער”, אומר טומיטה, “מאז רעידת האדמה ביפן, מספר התיירים הישראלים במדינה צנח, וגם אשמח לראות את התיירים היפנים מגיעים לישראל. אז זו הזדמנות אחרת שאנחנו מקדישים לה תשומת לב כעת”.

קו תעופה ישיר

את פוטנציאל ההזדמנויות בשיתוף הפעולה מדגיש גם חסון. “אחד הדברים שאנחנו מנצלים בעצם את ההסכם לטובתו, זה דיאלוג רחב יותר”, הוא מסביר. “מדובר בחלק מהחלטה רחבה מאוד של ממשלת ישראל על שיתוף פעולה עם יפן, שכולל למשל קו תעופה בין תל אביב לטוקיו, זה חשוב ומאוד מחזק. כחלק מהדיאלוג אנחנו מדברים גם על נושאי מדיניות רחבים יותר שאפשר לעשות וגם פועלים להיפגש בצורה שוטפת”.


שגריר יפן הראשון לישראל מגיש את כתב המינוי שלו | צילום: בראון וורנר, לע”מ

לדברי חסון, שיתוף הפעולה יכול לסייע לא רק באירועים נקודתיים כמו האולימפיאדה, אלא ישנן מגמות וצרכים של הכלכלה היפנית אשר הופכים למהותיים והישראלים יכולים לעזור בהם. אם השגריר היפני הזכיר את מדעי החיים, ואת החיפוש אחר משאבים ופתרונות, אחת הסיבות לכך היא שהאוכלוסייה ביפן הולכת ומזדקנת. הפתרונות, אומר חסון, הם לא דווקא שירותי בריאות או תרופות, אלא כוללים גם ידע, מכשור ופתרונות דיגיטליים. לדבריו, תחום האנרגיה מסב תשומת לב ביפן מאז האסון בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה (שנגרם מאותה רעידת אדמה ב-2011), אירוע מפתח ששינה תפיסות עולם וגרם לחיפוש אחר אנרגיות אלטרנטיביות.

בסופו של דבר, מזכיר חסון, ביפן יש חברות ענק, מובילות עולמיות בתחומים רבים, אשר מגיעות לישראל וימשיכו לבוא לכאן. “ברור לי שהמגמה הזו רק הולכת להתחזק. בשנה-שנתיים הקרובות אנחנו נראה עוד רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות יפניות, וחברות יפניות שמשקיעות, מקימות מרכזי פיתוח ויוצרות מארג של קשרים ושותפויות עם הטכנולוגיות הישראליות”.

בנוסף, מציין חסון, “השוק היפני מאוד מעניין, כי מצד אחד מאוד קשה לחדור אליו, הוא מאוד הומוגני, סגור ומתקשה לתת אמון, זה שוק שלא מתמסר בקלות”. אך מצד שני, הוא מוסיף, “ברגע שחדרת, נוצרות מערכות יחסים ארוכות טווח, מאוד קשה להזיז אותך. מדובר על שותפויות לשנים, וגם ההומוגניות של השוק פועלת לטובתך, כי אם הצלחת מהר מאוד אתה יכול לעלות ל-100 מיליון משתמשים ממשהו שהוא קטן מאוד, והפוטנציאל הזה מעניין. מה שרואים בצורה מאוד בולטת שאם פעם היית צריך לדפוק על הדלת, היום לא רק שהדלת פתוחה אלא שהם באים אלייך, היפנים מתעניינים מאוד בישראל והם מחפשים במובהק את החדשנות והטכנולוגיה הישראליות, ואנחנו שם בשביל לעזור”.