|
אם אתם מבלים את מרבית יומכם בישיבה בעבודה, אולי כדאי שתשימו לב למחקר הבא, הקובע כי ישיבה ממושכת כזאת מעלה את הסיכוי למחלות לב ומחלות הקשורות בחילוף חומרים, ובכלל מעלה את הסיכוי למות מכל דבר – אפילו אם אתם מתאמנים.
במחקר המדובר, בדקה אן גרונזייט, ד"ר לרפואה מניעתית מביה"ס לרפואה ציבורית באוניברסיטת סידני באוסטרליה – בצוותא עם עמיתיה הנורווגים – את הקשר שבין ישיבה במסגרת התעסוקה, מדד מסת גוף (BMI) ותוחלת-חיים באופן כללי, על עשרות אלפי אנשים לאורך תקופה של שנים.
|
|
המחקרים העכשוויים מתמקדים באופן בו תנוחות מנוחה – כולל ישיבה ושכיבה – משמשות כגורמי סיכון התנהגותיים להשמנת יתר ומחלות כרוניות. העובדים יושבים 8-9 שעות ביום, כשפחות מ-20% מהמשרות כוללות מאמץ פיזי כלשהו. הנסיבות הללו, טוען המחקר, עלולות להפוך למסוכנות.
נבדקו צעירים נורבגים בני עשרים, שחולקו לקטגוריות תעסוקתיות: בעיקר ישיבה, הרבה הליכה בעבודה, הליכה או הרמה מרובות, ועבודת כפיים קשה.
|
קומו קצת מהכסא, שלא תגמרו ככה | צילום: Ingimage / ASAP |
| הנבדקים דיווחו בעצמם על שיעור ישיבתם במהלך העבודה. הם רובדו לפי ה-BMI שלהם (משקל חלקי ריבוע הגובה). כ-30% מהנשאלים דיווחו כי עבודתם כרוכה בישיבה מרובה. |
מיתה מכל גורם שהוא עלתה ככל שה-BMI עלה מתקין לעודף ולשמן (5.0, 6.8 ו-9.4 מיתות ל-1,000 איש בשנה, בהתאמה). אחרי התאמת המשתנים האחרים (רמת אימון, מין, עישון, השכלה, בריאות כללית ורקע במחלות לב) התוצאה המשוקללת קישרה בבירור בין תוחלת חיים קצרה ומחלות לב וחילוף חומרים לבין עבודות שתוארו ככרוכות בישיבה מרובה, לעומת 3 קבוצות העבודה האחרות.
בהתבסס על המחקר – מיתה כללית עלתה לאורך העלייה ב-BMI בלי קשר לרמת הפעילות בעבודה; נבדקים עם BMI תקין לעומת זאת, עקומות המיתה נותרו קרובות בכל רמת פעילות, אך נפרדו בהתאם לרמת הפעילות ככל שה-BMI עלה – כשהסיכון הגבוה ביותר הוא, כמובן, לנבדקים שמנים שיושבים הרבה בעבודתם.
כך למשל, בקרב קטגוריית השמנים – למי שעסק במקצוע פעיל (שכלל הליכה והרמה) היה סיכוי של 27% פחות למות מאשר מי שישב בעבודה רוב היום. סיכון למוות מבעיות כלי-דם בין נבדקים בקטגוריית בלי עודף משקל היה נמוך בשליש, ונמוך ב-45% למי שעסק בעבודה הכרוכה בפעילות מאומצת, בהשוואה ל"יושבים".
המחקר מסתכם בקביעה כי לעובדים במשרות הכרוכות בפעילות או במאמץ שיעורים נמוכים יותר של מוות כללי ומחלות כלי-דם או חילוף-חומרים בפרט – גם בהתחשב בנתוני רקע כגון דמוגרפיה, בריאות כללית ומינון פעילות ספורטיבית. המחקר מוכיח למעשה כי האפקט המניעתי של תעסוקה מרובת פעילות הופך מרכזי במיוחד בקטגוריות של עודף-משקל ומעלה.
חיסרון בולט במחקר הוא כי הוא לא החשיב את האפשרות של עמידה במקום, וגם לא התאים בפרמטרים שלו את איכות התזונה. בין היתרונות הבולטים – ההיקף והגיוון בנבדקים, ואורך הבדיקה החוזרת (12-14 שנים).
כמה המלצות מעשיות:
– הפחתת הישיבה במקום העבודה תעזור הכי הרבה למי שמצוי מעבר לקטגוריות BMI תקין, משום שלהם מראש הסיכון הגבוה יותר לבעיות הקשורות בכלי דם.
– כנראה שנפיק תועלת גם מעמידה בעבודה (במקום ישיבה).
– לחייבים לשבת בעבודה – "כדור יציבות" מומלץ יותר מכיסא, כי הוא מערב את שרירי הליבה בישיבה.
– ליושבים הרבה בעבודה – קחו כמה שיותר הפסקות עמידה; המתח הנצבר ממעבר התנוחה יאפשר לשרירים להוציא אנרגיה.
