|
הדולר-שקל נשבר בשבוע שעבר וצנח מתחת לשפל של דצמבר 2013, ובכך למעשה אישש את המשך מגמת הירידה ארוכת הטווח שהחלה עוד בפסגה של אוגוסט 2012 ב-4.09. למעשה, הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2011 ויש להניח כי בשבוע הקרוב שוב יתגבר הדיון על ההשלכות השליליות של שער החליפין הנמוך על הייצוא הישראלי והמשק הישראלי, מה שיגביר על בנק ישראל את הלחץ לפעול.
ואולם, אם יש משהו שלמדנו בשבועות האחרונים הוא שיכולתו של בנק ישראל להשפיע על שער החליפין היא מוגבלת. ב-FXCM ישראל אומרים הבוקר כי "למרות ההתערבויות המסיביות ולמרות הפחתת הריבית, הדולר-שקל בשפל חדש. למהלכים של בנק ישראל יש השפעה קצרת טווח בלבד. מנגד, למהלכים הללו, של הגדלת יתרת המט"ח והפחתת ריבית, עשויות להיות השלכות מזיקות על הכלכלה הישראלית". בבית ההשקעות יוטרייד מוסיפים כי "תיק יתרות המט"ח בבנק ישראל התנפח לרמות שיא של 83.2 מיליארד דולר ואיתו התנפח גם הגרעון בהון החשבונאי שעומד כיום על 40 מיליארד דולר".
הדולר. בדרך ל-3.40 שקלים | צילום: shutterstock
ביום שישי אמנם ראינו בעולם התאוששות זמנית של הדולר, הודות לנתוני התעסוקה החיוביים שפורסמו בארצות הברית, וחיזקו את האמון בכלכלה האמריקנית ואת ההערכות כי הבנק הפדרלי ימשיך כמתוכנן בצמצום ההרחבה. יחד עם זאת, נראה שמה ששולט בתנועות בשוק כרגע הוא סנטימנט הסיכון, ולאור עליות השערים המתמשכות בשוקי המניות, הדולר, כמטבע בעל תשואה אפסית, מצוי במגננה.
אלעד סלומון, אנליסט בכיר ביוטרייד מעריך כי המשך מגמת ירידת הדולר בעולם, תשפיע גם על ישראל ותאלץ את הנגידה פלוג לשנות את מדיניות בנק ישראל. " בנק ישראל נאלץ להתמודד עם שתי בועות פיננסיות במשק הישראלי – הבועה הראשונה היא כמובן מחירי הנדל"ן שממשיכים לרשום רמות שיא חדשות ואילו הבועה השנייה היא המטבע המקומי החזק שמכביד מאוד על המשק הישראלי. אפקט תגליות הגז והיחלשות המעמד האסטרטגי של ישראל יוצרים מטבע שנעשה לא תחרותי ועלול לפגוע קשות במאזן המסחרי של מדינת ישראל. לא מן הנמנע כי בנק ישראל והאוצר יעדיפו לאור הכישלון בטיפול בבועת השקל לנסות ולטפל בבועת הנדל"ן שבהכרח תתמתן על רקע העלאת ריבית.
|
