יו"ר הכנסת לפורבס: "כשהון ושלטון מתערבבים צריך שקיפות – אחרת עלולים להיעשות תעלולים"

סערה במערכת הפוליטית בעקבות דירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל, אשר פורסם במגזין ראש השנה של פורבס. המגזין העריך את שוויים של אנשי הציבור האמידים במדינה ובדק כיצד הם צברו את הונם.

בעקבות הדירוג חזר הדיון הסוער סביב שקיפות הצהרות ההון בקרב נבחרי הציבור. בראיון לפורבס ישראל, מביע יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, תמיכה בשקיפות מלאה. "הנושא הוא לא כספם של נבחרי הציבור אלא כיצד הרוויחו אותו", אומר ריבלין. "הצהרת ההון של חברי הכנסת היתה עד היום חסויה, אולם זכות הציבור לדעת, במיוחד כשהון ושלטון מתערבבים. ניתן לראות זאת ברכישת עיתונים על ידי בעלי הון, ויצירת מוקדי הון בכנסת, נושאים המחייבים את הדמוקרטיה הישראלית בשקיפות".

לדירוג המלא – הפוליטיקאים העשירים בישראל, לחצו כאן.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

"סוקרטס סבר שרק עשירים יכולים למשול", ממשיך ריבלין, "אולם אני סבור אחרת. חברי כנסת צריכים להשתכר בדרך שתאפשר להם לחיות בכבוד. ישנה היום יותר ויותר נגיעה בין הון לשלטון, מה שמחייב לדעתי שקיפות מלאה. כאשר הדבר אינו מובא לידיעת הציבור, האחרון אינו יכול לפקח, ועלולים להיעשות תעלולים. כל השקיפות הזו חייבת כמובן להיעשות במסגרת צנעת הפרט".

"ישנה יותר ויותר נגיעה בין הון לשלטון, מה שמחייב שקיפות". ריבלין | צילום: איציק הררי

"מדוע אדם עשיר צריך להתבייש בעושרו אם עשה אותו בדרכים כשרות?", טוען יו"ר הכנסת. עם זאת, להערכתו אין צורך בחוק שיסדיר את הנושא. "ייתכן ויספיק תקנון מחייב", הוא מציין. "אני מנסה כבר במשך זמן רב להעביר תקנון אתי, שיכלול בין היתר את הנושא הזה, אולם נתקל בסירוב של חברי כנסת שמונעים מאינטרסים שונים".

לפיד: "אשמח להגיש הצהרת הון כשיהיה חוק"

מוקדם יותר היום התראיין ראש מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, שהתברג במקום השמיני ברשימה, לתכנית "נכון להבוקר", בגלי צה"ל, והתייחס לדירוגו במקום השמיני ברשימה. "מקורותי הכלכליים הם שלושים שנות עבודה, בעיתון ובטלוויזיה", אמר לפיד. "לא גנבתי מאף אחד. כמה באמת אני שווה? אשמח להגיש הצהרת הון כשיהיה חוק בנוגע לזה, ואני תומך בחוק כזה. הלוואי שמה שפורסם היה נכון, אני עדיין מחפש את הכסף הזה".

לפיד: "לא גנבתי מאף אחד" | צילום: מרק ישראל סלם

לפיד אכן עשה את הונו בעשר אצבעות ובזכות כישוריו בלבד. מרבית הכנסותיו מגיעות מהטור השבועי שכתב בידיעות אחרונות, הנחיית "אולפן שישי" בערוץ 2, תוכניות אירוח, ספרים הרצאות ופעילויות נוספות. הונו האישי של הפוליטיקאי הטרי הוערך במגזין פורבס בכ-22 מיליון שקל.

בראש הרשימה ניצב השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, עם הון מוערך של כ-150 מיליון שקל, אחריו מדורג שר המשפטים, יעקב נאמן, עם הון של כ-100 מיליון שקל ובמקום השלישי ועל אף ירידה של 14 מיליון שקל מהדירוג של המגזין אשתקד, נמצא שר הביטחון, אהוד ברק, עם הון של 56 מיליון שקל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורג במקום השישי עם הון אישי מוערך של כ-41 מיליון שקל.

יו"ר מפלגת העבודה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', אשר הסכימה לחשוף את הונה לפורבס, מקדמת הצעת חוק שמחייבת נבחרי ציבור ובעלי תפקידים ציבוריים ומוניציפליים להגיש תצהיר המפרט את כלל נכסיהם. "כך יכול הציבור לשפוט בעצמו אם לאדם שהוא בוחר בו יש ניגודי אינטרסים", אמרה יחימוביץ' לפורבס. "שקיפות כמו שאני מציעה היא אחד הכלים לייצר מערכת נקייה יותר. לא יזיק גם שהציבור ידע איזה היקף של עושר יש לאדם שנדרש להחליט החלטות הנוגעות לשכרו של האזרח, למסים שהוא משלם וליוקר המחיה שלו".

שקיפות היא אחד הכלים לייצר מערכת נקייה יותר". יחימוביץ' | צילום: מרק ישראל סלם

גם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הביעה תמיכה בחשיפת הונם של הפוליטיקאים. "אני תומכת ומאמינה בכך שנבחרי ציבור צריכים לתת דין וחשבון לציבור על ההון שברשותם. הציבור זכאי לדעת מי נבחריו, והנבחרים צריכים למקסם את השקיפות בפני הציבור. אם הכל נעשה כדין וכהלכה, אין לנבחרי ציבור סיבה שלא לחשוף את ההון שבבעלותם, כי אין להם מה להסתיר", אמרה.

דוקטור דורון נבות, מרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, היה חבר בוועדה שמינה מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, לבדיקת קשרי הון-שלטון, אשר פעלה בין היתר לקידום השקיפות במגזר הציבורי. נבות אף כתב ספר העוסק בשחיתות הפוליטית בישראל.

"אחת ההמלצות של הוועדה היתה הגברת השקיפות והרחבת כל נושא הצהרות ההון", אומר נבות. "ההצהרות הקיימות לא ממנפות שום דבר, אם למי שבודק אותן אין בהן עניין, זה בעצם לא נותן כלום. בעיני זה רלוונטי לבוחר מהו המעמד של נבחר הציבור שלך. חשיפת הצהרות ההון תיתן לו כיוון לחשוב מהיכן יש לו את הכסף. אם תהיה שקיפות גם התקשורת תדע ותוכל לעקוב אחרי שינויים, אם יהיו, וניתן יהיה לבדוק מהיכן מגיעים שינויים כאלה. אנשים שיקראו על כך ידעו על מה מדובר ויוכלו לדווח, כי כשיש שקיפות אפשר לבדוק".

רק שתי מדינות מערביות אינן מחייבות את נבחרי הציבור להגיש הצהרת הון אישי. בארצות הברית לדוגמא מחייב החוק הן את חברי בית הנבחרים והן את חברי הסנאט להגיש דוחות פיננסיים מפורטים. הבקשה של נתניהו לפני כשבועיים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלו חוללה סערה בתקשורת והחזירה את סוגיית השקיפות מצד נבחרי הציבור לכותרות. בתוך כך יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ חזרתה והעלתה את הצעת החוק שלה מ-2009 לגילוי עניינים של נבחרי הציבור. אך לא כל חברי הכנסת באותה דעה, מתוך 120 חברי הכנסת המהכנים כיום, רק שבעה ענו לבקשת המגזין והסכימו להצהיר על הונם האישי.