יוצא לאור: איש העסקים הברזילאי והמיליונים בבסיס פרשת השחיתות שמזעזעת את פיפ"א נחשפים

החקירה המדוברת מעלה, כאמור, שורה ארוכה של חשדות למקרי שחיתות חמורים במיוחד בהם היו מעורבים ראשי הארגון ואשר השפיעו על עולם הכדורגל כולו. על פי חומרי החקירה אשר נחשפו עד כה, מתמקדים החוקרים בשני ערוצים מרכזיים: הראשון (והמעורפל יותר) הוא חקירת תשלומי שוחד אשר שולמו, לכאורה, לבכירי הארגון כדי שישפיעו על הבחירה ברוסיה ובקטאר למארחות טורניר גביע העולם (המונדיאל) בשנים 2018 ו-2022 בהתאמה. אישומים אלו נותרו עדיין חסויים ברובם, והתקשורת ניזונה בעיקר מהערכות והדלפות מקומיות.

ערוץ החקירה השני מתמקד בחשדות לתשלומי שוחד במיליוני דולרים אשר שולמו לבכירי הארגון בכדי שיתערבו בתחום הרבה פחות "נוצץ" – אך מגלם בתוכו סכומי כסף אדירים. זהו תחום זכויות השידור של משחקי הטורנירים ברחבי העולם אשר מאורגנים על ידי פיפ"א, ואשר הארגון מוכר לזכיינים השונים עבור סכומי עתק. סכומים אלו הלכו וצמחו בשנים האחרונות כחלק ממגמה כלל עולמית, במסגרתה הצופים נטשו את שידורי הטלוויזיה המסורתיים ועברו, באחוזים גדולים, לצרוך את התכנים דרך רשת האינטרנט. אחד התחומים האחרונים אשר נותר בידי הטלוויזיה ומושך צופים במספרים גדולים (ולפיכך גם הסכמי שידור יקרים במיוחד) הם שידורי הספורט החיים, ובמיוחד אלו של הטורנירים הגדולים ברחבי העולם.

איש העסקים הברזילאי שהפך ליקיר פיפ"א

מעיון מעמיק בכתבי האישום אשר נחשפו בארה"ב בולטת דמות אחת מעל כל יתר המעורבים בפרשה – זוהי דמותו של איש העסקים חוזה הווילה הברזילאי, אשר מקורות המעורים בתחום כבר הגדירו אותו בתור "האדם בבסיס כל הפרשה המביכה הזו". הווילה אמנם נותר בשלהי כל הפרסומים ושמו לא מוכר לחובבי עולם הספורט, אך נראה כי מדובר באחד המפתחות להבנת הפרשה המסועפת והמורכבת כל כך.

מטה פיפ"א בשוויץ | צילום: מתוך ויקיפדיה

הווילה החל את דרכו כעיתונאי ספורט בברזיל, ולפני כ-30 שנה הקים במדינה חברה קטנה אשר רכשה שטחי פרסום על אוטובוסים ומכרה אותם לחברות ומועדוני ספורט. הווילה ביסס את מעמדו בברזיל כגורם מתווך בין גופי השידור השונים (ויתר פלטפורמות אשר ייצרו "שטחי פרסום") לבין גופי פרסום בעולם הספורט, והלך והתרחב גם לתחומים נוספים. בשנות ה-90 הוא שימש כמתווך העיקרי בין התאחדות הכדורגל הברזילאית לבין חברת הענק "נייקי" אשר העניקה חסות לנבחרת, וזיהה היטב את השלב הבא – תיווך למכירת זכויות השידור של הטורנירים הגדולים בעולם.

לאחר שהווילה ביסס את מעמדו בברזיל, הגיע הזמן להרחיב את עסקיו – אל השוק הגדול. הווילה פתח שלוחה בארה"ב אשר פעלה במיאמי, רכשה זכויות שידור של אירועי כדורגל מרחבי העולם ומכרה אותן לגורמים המקומיים. בהמשך סייע להשיק את ליגת הכדורגל בארה"ב וסייע למועדונים כמו פלורידה וצפון קרוליינה בתחילת דרכם. החברה שהקים, "טראפיק גרופ" החזיקה חשבונות בנק בניו יורק ובמיאמי אליהם זרמו עשרות מיליוני דולרים מחברה בשם אשר נרשמה באיי קיימן ונשלטה על ידי הווילה. כל אלו העלו את הווילה על הרדאר של הרשויות בארה"ב, ובשבוע החולף הודיע התובע הראשי בברוקלין על עסקת טיעון שתחתם עם הווילה, במסגרתה הוא יודה בהאשמות דוגמת סחיטה, רמאות, העלמת מס והלבנת כספים. הווילה בן ה-71 גם הסכים להשיב לממשל האמריקאי 151 מיליון דולר.

הסכמי שידור במיליארדי דולרים

על פי ממצאי החקירה, במהלך השנים 2011-2014 הסתכמו הכנסות ארגון פיפ"א בלא פחות מ-5.7 מיליארד דולר – מהם 70% הגיעו ישירות ממכירת זכויות השידור והסכמי החסות למשחקי המונדיאל האחרון שנערך בשנת 2014. האופן בו מתבצעות עסקאות אלה מערב גם הפעם גורמים מתווכים – אשר רוכשים את הזכויות ישירות מפיפ"א ומוכרים אותן לגורמים השונים ברחבי העולם כולו. כעת, טוענים החוקרים כי הווילה היה מעורב עד צוואר בכל תהליך המכירה, וכי תהליך הזה היה נגוע בשחיתות כבר משנת 1991. בסך הכל נערמו תשלומי השוחד ששולמו כדי להעביר את הזכויות לגורמים מסוימים ל-150 מיליון דולר, טוענים החוקרים.

על פי חומרי החקירה, הקשר הראשוני בין הווילה לבין הארגון הגיע באמצעות ניקולאס לאוז, אשר שימש כיו"ר התאחדות הכדורגל בדרום אמריקה בסוף שנות ה-80. הווילה ולאוז סיכמו כי הסכמי השידור יועברו בלעדית לחברה של הווילה, עבור תשלום שוחד בגובה מיליוני דולרים. הקשר "העסקי" בין השניים התהדק עוד יותר לאחר שלאוז התמנה לחבר בוועד המנהל של פיפ"א. והוא לא לבד: מלבדו, פרסמו החוקרים עוד שורה ארוכה של שמות בכירים בארגון בהווה ובעבר, אשר חשודים בקבלת שוחד ישיר מידיו של הווילה בתמורה להבטחת זכויות השידור לחברה בבעלותו.

זכו באירוח בזכות שוחד? ההכנות בקטאר לאירוח המשחקים | צילום: ויקיפדיה

מכאן הפרשה הולכת ומסתעפת. שמותיהם של בכירי הארגון עלו בזה אחר זה, וככל שהחוקרים העמיקו את בדיקתם כך הם גילו תשלומים נוספים אשר הועברו "מתחת לשולחן". הכספים עברו בין חשבונות מוסתרים ברחבי העולם, ועל פי החשד שימשו כולם למטרה אחת בלבד – "לשכנע" את ראשי הארגון להעביר את זכויות השידור מהטורנירים הגדולים דרך החברה של הווילה, אשר בתורה מכרה אותן למרבה במחיר במדינות שונות ברחבי העולם.

וזהו, כאמור, רק קצה הקרחון. מקרי השוחד הנוגעים לזכויות השידור נותרים בצילה של הפרשה החמורה יותר – והיא תשלומי השוחד אשר קיבלו בכירי הארגון (לכאורה) עבור תמיכתם ברוסיה וקטאר לאירוח הטורניר היוקרתי. אך גם סיפורו של הווילה שופך מעט אור על מחשכי מסדרונות ארגון הכדורגל הגדול בעולם, אשר אחראי על הטורנירים היוקרתיים והנצפים ביותר בעולם כולו. אם אכן יוכחו הטענות באשר להתנהלות בכירי הארגון בנוגע לזכויות השידור, כנראה שאפשר יהיה להאמין לכל סיפור אחר שיצוץ ביחס לפיפ"א.