חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

טרכטנברג ואתם: מה הועדה אומרת לתיק ההשקעות שלנו?

 פירות המחאה החברתית בארץ, אשר תפסה תאוצה בקיץ החולף, באו לידי ביטוי בשוק ההון בתחילת דצמבר עם אישורו של פרק המיסוי של ועדת טרכטנברג בממשלה. לאור הרפורמה החדשה שנכנסה לתוקף החודש, בחנו מהם הדגשים וההשלכות החשובים בתיקי ההשקעות.

שיעור מס החברות בישראל עמד בשנת 2011 על 24% ואמור היה לרדת באופן הדרגתי עד ל־18% בשנת 2016. לפי הרפורמה הנוכחית, מס החברות הועלה בתחילת 2012 ל־25%, ואף נקבע כי תישקל העלאה נוספת לשיעור של 26% לקראת שנת 2013. מבדיקה שערך בית ההשקעות פסגות עולה כי ההפסד הפוטנציאלי המצטבר של החברות במדד ת"א 25 כתוצאה משינוי תוואי מס החברות, נאמד בכ־7 מיליארד שקלים עד לשנת 2016. בהנחה שמס החברות יועלה גם בשנת 2013, ההפסדים שייגרמו לחברות יהיו אף גדולים יותר.

אין ספק שרווחיותן העתידית של החברות בארץ תיפגע כתוצאה משינוי המס, כך שבעיני משקיע ישראלי השקעה במניות של חברות בחו"ל הופכת כעת להיות אטרקטיבית יותר. למרות האמור לעיל, מתחילת פעילותה של ועדת טרכטנברג, צפו בשוק ההון כי זו ההחלטה שתתקבל ולכן להערכתנו, מחירי המניות בבורסה כבר מגלמים את ההעלאה בשיעור מס החברות, או לפחות חלק עיקרי ממנה.

העלאת המס על רווחי הון

סעיף מרכזי ברפורמה שאושרה בממשלה הינו העלאת המס ליחידים על תקבולי ריבית ודיבידנד, וכן על רווח הון ריאלי, מ־20% ל־25%. להערכתנו, העלאה בשיעור של 5% אינה צפויה לשינוי משמעותי בטעמם של החוסכים בבורסה. אחת הסיבות לכך היא שלאור ציפיות האינפלציה הנוכחיות (כ־2% בממוצע לשנה לשלוש השנים הקרובות), נותרה ההשקעה בנכסים לא צמודים כדוגמת פיקדונות, מק"מ ואג"ח ממשלתיות דרך קרנות ותעודות סל עדיפה מבחינת תוצאת המס.

נקודת האיזון בה המשקיע יהיה אדיש בין השקעה ישירה בנכס שאינו צמוד לבין השקעה דומה באמצעות קרן נאמנות שקלית או תעודת סל, משתנה כמובן בין נייר לנייר ובין קרן לקרן, אולם ברוב המקרים, כל עוד האינפלציה העתידית תמשיך להיות גבוהה מ־1.5% לשנה, המיסוי הריאלי ימשיך להגן על המשקיע, שכן שיעור המס שישלם משקיע שמחזיק ישירות בנכס לא צמוד יהיה גבוה יותר.

לא כדאי לגזור קופון

מחירי המניות מגלמים את ההעלאה במס החברות. יניב קוניס

לאור ירידת תשואות האג"ח בשנים האחרונות ישנן איגרות חוב רבות בבורסה בהן תקבולי הריבית (הקופון של האג"ח) גבוהים משמעותית משיעור תשואת האג"ח להחזקה עד לפדיון. במצב זה, עבור המשקיעים שמשלמים מס עבור כל תקבול המתקבל מהחזקה בנייר הערך, המס המשולם על הקופון יהווה משקל גדול ביחס לתשואה המצטברת כתוצאה מהשקעתם באג"ח.

לעומת זאת, בהשקעה באיגרות חוב באמצעות קרנות נאמנות פטורות ותעודות סל, לרוב הקופון מושקע בחזרה בקרן או בתעודה. בדרך זו ניתן להפחית את תשלום המס הכולל של המשקיע המורכב הן מהמס על תקבול הריבית והן מהמס על רווחי הון.

לסיכום, מחאת יוקר המחייה שסחפה את ישראל בקיץ האחרון לא הצליחה לשנות עד כה את הסביבה החברתית בישראל, אולם החסכונות שלנו בבורסה כבר מושפעים כתוצאה מכך וחשוב לקחת בחשבון את השינויים שבוצעו בתחום המיסוי בעת ההשקעה בשוק ההון. 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן