"יביא לירידה של עשרות אחוזים בפשיעה": האם המצלמות הזעירות הן כלי הנשק היעיל החדש?

ריק סמית' למד עם השנים לשמור על עירפול לאחר ששואלים אותו במה הוא עוסק למחייתו. "אני עונה לרוב שאני מוכר מוצרי אלקטרוניקה", הוא מספר בראיון מיוחד לפורבס. אל תטעו – סמית' ממש לא מתבייש בעבודתו, ההפך. אבל כמי שייצר לאורך השנים עשרות אלפי כלי נשק, גם אם כאלו אשר לא הביאו לפגיעה משמעותית באף אחד מעולם, הוא כבר שבע משיחות ארוכות בדבר הטכנולוגיה, שוק הנשק המוטל בספק, ויעילות ה"טייזר" אשר הוא מייצר. "כל אח מכיר מישהו שנפגע מאחד המוצרים שלנו בעבר", הוא מספר. "זה נהיה מעייף".

סמית' בן ה-44 כבר הספיק לצבור הרבה ניסיון לאורך השנים האחרונות, מאז הקים את חברת "טייזר אינטרנשיונל", אותה הקים מיד עם סיום לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו בשנת 1993. במהלך לימודיו ראה כיצד שניים מחבריו הטובים נורו על ידי יועץ עסקים מוכר, במהלך תגרה שהתפתחה לאחר תאונת דרכים סתמית. מאז, הוא מעיד, שם לעצמו יעד – לייצר כלי נשק שיוכל לספק ביטחון לאוחזים בו – אבל לא יביא לפגיעה או לנזק משמעותי לצד הנפגע. אקדח הטייזר המפורסם שפיתח זכה להצלחה אדירה – ונכנס לשימוש בקרב מרבית תחנות המשטרה בארה"ב. 

במהלך 21 השנים שחלפו מאז מכר סמית' 750,000 "אקדחים", אשר משתקים את הצד הנפגע באמצעות זרמים חשמליים חזקים במיוחד. חזקים מספיק בשביל לשתק ולגרום לכאב רב – אך לא כדי לגרום לנזק ארוך טווח כלשהו. ממחקר שערך, סמית' משוכנע כי האקדחים הצילו את חייהם של לא פחות מ-100,000 בני אדם: "המספר העצום של הרוגים כתוצאה מירי באקדח בכל שנה הוא בעיה אדירה לחברה כולה. הייתי בטוח שאם אצליח לחשוב על פתרון לבעיה או אפילו משהו שיביא לצמצום המספר הזה, זו גם תהיה הזדמנות עסקית מצוינת".

צילום: thinkstock

וכך אכן קרה. במהלך 12 החודשים האחרונים החברה רשמה רווח נקי של 17 מיליון דולר – מתוך 148 מיליון דולר הכנסות. אחוז המכירות אמנם עולה בהדרגה (ומטפס ב-17% בכל שנה), אך סמית' עדיין נותר מאוכזב מעט. קצב הגדילה לו הוא ציפה היה גבוה בהרבה. לכן, הוא החליט על שינוי כיוון, במסגרתו החברה החלה להתמקד בקו מוצרים חדש ומסקרן. גם הפעם, הוא מספר, הקו המנחה היה לייצר נשק אשר יביא לצמצום משמעותי במספר הנפגעים בגוף. אך הפעם הוא החליט ללכת שלב אחד רחוק יותר – ולהסתמך על המצלמה כעל "כלי הנשק המודרני".

לצלם במקום לירות

אמנם אל מדובר במוצר "חדש", אך שינוי הכיוון עליו מדבר סמית' בא לידי ביטוי במהלך החודשים האחרונים יותר מאי פעם בעבר. המוצר החדש של החברה אמנם לא יורה קליעים ולא מחשמל אף אחד, אך לטענת סמית' "הוא מביא תוצאות לא פחות טובות" – אלו הן מצלמות הגוף המדוברות, אשר נישאות על ידי השוטרים מבלי כל מאמץ ומביאות, כפי שהוכיחו כבר שורה של מחקרים שונים, לירידה של ממש בהתנהגות האלימה של החשודים.

החברה מייצרת שני מוצרים לנשיאת המצלמות: הראשון הוא מתקן קטנטן אשר מתחבר למשקפיים או משקפי שמש, ומתעד את הנעשה מזווית הראייה של הנושא אותן. השני הוא מתקן שטוח וקליל, אשר מוצמד לחזה או לכתף של השוטר. בשני המקרים מדובר במכשירים קלי משקל, נוחים, אשר מתעדים את הנעשה כל העת וללא הפסקה. בסוף היום יכול השוטר למחוק את החומרים או לשמור אותם – אם היה נוכח בזירת פשע או אם היה עד למקרה מסוים.

המצלמות המדוברות יכולות לשפוך אור על מקרים שונים בהם לא ברור בדיוק מה התרחש בזירת פשע בעייתית, אך לדברי סמית' – הן מביאות גם לירידה של ממש בהתנהגות האלימה של הנוכחים בזירת האירוע. "מצלמות משנות את חוקי המשחק בשטח. הן כלי נשק לא פוגעני. האדם הממוצע יתנהג באופן הרבה יותר רציונלי ומחושב כשיידע שמצלמים אותו באותו הרגע".

גם הנתונים, כאמור, מוכיחים את הטענות של סמית'. נראה כי לא רק שהתנהגות החשודים נהיית רציונלית יותר – גם מספר התלונות של אזרחים כנגד שוטרים צונחת פלאים בעקבות נשיאת המצלמות. מחד, ייתכן כי השוטרים פשוט מקפידים ביתר שאת על התנהגות הולמת שעה שהם עצמם מחוייבים לשאת את המצלמות. מנגד, ייתכן גם כי החשודים פשוט מאוד מפסיקים להגיש תלונות שווא אשר הם מקווים כי יעזרו להם להשתחרר ממעצר – כעת כשהם יודעים כי האמת תצא לאור בנקל.

"משנה כללי משחק". הציוד של חברת טייזר | מתוך אתר החברה

כך או אחרת, אם נתונים קשה להתווכח – במחקר אשר נערך באוניברסיטת קיימברידג' בשילוב עם מחוז קאליף של המשטרה המקומית, גילו כי נשיאת מצלמות על ידי השוטרים הביאה לירידה של 60% במקרים אשר דרשו התערבות אלימה, ולירידה של 88% בתלונות האזרחים כנגד השוטרים. מחקרים נוספים במקומות שונים ברחבי ארה"ב העלו ממצאים דומים.

אחת הסיבות לזינוק ברווחי החברה במהלך הקיץ האחרון היא דווקא סיבה טראגית למדי, בדמות מקרה הירי בנער מייקל בראון, אשר נורה למוות על ידי שוטר במדינת מיזורי. לטענת השוטר הנער היה חמוש וניסה לחטוף את נישקו, בעוד שלטענת קרוביו של הנער הוא לא היה חמוש ולא היווה כל איום על חייו של השוטר. מותו של בראון הביא לגל של הפגנות אלימות של בני הקהילה האפרו-אמריקנית במדינה, אשר דרשו להעמיד את השוטר היורה לדין באשמת רצח. המקרה המדובר שיכנע גם את אחד מגדולי המתנגדים לנשיאת מצלמות גוף, יו"ר איגוד השוטרים בסיאטל רון סמית'. "אני בטוח שאם השוטר היה נושא מצלמה, כל מהומות הקיץ האחרון היו נחסכות בפנינו".

דרופבוקס לזירות הפשע

החזון של סמית' לא נעצר בהצמדת מצלמות גוף לכלל השוטרים במדינה. השלב הבא בתכנית שלו (כנראה שבעיקר עקב שיקולים עסקיים) הוא מכירת שירות ענן מיוחד לתחנות המשטרה השונות – שירות אשר יאפשר לכלל השוטרים לאחסן בקלות ובמהירות את התכנים אשר הם יתעדו במהלך היום בזירות הפשע השונות, ואשר יאפשרו הצלבת נתונים מהירה, זיהוי דפוסים וחיפוש מידע מזירות שונות ברחבי ארה"ב כולה. סמית' מכנה זאת "הדרופ-בוקס של השוטרים".

מדובר במנוע צמיחה כלכלי משמעותי לחברה, שכן 75% מתחנות המשטרה אשר רכשו את ציוד הצילום כבר רכשו גם מנוי שנתי לשירות הענן המתקדם. בעזרתו, יכולה החברה להכניס סכומי כסף גדולים באופן רציף ובחוזים ארוכי טווח, אשר מאפשרים לה להסתמך על מקור הכנסות קבוע וידוע מראש.

"חוקי המשחק משתנים", בטוח סמית', ומשוכנע כי כבר בעתיד המצלמות יהפכו לסימן היכר של ממש עבור השוטרים. "השאיפה היא שכאשר שוטר יסיים את קורס ההכשרה שלו הוא יקבל בטקס חגיגי אקדח, תג, ומצלמת גוף". אז, הוא מאמין, מקרים כמו מותו של בראון לא יחזרו על עצמם.