יובל לכינון היחסים: האם גרמניה היא היעד הבא של היזמות הישראלית?

בתערוכה הייחודית, שתפתח ביום א' הקרוב בתל אביב, יוצגו פריטים שוני מתחילת היחסים הכלכליים בין המדינות, אי שם בשנות ה-60 המוקדמות. לצד מדים ששימשו את צוות הדיילים בטיסת לופטהנזה הראשונה לארץ, דגמי רכבי מרצדס ופולקסוואגן מהתקופה ומאזניים ששימשו לשקילת השוקולד בחברת הענק ליימן שליסל, יוצגו גם שורה של מוצרים אשר שווקו בישראל כבר בימיהם הראשונים של היחסים בין המדינות. לדברי אלרואי-אלוזר, מוצרים אלו משקפים מהלך חברתי מסקרן מאוד שעברה החברה בישראל.

בפעם הראשונה: טיסת לופטהנזה הראשונה לארץ. מתוך התערוכה | צילום: יח"צ

"בשלב הראשון, הישראלים לא רצו לשמוע על מוצרים מגרמניה. הנושא היה טעון ורגיש מדי. ואנחנו רואים מוצרים גרמנים לחלוטין, שבשנים אלו שווקו בארץ והוצגו כמוצרים 'אירופאים'. חברה שהחזיקה סניף אחד בבלגיה הוצגה כבלגית. הכל כדי להתנער מהקשר הגרמני". לאט לאט, הוא מספר, ההתנגדות למוצרים תוצרת גרמניה החלה לשקוע – ופינתה את מקומה לקבלה והשלמה. בשלטי הפרסומת החלו להופיע בגלוי המילים "תוצרת גרמניה", והצרכנים הישראלים שיתפו פעולה. כעת, הוא אומר, הגענו לשלב חדש ביחסים. "זה מהפך של ממש. תראה מה קורה היום. לא רק שחברות גרמניות מבליטות ומתגאות במותג 'תוצרת גרמניה', אלא שאפילו חברות שאין להן כל קשר לגרמניה מציגות את עצמן כגרמניות. מה שפעם היה אות בושה היום מובלט בגאון".

סין עקפה בסיבוב

התערוכה המדוברת תציג, כאמור, את היסטוריית היחסים הכלכליים בין המדינות – אך זהו רק נדבך אחד לציון המאורע, אליו יגיעו שרי הכלכלה של המדינות ובכירים במשק. בנוסף להצגת העבר, בלשכה מתכוונים לשים דגש מיוחד גם על ההווה – ובעיקר על עתיד היחסים, באמצעות "יום חדשנות" מיוחד וכנס משקיעים, שיכלול משקיעים גרמנים ומיזמים ישראלים. ולראייתו של אלרואי-ארלוזר, זוהי רק תחילת הדרך.

"גרמניה תמיד שיחקה תפקיד מרכזי ביחסי החוץ של כלכלת ישראל", הוא טוען. מהר מאוד מאז החלו היחסים, גרמניה הפכה לשותפה הכלכלית השנייה בחשיבותה של ישראל, שנייה רק לארה"ב. בשנים האחרונות אנו עדים למהפך, כשסין התבססה במקום השני, והורידה את גרמניה למקום השלישי". אם נבחן לעומקם את היחסים הכלכליים בין ישראל לגרמניה, נגלה פער משמעותי בין היצוא לייבוא. אם נוותר לרגע על הקפדנות הגרמנית, ישראל מייבאת מגרמניה בערך פי 2 מאשר היא מייצאת אליה. לדברי אלרואי-ארלוזר, מדובר בחלק מבעיה רחבה הרבה יותר עמה מתמודד המשק הישראלי – הייצוא ליבשת אירופה. "באופן כללי אפשר להגיד שישראל מוכרת לארה"ב וקונה מאירופה", הוא אומר. "בכל הקשור לייצוא לאירופה אנחנו רואים דשדוש, ואפילו ירידה קלה. אבל זה עומד להשתנות".

לפי אלרואי-ארלוזר, יש בהחלט מקום לאופטימיות. מהנקודה האסטרטגית בה הוא נמצא, הוא מספר על שינוי ממשי בגישה של חברות הענק הגרמניות ביחס למשק הישראלי. "החברות הגרמניות נותרו מאחור, ולא גילו עדיין את המשק הישראלי", הוא טוען. "אבל הגרמנים באים. יותר ויותר חברות משקיעות עכשיו במיזמים ישראלים, פותחות פה מרכזי חדשנות ומו"פ, משקיעות כספים. זה לקח להן זמן, אבל עכשיו החברות הגרמניות מתחננות לקשר עם היזמים הישראלים".

כעת, הוא מספר, כל משלחת שמגיעה מגרמניה דורשת לפנות זמן – ולהיפגש עם יזמים מסצינת ההיי-טק הישראלית. כל משלחת מגיעה לחממות השונות, לקרנות ההשקעה, נפגשת עם היזמים, מתרשמת מהפיתוחים. "פעם, כשהיינו שואלים נציגים גרמניים 'מה עם הכלכלה', הם היו שואלים בתגובה – 'מה אתם צריכים? איך אפשר לעזור?'. כיום זה לא המצב. היום הם רוצים את שיתוף הפעולה הזה לטובתם. הם מבינים את האינטרס".

"הגרמנים מגלים את ישראל". אלרואי-ארלוזר | צילום: ברק אהרון

הגרמנים יבנו את הרכב, אנחנו את מערכות הסייבר

שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין היזמים הישראלים למשק הגרמני הוא צעד חשוב, אך אלרואי-ארלוזר טוען כי בכך לא מסתכמים הדברים. "חייבים להבין איך הכלכלה הגרמנית פועלת", הוא מסביר. "היא כל כך חזקה כי היא לא נשענת על חברות הענק, אלא על עסקים קטנים ובינוניים, שרבים מהם עסקים משפחתיים ותיקים. היזמים הישראלים חייבים לחבור גם אליהם". באופן טבעי, התחומים הסקרנים ביותר עבור הגרמנים פה בארץ הקודש הם התחומים הטכנולוגיים, בהם המוח והיצירתיות הישראלית הם סחורה מבוקשת במיוחד. "אנחנו ממש הפכים משלימים", הוא טוען, "הגרמנים מביאים את הדקדוק, את יכולות העבודה המסודרות והרציניות, וביחד עם היצירתיות הישראלית זה יהיה שילוב מצוין", ומפתיע: "בנוסף, הישראלים קרובים הרבה יותר לתרבות העסקית הגרמנית מאשר לאמריקאית. גרמנים אוהבים שורות תחתונות, לא אוהבים לבזבז זמן. בדיוק כמו הישראלים".

צילום: thinkstockphotos

שיתוף הפעולה בין המדינות, הוא מאמין, יוכל להוליד הצלחות אדירות במגוון תחומים. "בוא ניקח את תחום הרכב כדוגמא. כנראה שאנחנו בישראל לא נבנה רכב. ניסינו את זה פעם. איך זה נגמר? גמלים אכלו אותו (רכב הסוסיתא, שהיה בנוי מפיברגלס שנאכל על ידי גמלים בנגב – ג.ק). אבל הגרמנים יבנו מיליוני רכבים. והם יצטרכו מערכות טכנולוגיות, בכל מה שנוגע לרכב האוטונומי. כשיהיו מערכות כאלה, מישהו יצטרך לאבטח אותן, לתת פיתרון לתחום הסייבר. ובזה הישראלים הכי טובים בעולם".

לראייתו של אלרואי-ארלוזר, המשך הרחבת שיתוף הפעולה הוא עובדה (כמעט) מוגמרת, אך נושא אחד בכל זאת עשוי לאיים על המהלך, לפחות בעתיד הקרוב. אלו הם איומי החרם אשר צוברים תאוצה ברחבי העולם, ומאיימים לפגוע ביחסי החוץ הכלכליים של ישראל. "זה אמנם מורגש כיום, אבל משמעותית פחות ממקומות אחרים בעולם", הוא טוען. "אי אפשר להשוות את גרמניה לצרפת, אנגליה, סקנדינביה או אפילו ארה"ב. זה קיים, אבל אני לא חושש. אני מאמין שבסוף נבין את תוצאות המהלך, ונשנה את דרכינו".