| השנה 2050. שעת ארוחת הצהריים. הבטן מקרקרת. מה תניחו על הצלחת (והאם בכלל תהיה צלחת), באיזו תצורה ובאיזה מרקם יגיע המזון, והאם תסבו לשולחן עם משפחה או עמיתים לעבודה? התשובה לכך, מן הסתם, מורכבת.
כשמנסים לחזות איך תיראה הצלחת שלנו בעוד שלושה עשורים, ישנם היבטים שונים שחשוב להתייחס אליהם: האם תיאלץ האנושות לשנות את הרגלי המזון לאור המשבר הצפוי בשל גידול האוכלוסייה ודילול המשאבים? האם מגמת הטבעונות העולמית תתגלה כטרנד או כחזון לעתיד? באיזה אופן נצרוך את המזון? ועוד.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
בכל הנוגע לעולם המערבי – שימשיך, כך נראה, להיות שבע – עיקר השינוי יתמצה בכך שנצעד אל הכיוון הצמחוני־טבעוני. הסיבה לכך היא בעיקר כלכלית. "המחיר לגידול בעלי חיים יהיה יקר יותר, ולכן נאכל פחות בקר ועוף ויותר דגים", טוען פרופ' שנאן הרפז ממכון וולקני.
פרופ' הרפז סבור כי השימוש בהנדסה גנטית צפוי להתגבר ("הגידולים יהיו עמידים יותר בפני וירוסים ומזיקים"), אך שינוי זה לא ישפיע באופן ויזואלי על תוכנה של הצלחת. לדבריו, בעתיד ההתמקדות תהיה ב"מזון פונקציונלי", כזה המעניק לסועדים ערך מוסף (כמו דגי מאכל עשירים באומגה 3). לא מדובר בהנדסה גנטית, כי אם במהלכים לשיפור הבריאות: "תהיה התמקדות במזון שבעלי החיים אוכלים – הרי זו תמונת ראי של מה שאנחנו בסופו של דבר אוכלים", הוא קובע.
את המזון הפונקציונלי נפגוש גם על גבי מדפי רשתות השיווק. אם כיום ישנם אגפים נפרדים לתינוקות, בעתיד נזכה לראות פילוחים נוספים בתוך הסופרמרקט על פי קבוצות האוכלוסייה השונות – מזון שמותאם יותר לנשים, לגברים או לקשישים. המחקר יידע למצוא את ההרכב התזונתי המתאים לכל שכבה באוכלוסייה, ולמעשה גם לכל אדם ואדם.
מנה מותאמת לכל אדם? בקרוב מאוד | צילום: thinkstock
"ברגע שתהיה תמונת מצב מלאה של גנום האדם, נדע לערוך התאמות טובות יותר לתזונה שלנו", מוסיף פרופ' יורם קפולניק, מנהל מכון וולקני. כשהורה יכין לילדיו בבוקר כריכים לבית הספר, יהיה לו מאגר נתונים שיעזור לו לדעת מה מתאים לכל אחד – החל ברמת הערכים התזונתיים ועד לעניינים הקשורים במערכת העיכול. "האוכל יהיה יקר יותר", הוא קובע, "אבל הוא גם יהיה מותאם אישית לכל אחד".
חסר טעם
ייתכן שמקורו של האוכל המותאם אישית יהיה מתוצרת טרייה, אבל בהינתן מגבלות אפשרויות הגידול, סביר להניח שבמקומות רבים בעולם המזון יודפס במדפסת תלת־ממד. "האוכל ייראה בדיוק אותו דבר, אבל התכולה שלו – כפי שתוגדר למדפסת – תהיה על פי הצורך האישי", חוזה קפולניק. הטעם והצבע יהיו על פי ההעדפה הפרטית, והמרכיבים עצמם על פי הוראת הרופא או תפריט הדיאטה המתאים.
מזון מודפס, התאמות אישיות, בחירת צבע – הכל טוב ויפה, אך מדובר יהיה בנחלתם של חלקים מסוימים בלבד מאוכלוסיית העולם. במדינות העולם השלישי ייתכן שהמזון יהפוך למצרך הישרדותי בלבד, נטול טעם, צבע או תוספות סידן. המומחים סבורים כי במדינות המתפתחות יחולקו לתושבים אלמנטים של מזון, כדורי שובע או מעין חטיפי אנרגיה – כמו אלה המחולקים לאסטרונאוטים בחלל. באותו כדור, ביסקוויט או חטיף יהיה כל מה שדרוש כדי להרגיש תחושת שובע וכדי לאפשר למערכות הגוף לפעול.
קפולניק מעריך שאולי גם בעולם המערבי יגיעו לשלב שבו חלק מהמזון יוגש וייצרך ככדורים. אם בשלב זה ישתמר מנהג הישיבה לשולחן, תוכל מדפסת התלת־ממד לספק לנו את הנדרש לצורך קיומנו, ואם לא – הרי שחפיסת הכדורים תעשה היטב את העבודה.
מעדן חרגול
בכל הנוגע לבשר ודגים, מרבית המומחים תמימי דעים – אלה מוגדרים כמשאב מוגבל, ועל כן העולם ייאלץ למצוא תחליף לחלבון מן החי. הפתרון, למקרה שתהיתם, נמצא מתחת לאף שלנו ולמעשה נמצא בשימוש נרחב כבר שנים במדינות אפריקה ובמזרח הרחוק: חרקים.
"האם חרגול מגעיל יותר מפרה?", שואלת ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית חממת טרנדליינס אגטק, "הרי גם את הפרה שמגיעה בצורת סטייק או את העוף שמגיע בצורת שניצל אנחנו לא רואים בצורתם המקורית על הצלחת, זה עניין תפיסתי".
אם במזרח הרחוק ובאפריקה אוכלים את החרקים למיניהם בצורתם המקורית, בעתיד סביר להניח כי עבור תושבי החלק המערבי של העולם הם יעובדו לכדי "אבקת חרק" שממנה יהיה ניתן להכין שניצל, ביסלי, סטייק, או כל מאכל אחר.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
