|
החוכמה הכי קטנה היא ליהנות מדיפנדר המגרגר את דרכו בין מדרגות סלע מוצלבות; שם הוא המלך וכדי לדעת את זה, לא היינו צריכים לצאת מהמשרד. אבל כאן דהרנו עם 2.5 הטונות של ה-110 המשופר, הילוך שלישי-גבוה ודוושת גז מעוכה על הרצפה, והקרון הגדול טס במעלה הדיונה התחוחה כאילו אין מחר, ואני לא מאמין שהוא טס ככה בחולות, ועוד מעט נגמרת לי העלייה ואנחנו עומדים להמריא לסטרטוספרה ו…הלו, זה דיפנדר או באגי? מאיפה מגיע כל הכוח הזה, בעל הבית השתגע?
בעל הבית ממש לא השתגע. לאחר שנות ג'יפאות עם סופה ופטרול, החליט איתי לנחות בחיק האימפריה הבריטית. הוא קנה את ה-110 "פומה" מודל 2010, חדש מהניילונים; "פומה" הוא הדגם שהחליף את ה-5Td, עם מנוע דיזל של פורד טרנזיט. המנוע סיפק 122 כ"ס עצלים למדי (מומנט עלה מ-30 ל-36 קג"מ שהגיעו בסל"ד נמוך יותר( אבל עמד בתקני זיהום אירופאים, ונתן לסוס העבודה הבריטי עוד כמה שנות חיים. את הפומה קל לזהות ויזואלית, בגלל הזקפה הגברית שהתקמרה במכסה המנוע; זה לא נועד לרומם את רוחם של הנהגים, אלא לאכסן יחידת מנוע גדולה מהקודמות. למנוע ה-2.4 ליטר שודכה תיבת 6-הילוכים ידנית, מגושמת להפעלה. לך תחפש את הרוורס המתחכם, כאשר אתה בעיצומו של מהלך היחלצות מאמבטיית בוץ טובענית!…
אבל הנדסת אנוש לא הייתה מעולם נקודת אור בעולמו של הדיפנדריסט, וגם כאן אתה יושב שלא מול ההגה, דחוק לדלת שמאל, מתג ההתנעה בצד הלא-נכון, מתגי ההגה זהים לחלוטין לאלה שהיו ב-110 מודל 1995 הקשיש שלי. מוצגים ארכיאולוגיים אלה עומדים בסתירה בולטת לניסיונות השדרוג בתא הנוסעים; סוף סוף יש לוח מחוונים ראוי לשמו, מזגן אפקטיבי (אם כי מועד לתקלות) ותאמינו או לא – הכלי אינו רועד, חום המנוע אינו חודר לתא הנוסעים, האח הידד! מעבר לסטנדרט התקין איתי מושב רקארו לנהג, וגלגל הגה MOMO; הוא נראה טוב, אבל לא ממש משפר את תחושת ההיגוי.
אני שייך לאנשים המוצאים יופי קלאסי בעיצובו הקובייתי של הדיפנדר, בפנסיו הממצמצים אלייך בחיבה, בכנפיים השטוחות עליהן אפשר לפרוס מפת סימון שבילים או להכין קפה. אני אוהב את פגושי הפלדה, ואת הזוויות המתריסות במבטא אירי אחרי כמה פיינטים של גינס: "ככה הייתי כבר ב-48' ואתם, אל תתחילו לחנך אותי עכשיו!". אני חייב להודות שלמרות שה-110 תלוש לחלוטין מהסצנה המוטורית של המאה ה-21 (זה עכשיו), עיצוב הפנים שלו מהווה קפיצת מדרגה ביחס לאבותיו.
צילום: רמי גלבוע
אבל עם כל הכבוד, לא התכנסנו כאן כדי לדון בעצוב הפנים של הקובייה הבריטית, אלא להתמקד בדוושת הגז. במצבו הבסיסי לא היה ה'פומה' מקמט אספלט, 122 הסוסים היו קצת חלשים על המרכב הכבד והקובייתי להכעיס. כדי לשמור על קצב נסיעה תלת ספרתי היית חייב לערבב הילוכים כל הזמן, לשמור מומנטום, ולהילחם בכוחות הטבע. כך עם 110 סטנדרטי, והפומה של איתי סוחב עליו עוד כמה מאות קילוגרמים, הוא גם נועל צמיגים גדולים יותר.
התכבד איתי ופנה לחברת Tuning Alive הבריטית, המתמחה בהסבת דיפנדרים לכל מטרה. איתי שלח לבריטניה מפרט מדויק של ה-110 שלו, ותיאור של טיב השימוש שיעשה בו – טיולי מדבר במעמס גדול, קצב מתון, עבירות קשה. ישבו הבריטים אל העכבר (איפה הקרבורטור והפלטינות?…) ושלחו לאיתי קובץ חדש, לטעינה למחשב המנוע. בנוסף התקין איתי אינטרקולר משופר ומסנן אוויר פתוח, על פי הוראות Alive.
התוצאה אינה פחות ממדהימה! 122 הסוסים הפכו לכ-185, המנוע נושם ומושך, בכל מצב הוא דוחף בשמחה ובששון. בשלב מסוים החזיר איתי את הצמיגים המקוריים והופתע לגלות, שהמנוע מפרפר את ארבעת הצמיגים על האספלט! עם צמיגי 265/85R16 הנוכחיים ה-110 קצת פחות עליז, אבל הוא עדיין בשרני ומהיר חימה. הכוח מגיע בעיקר מעל 2000 סל"ד אבל איתי זומם שדרוג תוכנה נוסף, שישפר את המומנט בסל"ד נמוך ויקטין את הצורך בהחלפות הילוכים.
צילום: רמי גלבוע
על הכביש בקושי ריסנתי את עצמי לקראת 130-120 קמ"ש, הכלי הזה כבר טס ב-160 קמ"ש ועוד היו לו סוסים בצנרת. ה-110 האיץ בעליות של ואדי מילק בקלילות מלבבת, איזה כייף! עם אוהל המג'ולינה על הגג ובלי מוטות מייצבים אנו נותנים כבוד בפניות חדות, ולא מנצלים את הפוטנציאל של ה-110 לתפור כבישים הרריים, במהירות מפתיעה.
מהר מאוד ירדנו אל שבילי העפר המשובשים. צמיגי ה-Toyo MT נוקשים מאוד, אבל ב-15 PSI הם היו מעולים. ה-110 יושב על בולמי פוקס 2.5", המתאימים מאוד למשקל הג'אמוס. הם מרסנים היטב את המרכב, סופגים בקלות בורות ומהמורות. גם מסצנת השביל המהיר נפטרנו במהירות, שילבנו 'קצר' ונעלנו דיפרנציאל מרכזי, וכיוונו חרטום לעבר שבילי האש. כמו בכל דיפנדר מודרני, גם כאן יש בקרת משיכה מעולה ומערכת Anti stall השומרת את המנוע ב-800 סל"ד, לא חשוב מה קורה למטה. מערכת ה-AS מאותגרת על ידי הצמיגים המוגדלים אבל תפקדה ללא דופי, Chapeau!
כל שנותר לעשות הוא לכוון את ההגה לכיוון המטרה, לעצום עין בלתי מכוונת ולהישען לאחור. ה-110 מגרגר מעלה, מיטלטל, שולח מתלים ארוכים כדי לגייס כל שביב אחיזה לצמיגים. כמובן שלא בחרנו את הנתיב הקל ביותר אלא התלבשנו על המדרגות היותר תלולות, ואחת מהן עצרה אותנו. יכולנו לקחת קצת תנופה, אבל העדפנו להפעיל את הנעילה הרוחבית KAM אותה התקין איתי, עם ציריות מחוזקות. הנעילה הוסיפה לנו את אותו קמצוץ שליטה שהיה חסר קודם, והקרון הגדול השאיר את המדרגה מאחור, כאילו כלום.
בטיפוס סלעים נעים גם לדעת שמוטות ההגה והרדיוס מחוזקים, יש מיגון גחון מלא, כננת WARN עם מדחס אוויר משולב ובקיצור – זוהי מכונת העבירות המושלמת! איתי סידר את האוטו בטוב טעם וברוחב ארנק והתוצאה היא בן לוויה נאמן לחיים, אותו אין לאיתי שום כוונה למכור. בתא המטען יש מגירת אלומיניום ומעליה מקרר נשלף; הסידור משאיר מקום לאיתי ואשתו, ולארבעת ילדיהם המאוהבים בטיולי שטח. יש גם מים ומשאבה, צילייה מתקפלת ואוהל מג'ולינה איטלקי, אותו אפשר לפתוח ולקפל בפחות מדקה, מדדתי!
צילום: רמי גלבוע
איתי חמק מחלק מהתקלות המקובלות ב'פומה', אבל עדיין הסתבך עם מצמד קאפריזי, ומזגן אוויר שחזר והתקלקל. הוא מתייחס לתקלות אלה באורך רוח, ואומר – זה לא כייף, אבל לא על תקלות כאלה יקום או ייפול הדיפנדר המושלם הזה. את השיפורים ליקט איתי בעיקר בסדנאות ראסטה ו-רוק סוליד. ה-110 Heavy Duty מוכר לחלוטין לשלטונות המס, יתרון פיננסי ענק עבור עצמאי בשטח.
כדי לסגור את הפינה, יצאנו לסיבוב דיונות קצר. חששתי שהמשקל הגדול יכריע את הסוסים, אבל שמחתי לגלות שטעיתי – ה-110 טרף את הדיונות, מאיץ בלא הרף בכל עלייה. כדי לקבל ביצועים מלבבים צריך לשמור אותו מעל 2000 סל"ד, מה שדורש יד בוטחת על ידית ההילוכים ותזמון מדויק של דוושת הגז. מדי פעם הצצתי במד חום המנוע, שום דבר, יכולנו לסובב את הדיונה הזו עד סוף הדורות, או סוף הדלק. המתלים תרמו את שלהם לשמחה, מאפשרים לחלוף על פני גבנונים בלי להאיט, סגולה חשובה בתפירת דיונות. ואל נא תשכחו, עכשיו סוף אוגוסט, הדיונות הן במצבן הגרוע ביותר!
ירדנו מהדיונה עם צמיגים נקיים ומלוטשים, ניפחנו אוויר והפלגנו הביתה. אי אפשר להשוות את ה-110 עם שום ג'יפ עירוני אחר – ה-110 גס ומחוספס, אפילו הכלי המשודרג של איתי אינו רכב תפנוקים. אבל הכרכרה הזאת מסוגלת לטרוף כבישים מהר מאוד ולהביא את המשפחה המטיילת למצפה רמון, במהירות ובנוחות גבוהה מאוד. כך על הכביש, ובשטח? אני לא בטוח שזה באמת The Best 4×4 by far אבל הוא קרוב עד מאוד!
לכתבה המקורית באתר שטח
עוד בשטח:
המוביל העולמי: טויוטה לנד קרוזר 80
מבחן רכב סובארו פורסטר טורבו
|
|
