|
1. מנת השף של פלוג
שבוע עמוס במיוחד עבר על נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. עם הצגת דו"ח בנק ישראל היא שחררה את תובנותיה בנושאי מסים, רפורמות, נדל"ן ובנקאות. כיועצת הכלכלית לממשלה היא תחדד את עמדותיה מיד לאחר שתיפגש עם משה כחלון.
הדו"ח נחשף השבוע באולם הישיבות בבנק המרכזי, שם המתינו לנגידה חברי ההנהלה והתקשורת. לאחר שהגיחה מדלת צדדית בסוף הפרוזדור הצר למשרד, התחיל האירוע. בניגוד לשנים שעברו, המפקח על הבנקים דודו זקן נפקד הפעם. מדוע לא הגיע, התעניינתי? האם הוא חושש מביקורת התקשורת? "לא", טענו בבנק ישראל, "זקן נעדר מסיבות אישיות, וחוץ מזה לא בכל אירוע הוא השתתף. את התשובות בנושא הבנקאות נתנה הנגידה עצמה". הרפורמה בבנקאות, העומדת בראש סדר היום של כחלון, עלולה להפוך למוקש הראשון במערכת היחסים שלו עם הנגידה, למרות התחייבותה לשתף פעולה עם שר האוצר החדש. "אעמוד לרשותו בכל דרך", כדבריה.
אחת לשנה הבאה | צילום: thinkstockphotos
כחלון מדבר על שינוי מתכונת הפיקוח על הבנקים, כניסת בנקים חדשים (באמצעות מימון ממשלתי), הפרדת חברות כרטיסי האשראי ועוד. אבל הנגידה, שהדגישה את הצורך בשמירת יציבות הבנקים תוך תחרות והוגנות, לא תוותר הפעם. המלחמה היא על הבית. ההצעה לשינוי מבנה מערכת הפיקוח על הבנקים אינה מלהיבה אותה, בלשון המעטה. היא לא תתנגד לכניסת מתחרים חדשים, בתנאי שאלה יבטיחו את כספו של המפקיד. היא לא תסכים לקיצורי דרך בהון הנדרש, אבל תשקול מתן סיוע ממשלתי ליזמים החדשים.
ענייני התקציב, המסים, יוקר המחיה חשובים לא פחות. פלוג דורשת העלאת מסים אם תקציב הביטחון לא יצומצם והגירעון ימשיך לרדת. בראש סדר העדיפויות עומד מבחינתה ביטול הפטורים ממס. כחלון, כמו יאיר לפיד, התחייב ערב הבחירות לא להעלות מסים. לפיד לא עמד בדיבורו ונפל. כחלון למד את הלקח ולא יעלה מסים ב־2016. נקודה. ייתכן שיסכים לבטל את אחד הפטורים (מע"מ על פירות וירקות) לטובת פטורים אחרים.
הנגידה אינה אוהבת מע"מ דיפרנציאלי ופטורים ממס הפוגעים ביעילות מערכת הגבייה וגורמים לעיוותים. "המע"מ האחיד עדיף, ואם נתחיל במתן פטורים, אנו עלולים להידרדר למדרון חלקלק", הדגישה השבוע. אבל היא תיאלץ להתאפק ולהתיישר עם תוכנית כחלון לפטור ממע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. בעניין זה כולם, כולל ביבי, זורמים איתו.
כחלון יקשיב לה. פלוג | צילום: אריק סולטן
הנגידה גם מתנגדת ליוזמות גורפות בנושא פיקוח על המחירים. בתשובה לשאלתי, אם זה כולל את משק הגז, ענתה בשלילה. לדבריה בגז קיים מונופול טבעי ונושא התחרות מטריד אותה, ולכן אין לשלול על הסף שם פיקוח מחירים. עם זאת היא מוטרדת מהעיכובים בפיתוח קידוח "לווייתן" וסבורה שחייבים למצוא את האיזון המתאים. עמדתה בסיפור מונופול הגז תואמת בול את הגישה של כחלון. האתגר הרציני ביותר נוגע לבועת הנדל"ן. הנגידה מדברת על הגדלת התחלות הבנייה בכל אמצעי, כולל פינוי מחנות צה"ל והעמקת שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. אם ישאלו אותה, אין מניעה מבחינתה שסמכויות אגף התכנון במשרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון ירוכזו בידי כחלו.
שר האוצר אינו מתאבד שיעי. שלא כמו לפיד, הוא מעריך אנשי מקצוע ובוודאי כשמדובר בנגידת בנק ישראל. לגבי הנגיד הקודם, פישר הרחיק לכת כשהתבטא "אני עפר לרגליו". כחלון יקשיב לעצותיה המקצועיות של פלוג, יחייך, ישתדל להתיישר לפיהן בלי לפגוע במעמדה. אבל בסופו של דבר יחליט לפי מה שטוב לעם ישראל.
2. מנהלי ההשקעות של בנק ישראל
שאלת 86 מיליארד הדולר סביבת הריבית האפסית בשנים האחרונות מהווה אתגר של ממש עבור מנהלי השקעות. כל שכיר שובר את הראש מה לעשות עם הכסף, איך לקבל ריבית גבוהה קצת יותר מעלות של מנת פלאפל, ובקיצור, איך להשקיע בלי לשקוע. עכשיו תארו לעצמכם את האתגר כשמדובר בתיק השקעות של 86 מיליארד דולר, יותר מתקציב המדינה ל־2015. מדובר בתיק המטבע של בנק ישראל הנמצא באחריות אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים.
חוץ מהסיוע במדיניות המוניטרית נועדו היתרות להבטיח את עתיד המשק ואת "החיים עצמם" למקרה של צרה, כמו חרם קיצוני או מגה פיגוע משקי שימנע רכישת סחורות חיוניות מחו"ל, כמו נפט וחיטה. זאת הסיבה לכך שמנהלי ההשקעות מונחים להשקיע את הכסף בצורה זהירה ושמרנית כמו שרק האפיפיור יודע. רק כך ניתן להבטיח את היכולת לממש את תיק ההשקעות כולו במהירות הבזק.
לכן הכסף מושקע במטבע חוץ בלבד: כ־60% מתוכו בנכסים דולריים, כ-30% ביורו והיתרה במטבעות אחרים. 92% מהתיק מוזרמים לאיגרות חוב (מתוכן 4% איגרות קונצרניות), ו־8% במניות בבורסות הזרות. מדוע חלק מהכסף לא מגיע לבורסה המקומית? תשובה אפשרית היא בעיית הנזילות, אבל לא רק זה. במצב חירום יהיה קשה מאוד לממש את התיק בבורסה הישראלית הקורסת. פרופיל הסיכון של התיק הוא כאמור הקרוב ביותר לתיק השקעות פנסיוני הסולידי ביותר. מנהלי ההשקעות הונחו לעצור את ההשקעות אם בשנה מסוימת ההפסד מתקרב ל־4%.
מי המאושרים שנפלה בחלקם הזכות (או כאב הראש) לנהל תיק השקעות בגודל של תקציב מדינה? על ההשקעות באיגרות חוב אחראים מנהלי תיקים פנימיים מטעם בנק ישראל. ההשקעות במניות מנותבות למנהלים חיצוניים ששמותיהם נחשפים כאן לראשונה: קרן ההשקעה בלקרוק, ענק הבנקאות UBS וענק הבנקאות האמריקאי סטייט סטריט. 6% מהיקף ההשקעה במניות מנותבים לארה"ב והיתר לגרמניה, צרפת, אנגליה ויפן. תיק ההשקעות בארה"ב כולל מניות ברמת הסחירות הגבוהה ביותר. הם מסוגלים לייצר מה שמכונה בעגה המקצועית "שוק עמוק" המספק נזילות מרבית.
בתיק כלולה רשימת 500 המניות הגדולות על פי מדד ה־S&P ובראשן מניית אפל. אסטרטגיית ההשקעות פאסיבית כמו מוניטור של מת. זה הצד ההפוך לחלוטין מספקולנט המנהל מסחר במניות על בסיס יומי המכונה (DAY TRAIDER). עקב כך, דמי הניהול המשולמים נמוכים אפילו ביחס להשקעה בסלי מניות המכונים ETF.
דמי הניהול ששולמו בשנת 2014 המתפרסמים כאן לראשונה הסתכמו בכ־4 מיליון דולר – סכום מגוחך עבור תיק בסדר גודל כזה. גם להשקעה באיגרות ממשלתיות יש מגבלות. מותר להשקיע באג"ח של ממשלות ארה"ב, גרמניה, צרפת ואנגליה, ובאיגרות איכותיות של קונצרנים גדולים בדירוג חוב של BBB ומעלה. מחצית מתיק ההשקעות באיגרות חוב מנוהל בישראל והיתרה בחו"ל. בבנק ישראל מתכוונים להעביר בקרוב נתחים גדולים יותר מתיק ההשקעות לניהול בישראל.
רוב ההשקעות – דולריות | צילום: thinkstockphotos
שאלה המטרידה כל ברוקר מתחיל היא מה יקרה כשהריבית תעלה. מהלך כזה יגרום להפסדי הון ניכרים, במיוחד באיגרות לטווח הארוך. בבנק ישראל מסכימים להערכה שבתוך שנה (אולי עד סוף 2015) הריבית בארה"ב תעלה ונערכו לכך. בשנים האחרונות טווח ההשקעה הממוצע (המכונה מח"מ) קוצר לשנה. עסקות גידור שנעשו נועדו לצמצם את ההפסד אם הריבית תעלה.
בבנק ישראל מרוצים מתוצאות השנה האחרונה. תיק בנק ישראל הניב ב־2014 תשואה של 1.28%, מתוכם תשואה של 1.06% על התיק הפעיל. במונחי כסף מדובר ברווח של 2.4 מיליארד שקל, חצי מיליארד שקל יותר מ־2013. בבנק ישראל מתכוונים לרענן ב־2015 את מדיניות ההשקעות. היקף התיק יגדל בהתאם למדיניות רכישות המטבע, ונתח ההשקעות באיגרות קונצרניות יתרחב.
התפתחות מעניינת נוספת הנחשפת כאן היא שנתח מתיק ההשקעות יופנה לשוקי המזרח, כמו יפן, קוריאה הדרומית והונג־ קונג. ודבר אחרון נוסף שחשוב להזכיר: הרווח של בנק ישראל הוא בסופו של דבר הרווח של כולנו.
3. האפיקומן של ברוש
את הבשורה על הסכם שכר המינימום המעודכן קרא קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר, באייפון. ההודעה פורסמה יום לפני 1 באפריל, מועד כניסתו לתוקף של ההסכם המקורי. תחילה הוא חשב שמדובר במתיחה. אמסלם לא אהב את העסקה שבושלה מאחורי גבו וללא ידיעתו. הוא סבור שכשמדובר על הידוק החגורה וכשאין עדיין ממשלה, זה לא הזמן להגיע עם עובדות מוגמרות הכוללות תוספת של 300 שקל לשכר המינימום. גם מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל נתן זוסמן לא מתלהב מכך. ממחקר שערך עלה שעדכון שכר המינימום לא תורם לשיפור מצבם של העניים, כי ממנו נהנות שכבות רחבות באוכלוסייה. מבחינתו, מנגנון מס ההכנסה השלילי (המכונה מענק ההכנסה) ממוקד ועדיף מבחינת הטיפול בעוני.
אמסלם יכול להתנחם בכך שהוא לא היה המופתע היחידי מההסכם. גם שר הכלכלה נפתלי בנט, האחראי לתעשיינים שהפסיקו לספור אותו, הופתע ממנו, ואפילו ביבי לא היה בסוד העניינים. מי בכל זאת עודכן? הפתעה! כחלון הופתע לקבל ערב חתימת ההסכם שיחת עדכון אישית מנשיא התעשיינים שרגא ברוש. לא בטוח ששר האוצר המיועד הבין בדיוק את פרטיו, אבל הוא הודה ובירך על המוגמר. סביר להניח שהממשלה תיאלץ בסופו של דבר להתיישר עם ההסכם. והרי מי יתנגד להעלאת שכר המינימום כאשר אריה (מכלוף) דרעי התנה את הצטרפות ש"ס לקואליציה בהעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה?
ההסכם המעודכן מבשר על חזרת הברית הקדושה בין התעשיינים להסתדרות. אם תרצו, מדובר בשובה של ממשלת הצללים של תחום יחסי העבודה בישראל. ההסכם המקורי שבו דובר על עדכון השכר והעלאתו מ־4,300 שקל ל־5,000 שקל (בשלוש פעימות) הגיח לאוויר העולם על ידי הנשיא הקודם צביקה אורן. אחד מסעיפיו המהותיים לא היה מקובל על המחליף ברוש: העלאת מקדם עדכון השכר מ־47.5% מהשכר הממוצע ל־52% ממנו. בדיקת התעשיינים הראתה שמנגנון העדכון החדש יעלה למשק 10 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם 7 מיליארד שקלים לתעשיינים. אלא שההסכם כבר היה עובדה מוגמרת ואפילו אושר בממשלה.
אבל לא אדם כברוש ירים ידיים. כפי שכרת ברית אחים עם עופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות הקודם, הוא ידע מהר למצוא את הדרך ללבו של מחליפו אבי ניסנקורן. ברוש וניסנקורן הפכו לאחים החדשים. בהסכם החדש יקבלו העובדים בתחילת 2018 פעימת שכר נוספת של 300 שקל, ושכרם יעמוד על 5,300 שקל, ובתמורה מנגנון ההצמדה לא יעודכן. סעיף נוסף קושר בין עליית פריון העבודה למנגנון עדכון השכר. ככל שהתפוקה תגדל, שכר המינימום יעלה. ברוש חזר אם כן לברית ההיסטורית עם ההסתדרות המאפשרת לגנוב סוסים יחד ולהתעלם מהשר הממונה – כל עוד מדובר בנפתלי בנט. ניסנקורן יהסס לשלוף את נשק השביתה בסכסוכים שניתנים לפתרון. לא אתפלא אם בשלב מסוים ייכנס ברוש בעובי הקורה בסכסוך המתמשך בכימיקלים לישראל ויסייע בפתרון הבעיה.
4. מי רוצה להיות מיליונר?
ההוכחה הניצחת לכך שהניסיונות לטיפול בשכר הבכירים נכשלו נמצאת בטבלאות השכר שפורסמו השבוע. כזכור, לפיד הציע לסיים את "החזירות" ולהגביל את שכר הבכירים בחברות הפיננסיות ל־3.5 מיליון שקל לשנה. כפי שפורסם, לא כולם נענו לכך, אף שהצעת החוק בנידון אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. בעוד בחברות הפיננסיות השכר רוסן על תנאי, באחרות החגיגה בעיצומה.
מספר דוגמאות חורגות מלמדות על כך שבעיית השכר המנופח מעולם לא עמדה על סדר היום. סגן יו"ר גזית גלוב, דורי סגל, קיבל ב־2014 שכר בעלות 22.7 מיליון שקל. גזית גלוב היא בורסאית, והאישור חייב לעבור את המסננת של הגופים המוסדיים. האם השכר יאושר? לדעתי כן, ובעיקר בזכות בעלי המניות הזרים. מבחינתם, נורמות השכר של לפיד אינן מעניינות איש. מה שקובע בשורה התחתונה הוא השורה התחתונה של דוח הרווח והפסד. אבל קיימות דרכים הרבה יותר יצירתיות לעשות צחוק מהחוק. זוכרים את הוויכוח החריף על מינוי פרופ' עודד שריג ליו"ר מגדל? ובכן, כדי לעקוף את הצורך באישור המוסדיים לתנאי העסקתו, החליט בעל הבית שלמה אליהו לשלם את משכורתו מכיסו הפרטי.
ואליהו אינו לבד. עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל (ובכימיקלים לישראל) מצפצף מזמן על נורמות הרגולציה הישראלית. "הנקמות" שלו באות במנות קטנות אבל כואבות. הוא כבר העתיק את מקום מגוריו ללונדון. הוא מתגושש עם ועד עובדי קבוצת כיל/ים המלח, כאילו מדובר בארגון טרור, ואת המאבק הדווקאי הוא מנהל באמצעות שליחו ניר גלעד. הוא דוקר את העין באמצעות החלטות להעביר חלק מהמטה הניהולי של החברה להולנד. אם לא די בכל אלה, עופר מפנק את גלעד בבונוס של 8 מיליון דולר. מבחינתו, מכיוון שהכסף משולם מכיסו הפרטי, שכולם יקפצו.
מוצא דרכים עקוף את הרגולציה. עידן עופר | צילום: סיוון פרג'
משפחת עופר התמחתה בפטנט של הפיכת שכירים למיליונרים. אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, היה הראשון. גלעד הוא השני. השניים צמחו באגף החשב הכללי באוצר. אז מי הבא בתור שרוצה להיות מיליונר? רמות התגמול הדמיוניות של גלעד כבר עוררו תרעומת ציבורית, אבל כעת אין בעצם מה לעשות. גם אם שר האוצר המיועד כחלון יתלונן מבוקר עד ערב על נורמות השכר "החזיריות", זה לא יעזור. הוא חייב לשנות את השיטה ולהרחיב את המגבלות לכלל החברות הציבוריות. אבל אל דאגה, במגזר העסקי לא יתבלבלו וכבר ימצאו את הדרכים היצירתיות להמשיך לפנק לפנק ולפנק.
5. הרמת הכוסית של אדלשטיין
יו"ר הכנסת החדש־ישן יולי אדלשטיין ציין את הפסח בשתי הרמות כוסית. האחת בטרקלין הכנסת מיד לאחר היבחרו, ובהמשך בבית ראש הממשלה. "באירוע התבדחנו על המינוי שלי ליו"ר הכנסת שאושר זמן קצר לפני כן", הוא מספר. "ביבי הודה לנוכחים על התרומה בבחירות והרגיע: 'אני יודע שאתם עדיין במתח בנוגע למינויי השרים, אבל אל תדאגו כי זה לא ייקח עוד הרבה זמן'. אני הערתי בקול שהדברים לפחות לגבי כבר אינם נכונים וכולם צחקו".
הכנסת יצאה השבוע לפגרת פסח ותחזור רק בתחילת מאי. זו כבר חופשה של יותר מחודש. "חשבתי שזה לא נכון לעבוד בפול גז בניוטרל. אם עד תחילת מאי יעלה בידו של ביבי להרכיב ממשלה, נחזור לעבוד במלוא המרץ. אם עד אז לא תורכב ממשלה, נתחיל בפרוצדורה של נאומי הבכורה שאינם מחייבים ענייני קואליציה. עד אז (45 יום) גם יבשילו תהליכי חקיקה פרטית שהוגשו השבוע. חוץ מזה, בדרך ישנם ימי העצמאות והשואה, וחשוב שחברי הכנסת ישהו מחוץ למשכן", אומר אדלשטיין.
השבוע הוסכם על ידי הוועדה המסדרת שוועדות הכספים והחוץ והביטחון של הכנסת יפעלו זמנית. יריב לוין יהיה יו"ר זמני של ועדת החוץ והביטחון וסלומינסקי בכספים. מהן התוכניות שלך לגבי הכנסת ה־20? האם תשלים את מה שלא הספקת בכנסת האחרונה? "בכנסת האחרונה עשינו דברים חשובים שקשורים לתדמית כמו הכנסת הירוקה או הידוק הקשר של נבחרי הציבור עם האזרחים. גם השקיפות השתפרה, ויש כל מיני ארגונים הדואגים לחופש המידע. מה שלא הספקתי הוא מעין רפורמה פרלמנטרית ושינויים בסדרי העבודה של המליאה והוועדות. אני מעוניין שהכנסת תשפר את הפיקוח על עבודת הממשלה".
יש ביקורת חריפה על שכר חברי הכנסת, במיוחד על עדכון השכר מתחילת 2015. האם לא הגיע הזמן לשינוי נורמות השכר? "נכון שלתת דוגמה אישית זה תמיד טוב. כבר לפני הרבה שנים היה ויכוח על גובה השכר. החלטנו שבכל חודש יפריש כל ח"כ 1,000 שקל לארגונים שונים, כך שמבחינתי אין בעיה עם הדוגמה האישית. אם מעוניינים בשינוי עמוק יותר, זה תהליך לא פשוט". אז מדוע שלא תבדקו את הנושא לעומק? "אתה מתפרץ לדלת פתוחה. גם אני חושב שהגיע הזמן להקמת ועדה ציבורית או ממשלתית שתבדוק את נושא התנאים אחת ולתמיד. היא צריכה לבדוק את שכר נשיא המדינה ואת תנאי העסקתו ובהמשך את שכר השרים, הח"כים, השופטים, רבני ערים ועוד. אני מקווה שמסקנות הוועדה יפסיקו אחת ולתמיד את הפופוליזם סביב הנושא. שכר הח"כים אינו עומד בפני עצמו, ויש בעלי משרה אחרים שצמודים לו. צריך לבדוק את כל נושא השכר של בעלי משרה בכירים".
מה דעתך על הצורך במתן הצהרת הון פומבית? "הפתרון צריך להיות אחר ולא חיטוט בשאלה אם לח"כ יש דירה נוספת. להצהרות הון יש ערך מסוים במניעת שחיתות, במיוחד אצל ח"כים ותיקים. אצל מי שעשה אקזיט אין בעיה, כי יודעים מאיפה הגיע הכסף. אבל אם מגיע לכנסת ח"כ חדש, ולאחר כמה שנים אתה מגלה שחשבונות הבנק שלו תופחים, יש כאן בעיה שניתן לפתור אותה בדרך הבאה: הגשת הצהרות הון שייבדקו על ידי גורמים מוסמכים מטעם הכנסת ויחשפו אם קיימות סתירות שלא נעשו בתום לב. מניסיוני כשר אני יכול להעיד שמדובר במנגנון יעיל. גם אני דיווחתי בטעות על משהו וקיבלתי מיד מכתב ממבקר המדינה שביקש להסביר את הסתירה בין ההצהרות".
"חיטוט סתמי בפרטיות חברי כנסת הוא מיותר. אבל זה לגיטימי למצוא דרך ביניים שבה היועץ המשפטי וחשב הכנסת יוכלו לבדוק את ההצהרה כדי למנוע על הסף את האפשרות לשחיתות ציבורית". אז איך אתה מקדם את הנושא? "אני מודה שהמציאות הנוכחית אינה מושלמת, וזה אחד הדברים שאעלה לדיון כבר בשבועות הקרובים. אשנה את הנוהל שיהיה אפקטיבי יותר. כבר היו מקרים שבהם הצהרות ההון של ח"כים (פואד בן אליעזר – י"ש) שהיו בכספת עמדו בסתירה לממצאי חקירת המשטרה, מה שגרם לבעיה אצל אלה שלא דייקו".
ישמח להזמין את אבו מאזן למשכן. יו"ר הכנסת אדלשטיין | צילום: מרק ישראל סאלם
בשנים האחרונות זלזלו בכנסת, וראש הממשלה מיעט להופיע אצלכם. האם הדבר ישתנה לדעתך? "נכון שבכנסת הקודמת היו בכירים שאמרו שהם מתכוונים למסור הצהרות חשובות מחוץ לכותלי הפרלמנט ונהגתי במקרים אלה מאוד בתוקפנות. הדברים החשובים שיש למנהיגי המדינה ולמנהיגים מחו"ל לומר חייבים להיאמר בפרלמנט. זאת זכות ענקית שאני מציע לאנשים מחו"ל להופיע בכנסת. אני מקווה שבכנסת ה־20 יגדל מספר האורחים הנואמים אצלנו, גם אם לא מסכימים לדעותיהם ואפילו קוראים קריאות ביניים. אבל אסור להפריע לנאום חשוב בקריאות רצופות לא נימוסיות". האם מקובל עליך להזמין לנאום מנהיג אמריקאי ללא תיאום עם הנשיא, כפי שנהג ביבי כלפי נשיא ארה"ב? "גם בכנסת הקודמת נאמו נשיא צרפת, אנגליה, קנדה ונשיא הפרלמנט האירופי, אבל לא יצא לי לארח את נשיא ארה"ב. בכל מקרה, במקרים של נואמים זרים, לא זכור לי שאי פעם תיאמתי את זה עם ראש הממשלה. הפנייה הרשמית הגיעה בדרך כלל ממשרד החוץ. בנאומים עצמם גם ראש הממשלה נוכח".
תסכים לאפשר לאבו מאזן לנאום בכנסת? "לא רק שהייתי מסכים לנאום של אבו מאזן, אלא שבכל פגישה בחו"ל אני מדגיש שעוד לפני שמלמדים אותי איך לעשות שלום – שיביאו בשלב הראשון לביקור אצלנו משלחות מהפרלמנטים ממדינות הסביבה. טרם זכיתי להצליח לשכנע אישי ממשל בכירים בעולם להביא לכנסת ראש פרלמנט ממדינה ערבית. הדלת פתוחה בפני כל אחד, כולל אבו מאזן". היכן תעשה את החג? "בעזרת השם בבית עם המשפחה והחברים בנווה דניאל בגוש עציון. בהרכב די קבוע. אחרי כל התקופה העמוסה של החודשים האחרונים אני מנסה להכין את הבית לפסח. אני שומר על יחסים מאוד טובים עם האבא, שהוא נוצרי, אבל נשאר ברוסיה".
|
