Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

יו”ר קרן דואליס, חנוך ברקת: כך נשתמש בקרן הממשלתית כדי לקדם את העסקים החברתיים בישראל

מהפכות, ממש כמו כלי רכב, זקוקות לדלק. כך גם מגמות מתפתחות וטרנדים, אשר זקוקים כל העת ל"דלק" שיסייע להם להמשיך ולהתקדם. אותו הדלק מגיע במגוון דרכים: החל מתשומת הלב ...
גיל קריא
מהפכות, ממש כמו כלי רכב, זקוקות לדלק. כך גם מגמות מתפתחות וטרנדים, אשר זקוקים כל העת ל”דלק” שיסייע להם להמשיך ולהתקדם. אותו הדלק מגיע במגוון דרכים: החל מתשומת הלב הציבורית, סיוע של גורמים פרטיים, עזרה מהממשל – וכמובן שגם כסף לא מזיק. בטח כשמדובר בטרנד אשר סוחף את עולם ההשקעות בארץ ובעולם, עליו נכתבו כבר לא מעט שורות במהלך השנה האחרונה – תחום היזמות החברתית המתפתח.

והנקודה הזו, כך נראה, הובנה היטב גם בדרגים הגבוהים בישראל. מעבר להמשך העיסוק הציבורי והתקשורתי בתחום המתפתח, החליטה הממשלה בפעם הראשונה להקציב סכום כסף גדול לקידום תחום היזמות החברתית בארץ: באמצעות קרן חדשה וייחודית הקצתה ממשלת ישראל בחודש מרץ האחרון סכום בן 20 מיליון שקלים לסיוע לגופים הפועלים ומקדמים את תחום היזמיות החברתית בארץ, בצעד שמשקף את ההבנה בדרגים אלו באשר לפוטנציאל הסיוע והשינוי שמגלמים המיזמים החברתיים השונים ביחס לחברה הישראלית.

בחודש מרץ, כאמור, פורסמו שמות הזוכים במכרז המיוחד שנערך לכספי הקרן המדוברת. אחת משתי הזוכות (לצד קרן IVN) היא קרן דואליס, אשר פועלת בשנים האחרונות לקידום עסקים חברתיים שונים המשלבים אוכלוסיות מוחלשות ברחבי הארץ. בראיון מיוחד מסביר יו”ר הקרן חנוך ברקת כיצד הם מתכננים לרתום את הכסף אשר יגיע מהממשלה בכדי להמשיך ולקדם את העסקים החבריים בארץ, לסייע לבני אוכלוסיות מוחלשות נוספים – ולתרום, לדבריו, למשק הישראלי כולו.


                             “נשתמש בכסף כדי לקחת את התחום קדימה”. ברקת | צילום: יח”צ

“את הרעיון לקרן הזו העלנו כבר לפני 4 שנים”, הוא מספר. “בהתחלה אמרו לנו שזה בלתי אפשרי. אחר כך הסבירו לנו כמה זה מורכב, והנה עכשיו – יש שיתוף פעולה מלא מצד הממשלה וקרן של עשרים מיליון שקל. הגלגלים התחילו להתגלגל. כבר היום יש קרנות שונות שמשקיעות בתחום ומאות עסקים חברתיים פעילים בארץ. יש התחלה של רגולציה, שיתוף פעולה עם מס הכנסה ועם משרדי ממשלה, כנסים ויזמים שלאט לאט ממלאים את ‘שרשרת המזון’ של התחום. הכסף הממשלתי יסייע לנו להביא את כל הפעילות הזו צעד אחד נוסף קדימה”.

ברקת מבין דבר או שניים בטרנדים מתפתחים ובשכנוע גורמים כנגד כל הסיכויים. את דרכו החל בעולם העסקים, כששימש כיו”ר קרן אייפקס (לפני זהבית כהן). כיום, הוא מזהה דמיון גדול בין עליית קרנות ההון סיכון בשנות ה-90 לבין התפתחותן של הקרנות החברתיות כיום. “בזמנו הגענו לקרנות המוסדיות הגדולות, ואף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים מהם. באותו הזמן גייסנו סכומים גדולים ממשקיעים בחו”ל שרצו להשקיע במשק הישראלי. אחרי כמה שנים, פתאום כל הקרנות הגדולות הבינו את הפוטנציאל ורצו להשקיע גם הן בתחום המתפתח”. וזה המצב גם כיום? “זה מאוד מזכיר את אותם ימים. השלב הראשון של היזמות החברתית בארץ היה עם קרנות פרטיות, כמו הפעילות שלנו. כעת מגיע השלב השני, שהוא רתימה של הגורמים הממשלתיים למאמץ. להערכתי השלב השלישי יהיה גיוס של הגופים המוסדיים”.

אבל לראייתו של ברקת, הגופים המוסדיים יזדקקו ל”דחיפה קלה” כדי להיכנס גם הם לתחום המתפתח. “נדרשות כמה החלטות מוסדיות מלמעלה כדי לגייס גם אותם”, הוא מסביר. “קרן פנסיה לא תבצע השקעה נמוכה מכמה עשרות מיליוני שקלים, וזה לא מתאים לעולם הזה כרגע. גם אם בהתחלה הקרנות הגדולות יחויבו להשקיע אחוז קטן בעסקים חברתיים, אני מאמין שהן לבסוף יבינו את היתרונות הגדולים שהתחום פותח בפניהן ובחרו להמשיך להשקיע על דעת עצמן”.

“כל נער בצכנית חוסך למשק מיליון שקל”

אך עד ליום בו הקרנות המוסדיות ישקיעו את כספיהן בעסקים החברתיים, כאמור, ברקת ויתר הקרנות הפעילות בתחום מסתמכים על מקורות מימון אחרים. חלק מהכסף עדיין מגיע מתורמים וקרנות פילנתרופיות, אך ברקת מצביע בגאווה על כניסתם של משקיעים פרטיים לתחום אשר משקיעים את כספם בקרן – ומצפים לקבל תשואה על השקעתם, ככל השקעה אחרת. “אנחנו רואים היום משקיעים שמבינים שיש פה תשואה יפה ביחס לרמת הסיכון, ומשקיעים מכספם כדי לקבל עליו תשואה – ובנוסף לתרום לשינוי החברתי שעושים העסקים השונים. זה כל היופי”.

כיום, מנהלת קרן דואליס 26.5 מיליון שקלים – מהם 10.5 מיליון אשר הגיעו מהממשלה, והיתר ממשקיעים ותורמים פרטיים. באמצעות כספים אלו הם הקימו כבר שורה של בתי עסק בתחומי המזון והקמעונאות אשר פועלים ככל עסק, ומטרתם הראשונה היא להרוויח כסף. הערך המוסף מגיע מצוות העובדים, כשהעסקים השונים כוללים שילוב בין עובדים “נורמטיביים” לבין בני אוכלוסיות מוחלשות. גם דירקטוריון העסקים (לכל בית עסק מוקם דריקטוריון עצמאי) כוללים אנשי עסקים, יזמים חברתיים, ונציגים מהקהילה בה פועל העסק הרלוונטי.

“בערך שליש מהעובדים בבתי העסק שלנו הם בני אוכלוסיות מוחלשות, אשר מתחלפים בכל שנה”, ברקת מספר בהתלהבות. “כיום פועלים 8 בתי עסק כאלו, ובכל אחד תמצא 10 עובדים מאוכלוסיות מוחלשות. על פי מחקרים שערכו באוניברסיטת בר אילן, 90% מהבוגרים שלנו חוזרים למקום שמוגדר כ’נורמטיבי’ בחברה. כשמכון מדרגה בחן את המשמעות הכלכלית למשק של מהלך כזה, הם גילו שכל נער אשר מגיע לאותו מעמד ‘נורמטיבי’ מביא לערך שולי חיובי למשק בגובה מיליון שקל. העלות של הפרויקט לנער בודד עומדת על 60,000 שקל. עכשיו תעשה את החשבון ותבין לבד כמה זה משתלם”.


                                                                                   צילום: thinkstockphotos

בכסף שקיבלו מהקרן הממשלתית החדשה, ברקת מתכוון “לפעול בשני מאמצים”, לדבריו. “האחד יהיה לפתוח עוד בתי עסק באותה המתכונת. גילינו משהו שעובד, עכשיו אפשר לשכפל את ההצלחה גם במקומות נוספים עם עוד בני נוער. המאמץ השני יהיה לנסות ולפנות לכיווני חדשים, לפתח עסקים שיפעלו בתחומים חדשים לגמרי. אני מאמין שבעקבות הקרן יפתחו כ-50 עסקים חדשים בשנים הקרובות. חלקם יצליחו וחלקם לא, אבל מכולם נאסוף מידע ונלמד, ונוכל לפתח את הפעילות הרבה יותר”.

אז מה האתגר הבא אשר עומד בפני ברקת ואנשי הקרן? לדבריו, הצורך הגדול ביותר עכשיו הוא דווקא מנהלים ויזמים אשר יגיעו מהעולם העסקי, וירתמו את הניסיון שלהם כדי לנהל עסק חברתי. “יש פה שילוב בין מספר גורמים. צריך יזמים שמבינים את הרקע החברתי ויודעים לקדם את ההשפעה הזו, ולצדם חייבים מנהל עסקי עם ניסיון בשטח, שידע איך למקסם את הרווחים ולגרום לעסק לעבוד היטב. כרגע זה צוואר הבקבוק שלנו. יש הרבה יזמים חברתיים, ועכשיו גם מימון יש בשפע”.

לסיום, ברקת משוכנע שהיזמות החברתית לא רק תביא לחיסכון גדול למשק הישראלי, אלא תוכל כאמור גם לסייע בפתרון בעיות חברתיות בוערות. וכיום, כשמדברים על בעיות חברתיות בעורות, אי אפשר שלא להתייחס למחאת בני העדה האתיופית. “זו התפרצות אמיתית של כעס ותסכול שנצבר במשך 30 שנה, ובצדק”, הוא טוען. “יש פה גזענות לא כתובה, אבל קיימת. שואלים אותי לא פעם אם אנחנו מעסיקים גם אתיופים בעסקים שלנו. מה זו השאלה הזו? אנו מעסיקים את כל בני החברה הישראלית. אין לי ספק שהשקעות חברתיות יכולות להיות חלק משמעותי בפתרון סוגיה כזו, אבל לא הפתרון היחיד. זו בעיה לאומית, וצריך פה פתרון מערכתי לאומי. אנחנו בהחלט יכולים לסייע כחלק ממנו”.