יחימוביץ' על הגדלת יעד הגירעון: "לראשונה מאז נכנס לתפקיד לפיד עושה את הדבר הנכון"

החלטתו של שר האוצר יאיר לפיד לפרוץ את מגבלת ההוצאה ולהגדיל את הגירעון ב-2013 ל-4.9%, נתקלה בתמיכה דווקא מהאופוזיציה. יו"ר העבודה שלי יחמוביץ' החלמיאה ללפיד על ההחלטה: "לראשונה מאז שנכנס לתפקידו נוקט שר האוצר בצעד נכון. ההחלטה לפרוץ את מגבלת ההוצאה היא החלטה מבורכת, ויהיה בה כדי להקטין מעט את הגזרות ואת המחנק הקשה של המשק ושל הציבור כולו".

יחימוביץ' ציינה כי "אפילו האיחוד האירופי נעשה ספקן באשר ליעילותה של מדיניות הצנע, ובעולם הולכים גוברים הקולות הקוראים להזרים חמצן למשק כדי לאושש אותו ולמנוע האטה ומיתון, במקום לחנוק ולדכא אותו. כעת יש לייצר בדחיפות חבילת תמריצים שיחוללו את גל הצמיחה הבא במשק. אל לשר האוצר לשכוח שמנוע הצמיחה החשוב ביותר למשק הוא מעמד הביניים, וכל פגיעה בו – העלאת מע"מ, הטלת מיסים, שחיקת שכרו, וקיצוץ בבריאות ובחינוך שהוא מקבל – היא פגיעה במשק ובמדינה".

צילום: מרק ישראל סלם

לעומת יחימוביץ', נגיד בנק ישראל לשעבר דוד אליין לא מאמין בהצעת התקציב של יאיר לפיד. בראיון לגלי צה"ל הבוקר אמר קליין: "נראה כאילו שר האוצר הרים ידיים ואני חושש שאנחנו במדרון חלקלק. הפתיחה הזאת לא מבטיחה. הגירעון יגדל ב-1.5% מעל המתוכנן. יש פה פגיעה קשה מאוד באמינות הממשלה. מי שלא עומד במבחן הראשון שלו בצורה כל כך מאכזבת, מי יודע מה יילד יום". 

בתגובה האשים יועצו של יאיר לפיד פרופ' צבי אקשטיין את הממשלה הקודמת בהחלטת לפיד: "לא צריך להיבהל מהצעת החקיקה. הממשלה הקודמת לא עשתה את ההסתגלויות המתאימות לתקציב ב-2012 בשל הבחירות. תקציב 2013 מתקבל רק עכשיו וייצא לפועל רק בסוף יוני, לכן צריך להביא הצעה ריאלית. גם אם יעשו כעת כל ההתאמות הרצויות הן יבואו לידי ביטוי רק במחצית השנייה של השנה, כך שניתן יהיה לקצץ רק מחצית ממה שדרוש. זה מביא אותנו לגירעון גדול מאוד". 

אקשטיין הסביר כי אם היו מתקבלות החלטות על העלאת המיסוי מוקדם יותר, לא היה צורך להגדיל את הגירעון. 

דוד קליין | צילום: רויטרס

על פי הצעת לפיד שתוגש ביום ראשון לאישור הממשלה, יעד הגירעון לשנת 2013 יוגדל ל-4.9% והגירעון יגדל ל-50 מיליארד שקלים. כתוצאה מכך תגדל מסגרת התקציב ב-6.5 מיליארד שקל.

על פי ההצעה בשנת 2014 יירד הגירעון ל-3%. במסגרת ההצעה החליט לפיד כי יש להעלות את המסים בשנתיים הקרובות ב-13-14 מיליארד שקל. לפיד מסביר כי העלאת המסים היא חיובית, שכן בלעדיה היה יעד הגירעון גדל ל-5.7%, כלומר הגירעון היה עומד על 60 מיליארד שקל.

בהצעתו מזכיר לפיד את המצב הקשה של המשק הישראלי. הוא מזכיר כי הגירעון בתקציב 2012 גדל מ-2% ל-4.2% והתקציב חרג בכ-20 מיליארד שקל. ביום ראשון הקרוב צפויה הצעתו של השר להגיע לאישור הממשלה.

לדברי האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט העלאת יעד הגירעון תהיא לגידול בעלויות המימון. "על אף ריביות השפל ארוכות הטווח בהן נסחרות אגרות החוב של מדינת ישראל, זו עדיין משלמת על חובה ריבית אדירה של כ- 40 מיליארד שקל בשנה, תשלומי ריבית אלו באים על חשבון כלל תחומי החיים ובמקום לחתור להפחתת מחיר ההון של מדינת ישראל הרי התנהלות פיסקאלית לא אחראית תכביד עוד יותר על אזרחי מדינת ישראל".

 עוד אמר פגוט כי "נראה כי במידה והנגיד פישר לא היה מסיים את תפקידו בעוד חודשיים הרי הייתה מתפתחת מלחמת גוג ומגוג בין בנק ישראל למשרד האוצר, אולם בנתונים הנוכחיים כאשר דמות הנגיד החדש עלומה הרי האופוזיציה מכיוון המבוגר האחראי בבנק ישראל למהלך הרפתקני מעין זה חלשה".

"הרעיון לדרוס ברגל גסה את יעד הגירעון לשנת 2013 מדיף ניחוחות פוליטיים של חוסר רצון להלחם על הגזירות הנדרשות במחיר משכון העתיד. באווירת המירוץ אחר תשואה בשווקי החוב השונים, יתכן כי הפעילים יפגינו אדישות נקודתית לרעיון האמור, אולם לאורך זמן מדובר בהחלטות אשר יגבו מחיר בכל האמור באמינות הכלכלית של ממשלת ישראל".

לדברי שמואל בין אריה מנהל מחלקת מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי, "ההחלטה להעלות את יעד הגרעון ל-4.9% מונעת משיקולים פוליטיים. הרחבת יעד הגרעון מסוכנת לתדמית הכלכלה היציבה והאחראית של מדינת ישראל. תמוה שנתניהו, שתרם לבניית תדמית זו, לא הביע התנגדותו למהלך המוצע. איני יכול שלא לתהות מה יקרה לאחר עזיבת 'המבוגר האחראי', הנגיד סטנלי פישר".

 בן אריה מציין עוד, כי "כל הידרדרות בטחונית עלולה לגרום להתנפחות נוספת של הגרעון, וזה סיכון שמדינת ישראל לא יכולה לקחת", וכי "המהלך יפגע במחירי האג"ח הממשלתיות".