"יום האסלה הבין לאומי": האם השקעה באסלות ובתשתיות ביוב באמת טומנת פוטנציאל עסקי אדיר?

אנו אמנם נמצאים בשיאה של התקופה הידועה בשם "בין החגים", אך זה לא אומר שאין אירועים אחרים אשר ראויים לציון. היום, ה-19 לחודש נובמבר, הוא "יום האסלות הבין לאומי", אשר מצוין זו השנה השנייה ברציפות ברחבי העולם ומוכר גם על ידי האו"ם, אשר הבין את החשיבות הרבה של העלאת נושא האסלות על סדר היום של ארגונים, מדינות ואישים פרטיים.

כך, למרות שמדובר בנושא אשר נשמע מצחיק ואולי מעט הזוי להקדיש לו יום שלם בחוגים רציניים ובעלי השפעה, תופתעו לגלות עד כמה משמעותי תחם האסלות לחייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. כעת ב"ארגון האסלות הבין לאומי" (אשר יזמו את היום המדובר) מנסים לשכנע גם חברות ותאגידים מובילים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתחום האסלות, שכן הוא טומן בחובו "הזדמנויות כלכליות אדירות", לדבריהם.

אך עוד בטרם נגיע להזדמנויות הכלכליות אשר מסתתרות באסלה, בבסיס "יום האסלות" נמצאת ההבנה הפשוטה שהיעדר אסלות ושירותי ביוב תיקנים מביאים לסיכון בריאותי אדיר, אשר מביא מדי יום להפצת מחלות וזיהומים וגורם באופן ישיר למותם של עשרות אלפי בני אדם בעולם כולו. על פי נתוני הארגון, כ-355 מאוכלוסיית העולם (כ-2.5 מיליארד בני אדם) חיים ללא כל גישה לאסלות או למערכות ביוב מתפקדות. לפי האו"ם, כ-14% מאוכלוסיית העולם – כמיליארד איש – אפילו לא זוכים למכסה מסודר, ועושים את צרכיהם בשטח פתוח ולעיני כל.

פוטנציאל כלכלי אדיר? | צילום: thinkstockphotos

ההשלכות התברואתיות הן כמובן הרות אסון. כל גרם בודד של צואה אנושית עשוי להכיל לא פחות ממיליון בקטריות, 10 מיליון וירוסים, 1000 טפילים ו-100 ביצי תולעים. גרם בודד עשוי גם לשאת 50 מחלות מדבקות שונות. וכך, עשיית הצרכים באוויר הפתוח נחשבת לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר להפצת מחלות וזיהום במדינות העולם השלישי. 

על פי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, מדי יום מתים ברחבי העולם כ-2,200 ילדים בעקבות שילשול שנכגרם מזיהום חריף או מחלות שונות – יותר מאיידס, מלריה ומלחמות ביחד. השקעת משאבים בהקמת מערכות ביוב מתפקדות תוכל להביא לשינוי של ממש -ולהציל את חייהם של מיליונים במדינות העולם השלישי.

הודו בראש הטבלה

אז היכן חיים אותם מיליונים חסרי הגישה לאסלות? על פי דו"ח מיוחד אשר פרסם הארגון, הודו מובילה את הרשימה המפוקפקת – בה ל-65% מהאוכלוסייה (כ-818 מיליון בני אדם!) אין גישה לאסלות. במקום השני נמצאת סין (607 מיליון בני אדם, 44% מהאוכלוסייה), אינדונזיה (109 מיליון), ניגריה (103 מיליון) ופקיסטן (98 מיליון בני אדם). באתיופיה, ל-71 מיליון בני אדם אין גישה לאסלות – אך הנתון המדהים הוא כי מדובר בלא פחות מ-80% מאוכלוסיית המדינה. אפילו ברזיל "מככבת" במעלה הרשימה, כש-39 מיליון איש חיים במדינה ללא אסלה בהישג יד.

כעת, מעבר לרצון להעלות למודעות את הנושא החשוב, בארגון החליטו לנסות לפעול בדרך נוספת – ולפנות לכיסם של המשקיעים ומנהלי החברות הגדולות במשק. לשם כך, הם גייסו את שוק הסלולר – אשר הוכיח את עצמו כ"מכרה זהב" במדינות המתפתחות ברחבי העולם. למרות שמדובר במוצר אשר נתפס על ידי רבים כ"מותרות" והותיר סקפטים רבים מחוץ לשווקים המתפתחים, הנתונים הוכיחו כי שוק הסלולר צמח ללא הפסקה מהרגע בו הושקו המכשירים הראשונים במדינות העולם השלישי. החברות אשר זיהו את ההזדמנות ומיהרו להיכנס לשווקים אלו גוזרות היום קופונים שמנים על עבודתן.

יצליח לחדור כמו הסלולרי? | צילום: thinkstockphotos

אך האם תחום האסלות יוכח כמקרה דומה? ב"ארגון האסלות הבין לאומי" בטוחים שכן. לראייתם, לאחר שחשיבות התחום והשפעותיו האדירות יובנו, הביקוש להנחות תשתיות ולמכירה והתקנה של אסלות יגיע למימדי ענק, אשר יביאו עמן גם סכומי כסף אדירים. בנוסף, הם מדגישים בדו"ח המיוחד כי פיתוח התשתיות יביא גם ליצירת מאות אלפי משרות חדשות במדינות אלו (דוגמת שרברבים), יפתח שווקי ענק בפני תעשיות ומוצרים משלימים (כמו תכשירים לחיטוי האסלה, לדוגמא) ויביא לחברות הפעילות בתחום הזדמנות להכפיל את מאגר לקוחותיהן בעשרות מונים.

אז האם ההזדמנות הכלכלית הבאה של תאגידי ההיגיינה המערביים נמצאת דווקא במדינות המזרח ויבשת אפריקה? בשנים האחרונות הופנו משאבים רבים לכיוון השווקים המתפתחים – מגמה אשר הביאה גם לשינוי תודעתי ומשכה משקיעים ויזמים רבים למדינות אלו. "יום האסלה הבין לאומי" אולי משמש כגימיק ללכידת תשומת הלב הציבורית – אך מדובר בהחלט בנושא חשוב ומשמעותי, אשר משפיע על חייהם של עשרות מילונים מדי יום ביומו. ואם התאגידים הגדולים יוכלו לשפר את חייהם של אותם מיליונים וגם להרוויח מכך סכומים יפים – הרי שכולם יוכלו להודות על המצאתן של האסלות המודרניות.