|
בהתחלה קראו לה "רפואה הוליסטית", כאילו מדובר במעשי כשפים וממבו־ג'מבו רוחני. אחר כך כינו אותה בחשדנות "רפואה אלטרנטיבית" והתכוונו לכך שאלו טיפולים גופניים חסרי ביסוס מדעי. בהמשך הגיע השם "רפואה משלימה", שדיבר על מכלול טיפולי גוף ונפש שנעשים במקביל לרפואה הקונבנציונלית, כאילו על מנת לתמוך בה. כיום כבר נשמע פה ושם המונח "רפואה אינטגרטיבית", המתייחס לשילוב בין טיפול קונבנציונלי לטיפול משלים. נראה כי יותר מכל מעיד השינוי הפונטי הזה על הדרך הארוכה שעברו הטיפולים הנשענים על המסורות העתיקות של המזרח, ועל האופן שבו חלחלו, אט אט, אל תוך הטיפול המערבי.
"בשנת 66', כשהייתי סטודנט לרפואה באיטליה, למדתי גם דיקור סיני", מספר פרופ' רפי קרסו, שהקים את היחידה המשלימה בבית החולים הלל יפה בחדרה. "כשחזרתי לארץ להשלים את הלימודים באוניברסיטת תל אביב לא דיברתי על זה, כי התחום היה מוקצה מחמת מיאוס והייתי עלול לסכן את העתיד שלי. כשהתחלתי להשתמש בידע הזה בחדר המיון באיכילוב, טענו שאני מכשף. אבל התוצאות היו מדהימות: אני זוכר אדם שהגיע אלינו עם התקף כליות קשה. נתנו לו זריקות ומורפיום וזה לא עזר. שאלתי את הרופא הבכיר אם יש לו התנגדות שאדקור את המטופל. הוא צחק, אבל הסכים. עם מחט אינסולין דקרתי את הפציינט בנקודת הכליות ברגל – ותוך דקה הוא פתח עיניים".
לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355
נישא על גלי ההצלחה, הקים פרופ' קרסו את המרפאה הראשונה בארץ לכאב, ששילבה רפואה משלימה, בעיקר דיקור. "בהתחלה הרופאים שלחו אליי את החולים שהם רצו להיפטר מהם. אחר כך שלחו את החולים שאהבו. ואז שלחו את הנשים שלהם – ובשלב האחרון הם עצמם באו לקבל טיפולים", הוא אומר בחיוך. בהמשך נסע פרופ' קרסו ללמוד הומיאופתיה ברויאל קולג' בלונדון וכיום הוא מזריק בשיטה חדשנית תרופות הומיאופתיות בנקודות דיקור ומשלב בטיפוליו מזותרפיה (הזרקה תת־עורית). גם את הדור הבא הוא חינך: הוא כיהן כמנהל האקדמי של בית הספר לרפואה משלימה וניהל במשותף את התחום במכללה למינהל, וכן הכשיר דורות של רופאים במסגרת קורסים של אוניברסיטת בר אילן.
סקר הבריאות האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בשנת 2010, מצא כי קרוב לשלושה מיליון ביקורים נעשו אצל מטפלים ברפואה משלימה ברפואה הציבורית בישראל. לפי הסקר, 65% משירותי הרפואה המשלימה בישראל נמצאים במערכת הציבורית ורק 35% ניתנים בשוק הפרטי. עוד נמצא כי שיטות הטיפול הנפוצות הן דיקור, רפלקסולוגיה, הומיאופתיה ועיסוי. כשליש מהמשיבים אמרו כי הם משלבים את הטכניקות הללו עם הרפואה המערבית והיתר טופלו רק באמצעות הרפואה המשלימה.
"הוכח קלינית כמסייע בכאב", דיקור | צילום: shutterstock
למעלה מ־100 מרפאות לרפואה משלימה זמינות לציבור במרפאות ייעודיות ברחבי הארץ. קופת חולים כללית, למשל, מחזיקה ב־60 מרפאות בפריסה ארצית. בכל בית חולים ישנה מחלקה המתמחה ברפואה משלימה. במרכז הרפואי אסף הרופא ניתנים מגוון טיפולים בפיקוח רפואי. "שיטות הטיפול המגוונות שמוענקות בשיר"מ (שירותי רפואה משולבת, ג.ע.), ניתנות תחת פיקוח רפואי מחמיר ופועלות בשיתוף פעולה ייחודי עם יתר מחלקות בית החולים, לשם הענקת טיפול מקיף למטופלים", כותב פרופ' יגאל מירובסקי, מנהל המרפאה, באתר האינטרנט. בבית החולים בני ציון בירושלים נפתחה מחלקת האשפוז האינטגרטיבי הראשונה בישראל לכירורגיה, והקריה הרפואית רמב"ם מציעה למטפלים ברפואה סינית אפשרות לערוך אצלה התמחות קלינית.
האדם הוא במרכז
"בציבור הישראלי קיימת התעניינות רבה בשילוב של רפואה משלימה לשיפור הבריאות הכללית והקלה על מכאובים שונים, בעיקר מצבים כרוניים שלא תמיד לרפואה המקובלת יש פתרונות עבורם", כתב ד"ר משה פרנקל, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה, בדברי ההזמנה לכנס העשור שהתקיים בשנה שעברה.
ועם זאת, הדרך אל לבו של הכלל עדיין ארוכה. לפני כשבע שנים הקים ד"ר עופר כספי את היחידה לרפואה אינטגרטיבית במרכז דוידוף שבבילינסון. היחידה מתמחה בשילוב של טיפול קונבנציונלי ומשלים בסרטן. על אף שיותר מ־70 אלף טיפולים כבר נערכו שם, כספי טוען שאנחנו עוד רחוקים מאינטגרציה: "מאוד מפתה ונעים לאוזן וללב לחשוב שאנחנו חלק מהמסיבה, אבל האמת היא אחרת", הוא טוען. "אני לא חושב שכיום יש פתיחות גדולה יותר, אלא סובלנות, והאתגרים של ההטמעה של השינוי התרבותי עדיין בתהליכי עבודה. מדובר בתזמורת גדולה שצריכה לנגן בהרמוניה ולא בגן חיות שבו כל חיה גרה בכלוב שלה".
למרות ההצלחות בתחום, ד"ר כספי מודה שרוב הפניות למרכז הן יוזמה של המטופלים ולא הפניות מהצוותים הרפואיים. "רק ברפואה נשארה מערכת אלטרנטיבית", הוא קובל. "אם שני צדדים מסוכסכים הולכים לגישור או לבוררות, לא קוראים לזה משפט אלטרנטיבי, אף על פי שזוהי אלטרנטיבה לבית משפט".
לד"ר כספי השכלה רחבת־יריעה: הוא בוגר בית הספר לרפואה הדסה בירושלים ודוקטור לפסיכולוגיה. הוא למד רפואה סינית מסורתית בסין והשתלם ברפואה אינטגרטיבית בתכניתו המפורסמת של ד"ר אנדרו וייל באוניברסיטת אריזונה. "אני חובש כובע אחד, אבל מרכיב עדשות שונות", הוא מסביר.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
הכל התחיל כשנסע לסין בעקבות עבודתה של רעייתו, שם נחשף לרזי הרפואה הסינית – נחשף ונכבש. "כמומחה צעיר ברפואה פנימית שגיתי באשליה כי הרפואה המערבית היא כל יכולה", הוא מודה. "שאם רק אשלח את בדיקת הדם הנכונה, או אם רק ארשום את התרופה המתאימה, אוכל לרפא כל מחלה. לא השכלתי אז להבין כי אמנם הרפואה היא מדע, אבל תהליך הריפוי הוא אמנות".
"מתייחסים לגוף ולנפש כמכלול ומביאים בחשבון את אורח החיים ואת ההשפעות הסביבתיות על האדם" | צילום: shutterstock
לדבריו, גם כיום מתפקדת הרפואה כמקצוע אמפירי. בין אם זה בטיפול בלחץ דם, בסוכרת, בסרטן ואפילו בדיקת משקפיים פשוטה – הדברים מתבצעים בהליך של ניסוי וטעייה. "אם הטיפול עובד אנחנו טופחים לעצמנו על השכם, ואם הוא לא מצליח – אנחנו משנים", הוא אומר. "בעיניי, האדם הוא במרכז. יותר חשוב לי מי הוא ולא מהי המחלה. אנחנו מטפלים בסרטן, למשל, לפי המקום שבו שוכנת המחלה: במעי הגס, בשד או בריאות. הדור החדש ברפואה שואל איך נראה הקלסתרון של הפרופיל המולקולרי והגנטי של הגידול הייחודי ומתאים לו את הטיפול המתאים".
המסע אל הקונצנזוס
כלל הרופאים הקונבנציונלים שלמדו גם רפואה מזרחית משלבים את שני התחומים יחד בבואם לטפל. "אני חושב תמיד בשני העולמות יחד", אומר ד"ר ערן מגון, בוגר לימודי הרפואה בטכניון וחלוץ האירו־ודה בישראל. "מבחינת הבנת גוף האדם והמחלות יש יתרונות ברפואה המערבית, שנותנת את האספקט המדעי. מצד שני, תפיסת גוף האדם באירו־ודה מתייחסת לגוף ולנפש כמכלול ומביאה בחשבון את אורח החיים ואת ההשפעות הסביבתיות על האדם. התפיסה הזו פותרת את הקצוות של הפאזל".
המשיכה של ד"ר מגון לתורת המזרח החלה בגיל הנעורים, אבל נקטעה לטובת לימודי הרפואה. "חשבתי שאני מבזבז את הזמן וצריך לעשות משהו אחר", הוא אומר. "אבל במהלך הלימודים נחשפתי לאירו־ודה וזה נראה לי משהו נכון, אמיתי ומעניין. לאחר שסיימתי את התואר הציעו לי התמחויות שונות וסירבתי. חיפשתי גישה הוליסטית ברפואה שתשים דגש גם על רפואה מונעת, ולא רק על ריפוי מחלות".
לפני 26 שנה לא היה פשוט לעסוק באירו־ודה בארץ, וד"ר מגון נאלץ לפלס בהתמדה ובנחישות את הדרך אל הקונצנזוס. כיום הוא ראש מגמת אירו־ודה בקמפוס ברושים בתל אביב והמנהל הרפואי של סניף רמת אביב במרפאת "מכבי טבעי". "צריך להיות בראש פתוח בכל הכיוונים", הוא אומר. "כשמגיע אליי מטופל אני מאבחן אותו לפי מישוש הדופק ובאמצעות הלשון, אבל עושה בדיקה גופנית אם צריך, לעתים שולח אותו גם לבדיקות דם, ובמקרים נדירים לקרדיולוג, לכירורג או לפסיכולוג".
גם ד"ר מארק ליטבק, רופא פנימי המטפל כבר 25 שנה בסו־ג'וק, מאמין שהאבחון הנכון עומד בבסיס הטיפול: "לכאבים בחזה יכולות להיות עשר סיבות לפחות", הוא מבהיר. "רופא קונבנציונלי עושה אלגוריתם ומסנן את התוצאות, אבל ייקח לו הרבה זמן לעשות את זה. אצלי זה לוקח חמש או עשר דקות". מבחינתו, המחלה משנית לסיבה להיווצרותה. "הגיע אליי בכיר משירות הביטחון עם סוכרת גבוהה שלא הצליחה להתאזן", הוא מספר. "הבנתי שהבעיה שלו היא לא בלבלב אלא בראש, והיא התעוררה כשנחשף למראות קשים בעבודה שלו. בטכניקות מיוחדות מחקתי לו את הסטרס ובאותו רגע נעלמה לו הסוכרת".
כרופא ברוסיה נתקל במקרים שהרפואה לא מצאה להם פתרון, לכן נסע ללמוד רפואה טיבטית במנזר מונגולי ולאחר מכן התמחה בשיטה הקוריאנית. הוא עבד עם קופות החולים ואחר כך פתח מכללה ללימודי השיטה. "בהתחלה היו תגובות מוזרות", הוא מספר. "אנשים קראו לי רופא אליל במשך הרבה זמן. עכשיו אני רואה את השינוי שעוברים הרופאים. מנהלי מחלקות ואפילו מנהלי בתי חולים מפנים אליי מטופלים. הם כבר לא רואים בזה רפואה אלטרנטיבית".
הכל עסקים
ובכל זאת, עדיין לא ניתן לומר כי הרפואה הקונבנציונלית פתחה לרווחה את זרועותיה אל הרפואה המשלימה. "הבעיה היא שהרפואה הקונבנציונלית מתייחסת לכל השאר בהתנגדות שנובעת לדעתי מחוסר ידע ולא מהכרת המטריה", מסביר פרופ' קרסו. "אבל לא כל דבר שאנחנו לא יכולים להסביר הוא בהכרח לא שווה ולא יעיל. חלק גדול מהרפואה המשלימה הוכיחה את עצמה וחלק גדול מהטכנולוגיות הפכו לימים לקונבנציונליות. למשל, בעבר היו צוחקים כשדיברנו על השפעתה החיובית של תזונה רבת סיבים. כיום זה הפך להיות חלק מהטיפול".
פרופ' קרסו: "אבל לא כל דבר שאנחנו לא יכולים להסביר הוא בהכרח לא שווה ולא יעיל" |צילום: Shutterstock
אם כך, איך אתה מסביר את העובדה שבכל בית חולים יש מחלקה לרפואה משלימה?
"השאלה היא האם זה מאהבת מרדכי או משנאת המן. מדובר במקור רווח נוסף. הרי השיטות הללו לא נמצאות בסל הבריאות והחולים משלמים עבור הטיפול. הכסף הזה שבית החולים מקבל הוא מחוץ לתקציב, בדיוק כמו בתי מרקחת או קניונים או חנויות פרחים שמהווים מקור רווח נוסף".
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
הדברים הללו מכעיסים את ד"ר מנחם אוברבאום, רופא קונבנציונלי ומומחה להומיאופתיה אשר מנהל את המרכז לרפואה משלימה בבית החולים שערי צדק. "אלו דברי הבל", הוא מתרעם. "בית חולים שערי צדק הקים את היחידה הזו כיחידת מחקר. אנחנו יחידה מפסידה, ומבחינת בית החולים זו עסקה גרועה. מצד שני, מבחינת המעמד הבינלאומי ומבחינת הפרסומים אנחנו מצדיקים את עצמנו".
כיצד ניתן לבצע מחקרים ברפואה משלימה שבבסיסה מציגה התייחסות אישית לכל מטופל? הרי מדובר בכל כך הרבה משתנים סטטיסטיים.
"נכון, המחקר קשה לביצוע, ובכל זאת יש לנו 30 מחקרים שפורסמו בכתבי עת של הרפואה הקונבנציונלית".
אם כך, מדוע הטיפולים הללו לא מופיעים בסל הבריאות?
"הרפואה של היום מונעת ממניעים כלכליים. אם אגלה שעלי זית מרפאים סרטן, אף חברת תרופות לא תממן ניסוי קליני כי אי אפשר לרשום פטנט על אוצרות טבע. ואם אגיש למשרד הבריאות בקשה לניסוי – הם ישלחו אותה למישהו שקרוב לוודאי עוין את התחום.
"אני מניח שאם טיפולי הרפואה המשלימה היו מוגשים לוועדה שקובעת את סל התרופות, הם היו עוברים את הסף. הבעיה היא שאין קבוצת אינטרסים שעומדת מאחורי המהלך הזה. המדינה צריכה להיות מודעת לרווחים, גם הכלכליים, שיש לטיפולים הללו. אנשים עם כאבים כרוניים, למשל, שנוטלים באופן קבוע משככי כאבים, עלולים לגרום לעצמם נזקים אחרים, בהם תופעות לוואי, שעולים למערכת. דיקור, שהוכח קלינית שמסייע בטיפול בכאב, יכול להיות פתרון אידיאלי עבורם, מה עוד שאין לו תופעות לוואי".
העתיד נמצא בסינרגיה
אם עידן ההארה – שראה במדע הרציונלי את הפתרון לכל חולי בעולם – קבע את החלוקה בין הרפואה הקונבנציונלית למשלימה, הרי שהתפתחות תורת הקוונטים הובילה לתובנה שהמודלים הקלאסיים שעליהם גדלנו אינם נכונים. לפיכך, בתקופה האחרונה נוצר מהלך שבו מראיית האדם כישות המורכבת מחלקים שצריך לתקן בנפרד, שבה התפיסה הקלאסית הגורסת שהאדם הינו ישות שלמה, ולכן מתייחסת לכל דופי שחל בו כחלק ממכלול מורכב יותר.
כל זה מוביל אותנו לשאלה הבאה – כיצד צפוי להיראות עולם הרפואה בשנים הבאות?
"הרפואה הולכת לשני קצוות: בקצה האחד הייטק ובקצה השני פיין טאץ", חוזה ד"ר כספי. "הרפואה תהיה מתוחכמת, מדויקת וטכנולוגית יותר, וברמה השנייה אנשים יחפשו להיות מטופלים על ידי אנשים ולא רובוטים. מי שישרוד יהיה זה שיידע לעשות סינרגיה בין שני העולמות והאתגר יהיה ללמד את המערכת להיות רב־לשונית ואת המטופלים להיות צרכנים נבונים".
איך נראה כיום הקשר בין בית החולים ובין היחידה שאותה אתה מנהל?
"ככל שמפלס ה'חשדהו' יורד, מפלס ה'כבדהו' עולה. מערכת היחסים בין הרפואה המשלימה לקונבנציונלית תשתפר כשכל אחד יעריך את המטריצה האבחנתית והטיפולית של האחר, ויבין שאפשר לעשות שילוב מושכל. כשיהיו אנשים רב־לשוניים שמסוגלים לדבר שפה מולקולרית טכנית וגם שאנטי־באנטי. זה תהליך במסע. הדרך נחמדה ויש הרבה חתחתים, ויש ימים שהייתי רוצה כבר להגיע למצב שנדע לעבוד אחד עם השני, במקום אחד ליד השני".
"מבחינתי רופא טוב הוא זה שעוזר לחולה", מסכם פרופ' קרסו. "לא משנה אם הוא עוזר באמצעות ניתוח, כדור או עם שיטה אלטרנטיבית. אם אעזור למצב הגופני והנפשי עם טיפול חסר תופעות לוואי, זה יהיה עדיף. אבל אני לא מאמין למי שאומר רק 'קחו ג'ינקו בילובה', ולא בוחל במורפיום או בכימותרפיה אם צריך. זוהי מהות הרפואה האינטגרטיבית".
|
