ב-16 באוקטובר נעצרו במונטנגרו 20 אזרחים סרבים, ובהם מפקד לשעבר בז'נדרמריה הסרבית, ברטיסלב דיקיץ'. באותו יום התקיימו בחירות חשובות לפרלמנט של המדינה הבלקנית הקטנה, השוכנת לחופי הים האדריאטי. הם הואשמו בניסיון לחולל הפיכה, להשתלט על הפרלמנט ולהתנקש בראש הממשלה מילו דוקנוביץ'. חקירתם של העצורים נמשכת, אך בשל מיעוט הפרטים שפורסמו, הפרשה מעוררת חרושת של שמועות ותיאוריות קשר, שמתעצמות בשל נטייתם של אנשי הבלקן להאמין בהן. יש להם סיבה: ההיסטוריה של האזור רוויה בתככים, בחישות ומזימות במעורבותן של מעצמות כמו בריטניה, טורקיה העותמאנית, רוסיה ואוסטרו־ הונגריה.
הסרבים נעצרו בעקבות מידע שהסתמך על האזנות לשיחות שבוצעו בטלפון או בדרכי התקשרות אחרות, שנעשו ככל הנראה על ידי קהילות המודיעין של ארה"ב ובריטניה. התובע הכללי של מונטנגרו, מיליווי קטניץ', טוען כי מאחורי ניסיון ההפיכה עמדה קבוצה של לאומנים רוסים שביקשו לגייס כ־ 500 מונטנגרים, רובם ממוצא סרבי, כדי להשתלט על המדינה ולהפקיד את השלטון בידי מפלגות פרו־ רוסיות. התובע נזהר מלהאשים ישירות את פוטין וממשלו, אך רבים במונטנגרו ומחוצה לה, בבלקן וגם במטה נאט"ו בבריסל, סבורים כי אם אכן מדובר בניסיון הפיכה והתנקשות, קשה להאמין שנשיא רוסיה לא ידע על כך. ממשלת רוסיה הכחישה כבר כמה פעמים כל קשר לפרשה.
מה שמסבך עוד יותר את העניינים הוא העובדה שבמקביל עצרה ממשלת סרביה כמה אזרחים רוסים – סוכני ביון לטענת התקשורת המקומית. זמן קצר לאחר מכן הגיע ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושוב, לביקור מסתורי בבלגרד, ועל פי דיווחים בתקשורת הביא לשחרור העצורים. ואם לא די בכך, "מלחמת המרגלים בבלקן" קיבלה נופך נוסף כאשר העיתון "בליץ" דיווח כי שירותי הביטחון בסרביה עצרו פקיד לשעבר במערכת המשפט שנחשד בריגול למען ה־ CIA . ההערכה הרווחת היא שגורמים רוסיים מימנו את ניסיון ההפיכה, בתקווה שאם תצליח היא תמנע את הצטרפותה של מונטנגרו כחברה ה־ 29 בארגון נאט"ו.
רוב אוכלוסיית מונטנגרו מורכבת מנוצרים מהכנסייה הסרבית־אורתודוקסית, אך יש בה מיעוט מוסלמי גדול יחסית של כמעט 20% . אם מביאים בחשבון את האוכלוסייה המוסלמית הגדולה עוד יותר במקדוניה ואת העובדה שבאזור הבלקן יש שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי – בוסניה־ הרצגובינה, אלבניה וקוסובו – אפשר להבין עוד יותר את החשיבות שנאט"ו מייחסת לאזור.
אף שרוב המוסלמים בבלקן מתונים או חילונים גמורים, בכל מדינות האזור הייתה בעבר וקיימת גם בהווה פעילות של ארגוני אסלאם קיצוני, שיעיים בהשראת איראן וסוניים ג'יהאדיסטיים. זהו הרקע גם לכוננות שהוכרזה ולהעתקת משחק הכדורגל של נבחרת ישראל באלבניה בשבת למגרש אחר, לאחר שמידע מודיעיני, שלהשגתו הייתה שותפה גם ישראל, הצביע על כוונה של רשת בהשראת דאע"ש לבצע פעולת טרור נגד הנבחרת. זה גם יכול להסביר את העניין שיש למודיעין הישראלי במדינות הבלקן.
מונטנגרו, שפירוש שמה בסרבית הוא "ההר השחור", היא המדינה האחרונה שהכריזה על עצמאותה מבין חמש הישויות שהרכיבו את יוגוסלביה עד סוף המאה ה־ 20 . שטחה כ־ 13 אלף קמ"ר (כשני שלישים משטח ישראל עד 1967, או כמחצית משטחה כולל הגדה המערבית) ואוכלוסייתה מונה בסך הכל 650 אלף איש. היא ידועה בעיקר בנופיה ההרריים ובחופיה המפורצים בים האדריאטי.
גם לאחר שסלובניה, קרואטיה ובוסניה־ הרצגובינה פרשו מהפדרציה היוגוסלבית והכריזו על עצמאותן, חלקן תוך כדי מלחמות עקובות מדם, המשיכה מונטנגרו להיות חלק מסרביה. עקב כך היא ספגה בתקופת מלחמות הבלקן מתקפה אווירית בודדת, שכוונה נגד מחנה צבאי בעת הפצצות נאט"ו נגד סרביה.
מילו דוקנוביץ', מנהיגה הבולט ביותר של מונטנגרו ברבע המאה האחרונה, הוביל אותה לעצמאות ב־ 2006 . הוא עומד בראש המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, שבקעה ממה שהייתה פעם המפלגה הקומוניסטית של מונטנגרו. ב־ 1991 , והוא עוד לא בן 30 , נבחר לראש הממשלה ונחשב לידידו ולתומכו של מנהיג יוגוסלביה דאז, סלובודן מילושביץ'. אך כעבור חמש שנים הוא יצא נגד שלטונו האוטוריטטיבי של מילושביץ', שהוביל את המדינה להרפתקנות סרבית לאומנית ולמלחמות. התייצבותו של דוקנוביץ' לצד המתנגדים הייתה אחד הזרזים להפיכה ב־ 2000 שהובילה להפלת מילושביץ', שלימים נעצר והורשע בבית הדין הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה, ולמותו בכלא.
דוקנוביץ' שולט במונטנגרו ביד רמה. הוא כיהן ארבע פעמים כראש ממשלה ופעם אחת כנשיא, שתפקידיו טקסיים בעיקר. בין לבין הוא פרש מהפוליטיקה פעמיים לפרקי זמן של כשנתיים אך שב למשרותיו. לאחרונה, לאחר הבחירות, שב והודיע על פרישתו, אם כי יישאר בתפקיד ראש המפלגה וחבר פרלמנט. ב־ 2002 , עוד לפני שמונטנגרו הכריזה על עצמאותה, האשים אותו תובע כללי בנאפולי במעורבות בארגון פשע שעסק בהברחת סיגריות. החקירה נמשכה שבע שנים – במהלכה טען דוקנוביץ' לחסינות כראש מדינה, הכחיש את החשדות נגדו ואף התייצב בחשאי לחקירה במשרדי התובע האיטלקי. ב־ 2009 נסגרה החקירה נגדו והחשדות בוטלו.
מילו דוקנוביץ' | צילום: Stanko Gruden/STA
כחלק מההכנות לקראת הצטרפותה לנאט"ו, שתיכנס לפועל בשנה הבאה, התקיים בתחילת החודש במונטנגרו תרגיל רחב ידיים של בדיקת ההיערכות, היכולות והמוכנות של חברות הארגון לאסונות טבע. מונטנגרו בחרה בתרחיש של שיטפונות, שמהם היא סובלת מעת לעת. בין המדינות המשתתפות בתרגיל הייתה גם ישראל.
התרגיל שנקרא "הר שחור", CRNA GORA , נמשך שלושה ימים והשתתפו בו 680 איש מ־ 32 מדינות. 24 מהן חברות בנאט"ו ושמונה נוספות ממדינות שמוגדרות "שותפות", בהן גם ישראל. תורגלו בו משימות חילוץ של ניצולים ופינוי גופות שנלכדו בשיטפונות ובמפולות בוץ, פירוק מוקשים שנשטפו במים וטיפול בחומרים מסוכנים שנפלטו כתוצאה מאסון הטבע.
את ישראל ייצגה בתרגיל משלחת של צוללנים של זק"א (זיהוי קורבנות אסון), צוללנים של היחידה המרכזית של מכבי האש ונציגים של פיקוד העורף בצה"ל ושל הרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון. גם נציגים של משרד החוץ בירושלים היו מעורבים – לא רק בהכנות לתרגיל ובמגעים שקדמו לו אלא גם ביצירת קשר בזמן אמת עם מטה נאט"ו. הצוותים מישראל, שתרגלו בין השאר צלילה לילית במים הקרים של נהר זאטה שליד עיר הבירה, זכו להערכה ולהוקרה מעמיתיהם.
אך גיבורי התרגיל היו ראטה ובראטיסלבה – שני כלבי רועים בלגיים שהגיעו עם יחידת החילוץ וההצלה של צבא ספרד. ראטה הוא זכר בן שנתיים ובראטיסלבה נקבה בת 4, והם מתמחים בזיהוי טובעים ולכודים מתחת למים. מדהים וקשה להאמין, אך הם אומנו לזהות גופות או בני אדם חיים שנמצאים עד עומק של עשרה מטרים מתחת לפני המים. לצווארם מחובר מכשיר ג'י־פי־אס, ויחד עם המדריכים שלהם הם שטים בסירות בנהר או באגמים ומחפשים ניצולים או גופות. ניכר שהקשר של המדריכים לכלבים הידידותיים וחיבתם אליהם עמוקים ביותר. צמד ההולכים על ארבע גנב את ההצגה גם בטקס הסיום שהתקיים על שפת בריכה באתר נופש ליד פודגוריצה. כל המשתתפים, על מדיהם, דגליהם ומכובדיהם – שגרירת ישראל בסרביה ובמונטנגרו ד"ר אלונה פישר־קם נכחה גם היא – התייצבו לשמוע את נאומיהם של נשיא מונטנגרו וסגנית מזכ"ל נאטו, האמריקאית רוז גוטמולר, כשלפתע זינקו ראטה ובראטה לבריכה ושחו בה להנאתם.
זו הפעם הראשונה שישראל מורשית להשתתף בתרגיל של נאט"ו זה כשש שנים. הדבר התאפשר בעקבות הסכם הפיוס – "פיוס קר" כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר – בין ישראל לטורקיה. ובכל זאת, זהו פרי דיבידנד ראשון של ההסכם. כמו לכל חברה אחרת בארגון, לטורקיה יש זכות וטו, ועד לחתימת ההסכם היא מנעה כל השתתפות של ישראל כעונש על תקרית "מאווי מרמרה" ממאי 2010 , שבו נהרגו עשרה אזרחים טורקים.
ישראל משתתפת בתרגילי חילוץ והצלה של נאט"ו במעמד של "שותפה". המעמד הוקנה לה במסגרת "דו־שיח ים תיכוני", תוכנית של הברית הצפון אטלנטית שנוסדה לפני יותר מ־ 20 שנים, לאחר הסכמי אוסלו המושמצים מ־ 1994 . בקבוצה זו חברות גם מצרים, אלג'יריה, ירדן, תוניסיה, מאוריטניה ומרוקו. חשוב לציין זאת עבור כל אלה ששוכחים כי למרות הקשיים והבעיות, תהליך השלום גם העניק לישראל זכויות והטבות ושיתופי פעולה חשובים בזירה הבינלאומית.
בצד החברות בקבוצת ה־ 7 של הדו־ שיח הים־תיכוני נהנית ישראל משיתוף פעולה דו־צדדי שהולך ומתרחב עם נאט"ו. הנספח הצבאי של ישראל להולנד מאומן גם לארגון הברית הצפון אטלנטית וכמוהו גם שגריר ישראל לאיחוד האירופי, רוני יער־לשנו. הרמטכ"לים או סגניהם משתתפים בכינוסים שנתיים של מפקדי הצבאות של המדינות החברות וקבוצת ה־ 7.
ישראל גם מיוצגת על ידי קצינה בדרגת רב סרן מחיל הים בבסיס הבריטי בנורווד שבסקוטלנד, שבו שוכן מרכז המודיעין למבצע ימי המתנהל בים התיכון למניעת הברחות נשק וסיכול פעולות טרור. במבצע משתתפות ספינות של חילות הים של נאט"ו, אך ישראל לא התבקשה וגם אם הייתה מתבקשת, ספק אם הייתה יכולה להקצות למשימה ספינה מהצי היחסית קטן שלה.
התרגיל נמשך שלושה ימים והשתתפו בו 680 איש מ-32 מדינות, בהן ישראל | צילום: fotolia
בימים אלה מתקיימות שיחות בין ישראל לארגון על הרחבת שיתוף הפעולה ויציקת תוכן עמוק ומשמעותי עוד יותר לקשרים. בין השאר מדברים על שיתוף פעולה במאבק בטרור ובלוחמת סייבר. ישראל מעוניינת גם לקבל נגישות טובה יותר וחשיפה לתדרוכים שנאט"ו מעביר למדינות החברות שלו בתחומים רבים ובזירות שונות. כמו כן, במשרד החוץ
ובצה"ל היו שמחים אם ישראל הייתה מוזמנת לתרגילים נוספים של הברית, כולל כאלה בעלי אופי צבאי מובהק ולא רק מהסוג הצבאי למחצה, שהיה בעצם אזרחי במהותו, כמו זה שהתקיים במונטנגרו.
פקיד בכיר בנאט"ו אמר לי כי יש נכונות מצד הברית להתקרב עוד יותר לישראל ולשתפה במגוון רחב של אירועים, אך זה גם תלוי בהתנהלותה. "נאט"ו היא ברית צבאית שמעוגנת גם בשיתוף פעולה פוליטי בין חברותיה", הוא הדגיש, "הקרע הפוליטי המעמיק בין ישראל למדינות באיחוד האירופי שהן גם חברות בנאט"ו, על רקע המבוי הסתום במו"מ עם הפלסטינים, בשל מה שנתפס כסרבנותה של ישראל, מקרין בלי ספק על הרצון להגביר את שיתוף הפעולה עמה ולשדרג את מעמדה".
לאתר מעריב
|