טוקיו 2020: זריקת מרץ כלכלית ליפן ופוליטית לראש הממשלה אבה

לפי הערכת ממשלת טוקיו, סכום ההשקעות וההוצאות הקשורות לאולימפיאדה יעמוד על 30 מיליארד דולר ו-150,000 מקומות עבודה יווצרו. לפי אנליסטים אחרים, מדובר על הערכה שמרנית.

מירב התמריץ הכלכלי יהיה בתחומי התיירות והפרסום, שאמורים להכניס 6.5 מיליארד דולר. גם ענף הבנייה ייהנה ממחזור מסחרי של 4.7 מיליארד דולר. המסחר השוטף ייהנה מרווח של 2.8 מיליארד דולר.

יפן תשווק עצמה לעולם ותקבל מבקרים בהתלהבות שלא נראתה מאז אולימפיאדת טוקיו ב-1964. כבר עתה מתוכננת עליה בטיסות הבין לאומיות אל שדות התעופה בנריטה והנדה: מ-680,000 בשנת העסקים הנוכחית, ל-750,000 במהלך 2014. ככל הנראה יפתח גם טרמינל חדש ומסלול נחיתה חמישי בהנדה.

אבה על רקע כרזות אולימפיאדת טוקיו 2020. | צילום: רויטרס

שירות רכבות ישיר חדש מתוכנן מטוקיו אל שדות התעופה. הוא צפוי לצמצם את זמן הנסיעה אל נריטה מ-55 דקות ל-36 דקות, ואת זמן הנסיעה אל הנדה מ-30 דקות ל-18 דקות. תושבי טוקיו לעומת זאת, עשויים לסבול מהורדת רמת התקנות המגבילות רעש מטוסים מעל העיר.

ללא קשר לפרוייקט בניית 11 איצטדיוני אתלטיקה חדשים ולבניית הכפר האולימפי שישתרע על כ-600 דונם במפרץ טוקיו, תואץ הבנייה במספר פרוייקטי תשתיות מיעד של 60% עד 2020, ליעד של 90%.

מציאת המימון לכל אלה אינה עומדת להיות משימה קלה עבור יפן, אך זו גם עשויה להיות הזדמנות היסטורית עבור המדינה לגלות מחדש את ההון הפרטי כמפתח לצמיחה כלכלית ברת קימא.

אחד מהישגיה הגדולים של תקופת מייג'י (1868-1912), במהלכה יפן הפכה בין לילה לאחד הכוחות התעשייתיים הגדולים בעולם, היה מכירת תעשיות ממשלתיות כמו תעשיית הפלדה, בניית הספינות ובנקים, לגופים פרטיים. יפן חייבת את תהליך המודרניזציה שלה לאותם גופים פרטיים.

המגזר הפרטי הוא ללא ספק הפתרון עבור ממשלת יפן שהחלה לצבור חובות משמעותיים. הפרטה של נכסים ציבוריים כמו שדות תעופה, ומתן אפשרות למגזר הפרטי לרכוש בעלות ולהפעיל שירותים חדשים, הם גם הכרח וגם הבחירה הנכונה שתוביל לצמחיה כלכלית.
שר התחבורה של יפן למשל, מצפה להשיג מימון פרטי של 4 מיליארד דולר לפרויקט הרכבות המהירות בין שדות התעופה לטוקיו.

האם המשקיעים הפרטיים ישתפו פעולה? הדבר תלוי רבות במידת המוכנות של הממשלה להוריד את רמת הפיקוח הממשלתי- דבר שכבר הובטח בתוכנית הכלכלית של ראש הממשלה אבה. לא בכל המקרים הדבר יקרה, אך נראה כי המגמה הכללית היא פעולה בכיוון זה.

אם לא יוקדמו, יערכו הבחירות הבאות ביפן בסתיו 2016, בשיאן של ההכנות לאולימפיאדה ובשיאה של הפעילות הכלכלית. באווירה זו, לא יקשה על המפלגה הליברל-דמוקרטית של אבה, ניו קומייטו (LDP/NK) לזכות בבחירות.

בחירתו של אבה לקדנציה נוספת, נראית מובטחת גם בשל חולשת מפלגות האופוזיציה ביפן, הזוכות לתמיכה של אחוזים בודדים לעומת כ-40% תמיכה במפלגת השלטון. אם יבחר בשנית, יהיה אבה לאחד מראשי הממשלה היפניים המכהנים את התקופה הארוכה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. כדאי יהיה לעקוב מקרוב, לא רק אחר תכניותיו הכלכליות אלא גם אחר מימוש חזונו עבור יפן ומקומה באסיה ובעולם, ויחסיה של יפן עם ארצות הברית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן