Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

יו"ר SpaceIL: "ישראל תגיע לירח, אנחנו רק נקודה בדרך"

בשנת 2015 ישראל תגיע לירח, כך מבטיחה עמותת SpaceIL. הארגון שעובד בימים אלה על פרויקט בניית החללית הישראלית הראשונה קיים היום מסיבת עיתונאים ובה הציג את הטכנולוגיות הישראליות העומדות מאחוריו ואת השותפה המסחרית הראשונה – חברת בזק. 

יו"ר SpaceIL ינקי מרגלית אמר היום: "הנחיתה על הירח היא הריאליטי הישראלי החדש. באמצע 2015 נעמוד כולנו ונצפה בישראל הופכת להיות המדינה ה-3 או ה-4 שתנחית חללית על הירח". לדבריו, הפרויקט יהווה תרומה משמעותית לכלכלה, לבטחון וגם לטכנולוגיה בישראל.

את הטכנולוגיות החדשניות המעורבות בפרויקט הציג המייסד השותף יונתן וינטראוב. על מנת לחסוך בעלויות השיגור לחלל תצורף החללית של SpaceIL לטיל של חברה או מדינה כלשהי אשר יוציא אותה מחוץ לאטמוספירה. לדברי כפיר דמארי, מייסד שותף של העמותה, בימים אלה מתנהל מסע ומתן עם מספר גורמים לשיגור החללית. 

עלות ההצטרפות לשיגור עומדת על מיליוני שקלים. החיבור למשגר יהיה, למעשה, הפעם האחרונה שבה יוכלו המהנדסים הישראלים לראות את החללית הישראלית במו עיניהם. לאחר החיבור למשגר, לא תהיה תקשורת עם החללית למשך תקופה של חודש-חודשיים עד שיסתיימו כל ההכנות לשיגור.

ינקי מרגלית (מימין), כפיר דמארי ויונתן וינטראוב | צילום: אלון הדר SpaceIL

המרחק אותו תצטרך לעבור החללית מכדור הארץ ועד לנחיתה על הירח הוא 384 ק"מ ומשך הזמן המשוער להשלמתו הוא כחודש-חודשיים. . המסלול מתוכנן כך שממרחק של כ-400 אלף ק"מ (384 אלף בממוצע) של כד"א מהירח- החללית תצליח להיתפס במסלול שמרחקו 100 ק"מ מהירח. המסע צפוי להימשך כחודש ימים. לאחר מכן, בעיתוי המתאים, מתחילים בטיסה ישירה לעבר הירח במטרה להילכד בכוח המשיכה שלו. מהרגע שבו נלכדים במסלול הירח, מתחילה השהיה במסלול המתנה לקראת הנחיתה, בפרק זמן של עד שבועיים, תלוי ביום השיגור.

החללית הישראלית צפויה להיות הקטנה ביותר שאי פעם נחתה על הירח ובכך שואפים מייסדי הפרויקט והשותפים הרבים להוכיח יכולת טכנולוגית פורצת דרך לבניית חלליות קטנות וחכמות, אשר עלותן כעשירית מחלליות מוכרות. 

משקלה של החללית הראשונה לירח צפוי להיות פחות מ-140 קילו וגודלה יהיה כ- 96X72X72 ס"מ. משקל החללית נובע ברובו מ-4 מכלי דלק עם משקל כולל של כ- 90 ק"ג שצריכים להספיק למרחק העצום עד הירח. מהנדסי SpaceIL עמלים על הפחתת משקל החללית ככל הניתן, עד למקסימום של כ- 40 ק"ג, שיישארו אחרי הנחיתה.

SpaceIL פיתחה מספר פתרונות ניווט שיאפשרו לחללית להתמצא על אדמת הירח. מדובר במספר חיישנים שיאפשרו גם תיעוד של נחיתה ושל פעילות החללית על הירח. בין הפיתוחים הטכנולוגים ניתן למצוא גם את ה-Earth moon sensor – פיתוח ייחודי של חיישן אופטי עם מצלמה ומעבד תמונה, שיצלם תמונות הן של כדור הארץ והן של ירח על מנת שהחללית תוכל למקם עצמה ביחס לשניהם. החיישן יודע לזהות אובייקטים עגולים ולהבחין לפי הצבע האם האובייקט המצולם הוא כדור הארץ או הירח. החיישן מסמן את נקודת המרכז של האובייקט המצולם וכך מסייע במיקום החללית.

פיתוחו נוסף הוא חיישן ה-  OpNav- אמצעי ניווט אופטי חדשני: החללית מצלמת את הירח מהמיקום שבו היא נמצאת בחלל והתמונה נשלחת מהחללית בחזרה לתחנת התקשורת על פני כדור הארץ. בתחנת התקשורת, מנתחים את מיקום הירח לעומת החללית, על ידי השוואת זוויות הצילום של התמונות שהתקבלו ממנה אל המפות הקיימות.

אמצעי ניווט נוסף שתכלול החללית הינו עוקב כוכבים, מצלמה המחוברת למעבד וזיכרון המכיל מפה של הכוכבים בחלל. על ידי השוואה בין התמונה שהוא מצלם לבין המפה בזיכרון, העוקב יכול לאתר את כיוון החללית.

לפי התוכנית של SpaceIL הנחיתה על הירח תעשה באופן הדרגתי, במספר שלבים:
1. שלב א' – תנועה במסלול מעגלי מסביב לירח, במרחק 100 ק"מ מפני קרקע הירח.
2. שלב ב' – ירידה מגוב של 100 ק"מ מעל פני הירח, לגובה 15 ק"מ.
3. שלב ג' – החל מגובה של 15 ק"מ מעל פני הקרקע, תינתן פקודת אל-חזור לנחיתה. בשלב זה הבקרה הינה קריטית לאור העובדה שהמסלול סביב הירח מאתגר במיוחד וההר הגבוה ביותר על הירח – הוא בגובה 6.5 ק"מ מעל פני השטח!

הסיב האופטי הראשון בחלל

משנה למנכ"ל בזק רן גוראון הודיע היום על הצטרפותה של בזק כחברה המסחרית הראשונה שתומכת בפרוייקט של SpaceIL. במסגרת תרומתה לפרויקט, בזק תהיה אחראית להעברת השידורים מתחנת הלוויינים, אליה הם יגיעו מהחללית במרחק מאות אלפי קילומטר, אל עבר מרכז הבקרה ביהוד. מדובר בשידור מורכב הדורש טכנולוגיה ותשתית בעלות אמינות ושרידות.

גוראון הסביר כי התשתית הנדרשת חייבת להעביר את האותות עם מינימום שיהוי ועיכוב, כדי לאפשר שליטה בזמן אמת בחללית, בעיקר בשלב הקריטי של הנחיתה. בנוסף, התשתית הייחודית תאפשר העברת שידור דו כיווני, תוך העברת תכני HD בשידור חי לכדור הארץ. לשם כך, בזק תעשה שימוש בתשתית ה- Fiber NGN, המבוססת על סיבים אופטיים.

במקביל בזק תבצע פעילות ענפה בתחום החינוכי, אשר תכלול את שילובם עובדי של בזק בפעילות התנדבותית של העמותה והכללת תכני הפרויקט ב- 14 מרכזי ידע ותקשורת קהילתיים של עמותת "תפוח" שהוקמו על ידי בזק וכן במסגרת פרויקט 'מחשב לכל ילד', אשר בזק מסייעת במימונו. 

החזון של SpaceIL – צפיה בחללית הישראלית על הירח | הדמיה: בכור ברטור, SpaceIL

SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח, אשר סך פרסים בתחרות העולמית עומד על 30 מיליון דולר. הצוות מחויב לתרום את כספי הזכייה לקידום המדע והחינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל והוא שואף להעניק באמצעות הפרויקט, השראה לילדים ולבני הנוער שיהוו את דור העתיד של המדענים, אנשי הטכנולוגיה, המהנדסים והמתמטיקאים של ישראל, כדוגמת ההשראה שהעניקה נחיתת ניל ארמסטרונג בזמנו – שכונתה "אפקט אפולו". כבר כיום משולבים בעשייה הטכנולוגית עשרות בני נוער ובנוסף נחשפו לפרויקט למעלה מ- 25,000 ילדים ובני נוער מבתי ספר בכל רחבי הארץ.

היקפו הכספי של הפרויקט נאמד בכ- 30 מיליון דולר, נמוך בהרבה ביחס פרויקטי חלל אחרים. עד כה גויסו תרומות משמעותיות מגורמים פרטיים, חברות, מוסדות אקדמיה וסוכנות החלל הישראלית. SpaceIL ממשיכה במסע לרתימת התעשייה וגיוס תרומות נוסף בכדי לאפשר את הפרויקט. בזק מצטרפת לחברות ולגורמים מקצועיים מרכזיים נוספים אשר כבר נוטלים חלק בפרויקט בהם: התעשייה האווירית, מכון וייצמן, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רפא"ל, אלביט וגילת. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית.

SpaceIL השלימה לאחרונה בהצלחה סקר תכנון מקדים Preliminary Design Review שנעשה בשיתוף הגורמים המרכזיים השותפים לתכנון ולבניית החללית ובעיקר התעשייה האווירית. סקר זה, הינו אבן דרך חשובה ומשמעותית. הסקר הכרחי על מנת לעבור משלב התכנון הראשוני לשלב התכנון המפורט, לשלב רכש החומרה והרכיבים ומעבר לביצוע הבנייה בפועל, שתתבצע פיזית במפעלי התעשייה האווירית.

 ב-SpaceIL לדברי מרגלית, גם אם הניסיון הראשון להנחתת חללית ישראלית על הירח ייכשל, העמותה תמשיך לנסות להשלים את המסע ולחנך את דור העתיד של מדעני ומהנדסי החלל בישראל. "ישראל תגיע לירח – בזה אני בטוח. SpaceIL תהיה רק נקודה בדרך להשגת המטרה. גם אם נצליח, נמשיך לקדם את הנושא לאחר הנחיתה". גם חברת בזק הודיעה כי תמשיך לתמוך בפרויקט, בין אם יצליח ובין אם לאו. 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן