תחום הפורקס (המסחר האלקטרוני) בישראל נמצא בבעיה. מצד אחד, מדובר באחד התחומים המתפתחים ביותר בעולם, אשר רותם את הטכנולוגיה המתפתחת ומביא למאות אלפי משקיעים בישראל את האפשרות להשקיע את כספם בעצמם, ללא סוכן השקעות ועבור עמלות נמוכות בהרבה מאלו המוכרות לנו בבנקים. מנגד, מגיעים הסיפורים על נוכלים רבים אשר פועלים בתחום, מושכים את המשקיעים להשקיע סכומי כסף אדירים, מספקים תשקיפים כוזבים – עד שלבסוף המשקיעים מאבדים את כל כספם. גם איציק נוי, יו"ר איגוד המסחר בשוק ההון בארץ ומנכ"ל קבוצת ההשקעות Smart Capital, מבין זאת. לכן, הוא מספר, הוא וחברי האיגוד התעקשו כי הגיע הזמן שגם בישראל יופעלו תקנות רגולטוריות אשר יסדירו את תחום הפורקס. תקנות אלו נכנסו לתוקף ביום ג' נאחרון (26 למאי), ונוי מקווה כיכעת יוכל התחום סוף סוף להתנער מהתדמית הבעייתית אשר הדביקו לו אותם "נוכלים", לדבריו, אשר פעלו פה בשנים האחרונות.
"עד לפני שנה היה פה ג'ונגל בכל מה שקשור לתחום הפורקס", הוא אומר בראיון מיוחד לפורבס ישראל, רגע אחרי המהפכה בתחום. "כל אזרח עם תעודת זהות כחולה היה יכול לסחור ולהציע שירותים לאזרחים אחרים. זה תחום מורכב, ואף אחד מהגורמים הרשמיים לא הבין מה הולך להם מתחת לאף. הרשות לניירות ערך פשוט לא ידעה איך להתמודד עם זה. היינו צריכים להפעיל הרבה לחץ כדי לשכנע אותם להתחיל את המהלך ולייצר רגולציה מוסדרת בתחום בארץ". כעת, כאמור, מקווה נוי כי הרגולציה החדשה תחשוף את פניהם של אותם "נוכלים" הפועלים בתחום, ותחזיר את האמון הציבורי בחברות אשר יזכו באישור הרגולציה לפעילותן. כיו"ר איגוד המסחר בשוק ההון, הוא מאמין, "יש כמה צדיקים בסדום. נכון, היו פה נוכלים שזרקו רפש על החברות הטובות אשר פועלות פה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שומרים על אותם צדיקים במקום להחריב את כל העיר".
"הבנקים הפעילו צבא של לוביסטים"
פורקס, כאמור, הוא אחד התחומים המתפתחים והמדוברים ביותר בתחום הפיננסים וההשקעות ברחבי העולם. אם בעבר הלא רחוק אדם אשר רצה להשקיע את כספו הפרטי היה חייב לעשות זאת באמצעות סוכני ההשקעה והבנקים, חברות הפורקס מציעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות אשר מאפשרות לאותו אדם להשקיע את כספו בעצמו – מבלי לצאת מהבית. כשהידע זמין לכל דורש ברשת האינטרנט, יותר ויותר משקיעים פרטיים בוחרים להסתמך על עצמם בלבד ולבחור לבד במה, כמה ומתי להשקיע.
"יש פורקס חדש בארץ". נוי | צילום: יח"צ
הסיכוי אמנם גדול ומפתה, אבל גם הסיכון להפסיד גדול מאוד. הסיבה העיקרית להפסדים אלו, לפי נוי, היא משקיעים אשר מתנהלים בחוסר זהירות וללא כל ידע מוקדם. "ההשוואה הטובה ביותר בעיניי היא לעולם הרכב", הוא מספר. "אדם נוהג ברכב שיכול להגיע למהירות של 200 קמ"ש, אבל הוא בחיים לא יעבור את ה-140. למה? כי הוא מנהל את הסיכונים שלו בצורה מחושבת. בשוק ההון יש פיתוי גדול לרווח מהיר, ואנשים פשוט שוכחים את ניהול הסיכונים שלהם וממנפים את עצמם לדעת. אבל אם אדם נסע במהירות 200 קמ"ש באמצע העיר והתהפך, אף אחד לא יאשים את יצרן הרכב בתאונה. זה בדיוק המצב גם בשוק ההון".
אותן "התרסקויות" של משקיעים פרטיים הציבה את תחום הפורקס בשנים האחרונות, לפחות על פי התפיסה הציבורית, בטווח שבין מסחר לגיטימי לתחום ההימורים. כשנוי שומע את המילה "הימורים", הוא מתרעם. "מי שדחף וקידם את הטרמינולוגיה הזו אלה אותם גופים שרוצים ליצור דמוניזציה לתחום הפורקס בישראל. אז אומרים בכל מקום שאנשים מפסידים כספים ושזה כמו הימורים, אבל זה ניסיון להכפיש את כל התחום". ומיהם אותם "גורמים" אשר רוצים כל כך לפגוע בתחום המתפתח? לפי נוי, התשובה ברורה: הבנקים. לדבריו, הם גם ניסו לא מעט לפגוע ברגולציה החדשה בעקבות החשש כי היא אכן "תכשיר" את החברות הפועלות בתחום בפני הציבור הרחב.
"פעל פה צבא של לוביסטים מטעם הבנקים שעשו מה שאפשר כדי לעצור את הרגולציה", הוא טוען. "הבנקים הבינו שברגע שיהיו פה תקנות מחמירות, אנשים יבינו שהחברות שעומדות באותן תקנות הן חברות אמינות – ויעדיפו אותן על המערכת הבנקאית. הרי ליטרת הבשר האחרונה נותרה כיום בחדרי העסקאות של הבנקים, והלקוחות כבר מבינים שהם יכולים לחסוך למעלה מ-90% מהעמלות באמצעות חברות פורקס". באופן מעט אבסורדי, התקנות החדשות לא יחייבו גם את הבנקים. "אותם לוביסטים מטעם המערכת הבנקאית גרמו לרשות לניירות ערך לשאול כל מיני שאלות, פשוט כי מה שקורה שם זה פשע. אין שום רמה מקצועית, אולי לבודדים. מערכות המסחר מיושנות, והקהל היום שבוי של הבנקים שפשוט פושעים נגד הלקוחות. התקנות החדשות לא רלוונטיות לבנקים כלל, ועל כך אנחנו מלינים".
"המידע נגיש לכולם היום" | צילום: thinkstockphotos
אכן, אפשר להבין מדוע ראשי המערכת הבנקאית בישראל יחששו ממהלך שכזה. חברות הפורקס מציגות מודל מסחר חדש, יעיל יותר, ולפי נוי – חסכוני בהרבה. "בבנקים יש מערכות מסחר ארכאיות ממש, בקושי קובץ אקסל. בחברות הפורקס עובדות פלטפורמות אינטרנטיות מתקדמות שמראות לך את כל הנתונים שאתה צריך בזמן אמת. מי יכול להתחרות בזה?". מבחינת גובה העמלות, נוי בטוח כי תחום ההשקעות עומד בפני מהפכה – ממש כמו זו שראינו בשוק הסלולר. "מי חשב לפני מספר שנים שנשלם כמה עשרות שקלים לשיחות ללא הגבלה? זה היה נראה מצחיק. היום אנחנו משלמים עמלות גבוהות על עסקאות בשוק ההון דרך הבנקים, ואין לכך שום סיבה. ניהול תיקי השקעות זה מקצוע מיותר עבור הרבה מאוד משקיעים שיכולים לעשות זאת בעצמם. אם אתה רוצה השוואה, אנחנו נוכל לעשות לשוק ההון את מה ש'גולן טלקום' ורמי לוי עשו לסלולר".
אבל הכסף הגדול, כך נדמה, מגיע מהגופים הפיננסיים הגדולים במשק דוגמת קרנות הפנסיה או הביטוח אשר משקיעים את כספם כל העת – וגם הם תלויים כיום באופן בלעדי בחדרי העסקאות של הבנקים. "אני מדבר עם אותם גופים פיננסיים מובילים, והם מבינים שהם יכולים לחסוך דרכנו עשרות אחוזים של עמלות. אבל הם לא יכולים לעשות את זה כיום, כי אין לנו הכשר רגולטורי, אין פיקוח. עכשיו רבים מהם יוכלו להתחיל לעבוד איתנו, וזה אומר כסף גדול שיצא מהבנקים. מזה בדיוק הם מפחדים".
פתרון להגדלת מחזורי המסחר בבורסה?
התקנות הרגולטוריות אשר ייכנסו לתוקף ביום ג' הקרוב כוללות סעיפים רבים ומורכבים (הון עצמי להגנה על כספי הלקוחות, הפרדה בין כספי הלקוחות לכספי החברה, וחשבון נאמנות מפוקח לניהול כספי הלקוחות הם רק כמה דוגמאות), ונחשבות למחמירות במיוחד – גם ביחס לתקנות המקובלות ברחבי העולם. אבל מדובר רק בחלק מהצעדים שנוי ואיגוד המסחר בשוק ההון מבצעים כדי לנקות את שמו של תחום הפורקס: בחודשים האחרונים הם הקימו מוסד בוררות מיוחד לאנשים אשר טוענים כי גורמים בתעשייה הערימו עליהם, הקימו אמנת שירות לחברות הפועלות בתחום, ומפעילים מערכת של לקוחות סמויים שמגיעים לחברות השונות – וחושפים את אלו אשר פועלים בניגוד לתקנות.
"המחזורים יוכפלו פי 8". מתחם הבורסה בת"א | צילום: דרור שאייר
כל אלו, מאמין נוי, יביאו לכך שתחום הפורקס יכפיל את ממדיו בארץ כבר בעתיד הקרוב. "יש פה רקורד בעייתי, זה נכון. אבל היום יש פורקס חדש בישראל. לקוח יכול היום לפעול במלוא הביטחון ולדעת שאף אחד לא מרמה אותו. אם הוא יתרסק זה אך ורק כי הוא נהג בפזיזות ולא ניהל סיכונים נכון. להערכתי, בתוך 5 שנים מהיום 18% מהמסחר בשוק ההון בארץ יהיה באמצעות פלטפורמות פורקס, ולמעלה מ-45% מהמשקיעים יעשו בהן שימוש". גם עו"ד יהושע שוחט גורטלר מהמחלקה למסחר אלקטרוני במשרד הרצוג פוקס נאמן, מאמין כי התקנות החדשות יביאו לגידול במספר המשתמשים: "הניסיון בחו"ל מראה שככלל רגולציה בתעשיית המסחר הפיננסי באינטרנט מייצרת ערך לעסקים ומגינה על הלקוחות. מתוך ליווי של חברות רבות בתעשייה בהליכי רישוי בחו"ל וכעת גם בישראל, מצאנו שהמפתח להצלחה של מסגרת רגולטורית בתעשיות חדשניות הוא היכולת לשמור על דיאלוג פתוח עם התעשייה ולהתחדש יחד עם התקדמות הטכנולוגיה. בסופו של דבר, רגולציה מאוזנת, כזו שלא תחנוק את התעשייה, תשרת באופן הטוב ביותר את האינטרסים של כל הצדדים".
ואם התחזית האופטימית הזו לא מספיקה, לנוי יש רעיון גדול נוסף בשרוול: להכניס את פלטפורמות הפורקס גם לבורסה הישראלית, ולאפשר למשקיעים לסחור בחברות המונפקות בה באמצעות אותן פלטפורמות. אמנם מודל כזה עדיין לא נוסה באופן מלא בשום מקום בעולם, אבל נוי מאמין כי מדובר במהלך אפשרי בהחלט. "כל הזמן מדברים על הכפלת מחזורי המסחר בבורסה", הוא מסביר. "איך זה יקרה פתאום? אם יפתחו את הבורסה למשקיעי הפורקס המחזורים לא יכפילו את עצם – הם יקפצו פי 8 ו-9. זה שוק טוב ואיכותי, והסטטיסטיקה בחו"ל מראה שאחרי שנכנסת רגולציה מספר המשקיעים גדל משמעותית. צריך רק לתת לזה צ'אנס".
|
|