יוסי יונה ללפיד: "הגדל את יעד הגרעון – לפישר אין מונופול על הידע"

תגובות ציבוריות מכל רחבי הקשת לדיווחים כי לפיד שוקל להעלות את יעד את יעד הגרעון הממשלתי. בעוד דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, מתנגד לצעד זה בתקיפות, קרא הכלכלן, פרופסור יוסי יונה, לשר האוצר ללכת עם הרעיון שלו עד הסוף. 

"לפישר אין מונופול על החכמה והידע", כתב יונה בדפו האישי בפייסבוק. עליך לזכור, מר לפיד, שפישר זכה לביקורת נוקבת על המדיניות "הליברלית" שהוא קידם בעת שכיהן כסגן ראשון בקרן המטבע הבינלאומית. מדיניות זו הביאה להאטה כלכלית ולהגדלת פערים חברתיים במדינות רבות. בעיקרון, הוא מבקש לאכוף עלינו את אותה המדיניות בדיוק: הפרטה, תחרות, קיצוצים ועוד מרכיבים של אותו תבשיל איום שהוא רקח עבור המדינות הללו. אז אל לתת לו לקבוע".

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ב-1 ביולי 2012 אישרה הממשלה את הכפלת יעד הגרעון מ-1.5% ל-3% וזאת למרות התנגדות עזה של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר. עוד נקבע בהחלטת הממשלה מאז כי בשנת 2013 הגירעון לא יעלה על 3%, בשנת 2014 לא יעלה על 2.75%, בשנת 2015 לא יעלה על 2.5%, בשנת 2016 לא יעלה על 2% והגירעון יגיע לרמה של 1.5% בשנת 2019 ואילך.

יונה | צילום: מוטי קיקיון

"השטרסלרים ייצאו מכליהם אם תלך על הגדלת יעד הגרעון. לא נורא, הם סתם חסידים שוטים של שיטה שקרסה, הנח להם לנבוח ולך על זה", כתב יונה. "יחסי חוב/תוצר בישראל נמוכים בהשוואה למדינות רבות. הגדלת יעד הגירעון משול להלוואה שהמדינה לוקחת כדי להשקיע בפיתוח התשתיות שלה ובפיתוח ההון האנושי שלה. כל מי שמאמין שזו השקעה נכונה, כל מי שמאמין ברוח היצירה של החברה הישראלית, לא צריך להירתע מהגדלה מדודה של החוב הלאומי שלנו".

יונה מפנה את לפיד לדו"ח של האו"ם משנה שעברה בו קבעה ועדה כי "מדיניות הצנע שהונהגה בשלושה העשורים האחרונים במדינות המתפתחות ושאותה רוצים אנשי כלכלה להנהיג באירופה ובארה"ב היא שגויה מן היסוד".

"הגדלת שיעור הגרעון הוא פתרון דמה"

"חשוב מאוד לשמור על יעד גרעון של 3%", אמר הבוקר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, בראיון לגל"צ. "הפתרון של להגדיל את שיעור הגרעון הוא פתרון דמה. במקרה הטוב זה יביא רק לדחייה של הבעיה וגם זה לא כל כך".

צילום: רויטרס

"זאת אשליה לחשוב שהעלאת הגרעון פירושה מניעת פגיעה בכיס של כולנו", הוסיף קליין. "עליית גרעון כרוכה בתשלומי ריביות גבוהות יותר על חובות הממשלה וטומנת השלכות רחבות יותר – אנחנו יודעים שהמלווים לא אוהבים לווה שלא עומד בתחייבות שלו, זה יביא גם להעלאת ריבית למשק וכמובן ישפיע על דירוג האשראי של המדינה".

קליין הוסיף כי הגדלת שיעור הגרעון ב-1% פירושה תוספת של עשרה מיליארד שקל להלוואת שהממשלה צריכה לקחת. "תקציב תשלומי הריבית של הממשלה תגדל וזה יפגע גם ביכולת סיפוק שירותים חברתיים לאזרח. וכל זה הן השלכות של הטווח הקצר".

בשורה התחתונה סיכם קליין כי לפני הממשלה עומדות שתי דרכים ביסיסיות לכיסוי הגרעון: הכנסות או הוצאות. "נקודה שלא עולה מספיק על סדר היום של הממשלה בנושא מימון הגרעון היא מה הם היעדים של הממשלה?".