חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

ייעול, צמיחה והתמודדות עם יוקר המחיה: האתגרים הכלכליים ל-2016

נגידה בהמתנה

שתי משימות עיקריות ניצבות בפני שר האוצר והנגידה בפתחה של 2016: הראשונה והדחופה היא הפחתת מחירי הדיור שהפכו למחולל יוקר המחיה. השנייה היא חזרתו של המשק למסלול צמיחה והפחתת האוברדרפט הלאומי.

האחראים לשתי משימות אלה הם שר האוצר ונגידת בנק ישראל. בשמונת החודשים שהוא בתפקיד סיפק כחלון את הסחורה בעניין הפחתת יוקר המחיה והגדלת ההכנסה הפנויה. מחירי המזון (בעיקר מוצרי החלב) ירדו, עלויות הייבוא הוזלו ועלויות החיסכון הפנסיוני התכווצו. במקביל פעל כחלון להגדלת ההכנסה הפנויה דרך החזרת קצבאות הילדים, העלאת שכר המינימום, שדרוג שכר חיילי החובה, טיפול בקצבאות לקשישים מחוסרי הכנסה והפחתת תעריפי התחבורה והמים.

אם לא די בכך, הסכם השכר האחרון במגזר הציבורי פינק את השכירים בתוספת נדיבה של 1.5% בשנה ובמענק של 2,000 שקל, שמחציתו הראשונה תשולם החודש. ואכן, ברוח ימים אלה הפך כחלון לסנטה קלאוס פיננסי. אבל המשימה המרכזית, הורדת מחירי הדיור, עדיין לא הושלמה. הדיור מהווה 25% מהמדד לצרכן, אך המחירים ממשיכים לעלות, וכחלון עצמו הודה שאין לו לוח זמנים מדויק לירידה. זוגות שכבר הצליחו לרכוש דירה (שעלותה בממוצע 144 משכורות חודשיות) מקצים כשליש מהכנסתם להחזר המשכנתה. כשמדובר בתשלום שכר דירה הפיגוע עוצמתי יותר, ומגיע לשעבוד של כמחצית מההכנסה הפנויה.
בשני כנסים שנערכו השבוע (דה מרקר וכלכליסט) טען כחלון שנראה את האור בקצה המנהרה אחרי שישווקו 70 אלף יחידות דיור בשיטת "מחיר למשתכן". קשה להאמין שזה יקרה במהלך 2016, אבל ייתכן שהמחירים יירדו גם ללא מחיר למשתכן.

כחלון עושה את כל הדברים הנכונים למעט דבר אחד: אין ביכולתו לשנות את המשתנה העיקרי המשפיע על המחיר – הריבית האפסית. כל עוד הריבית לא תעלה, ספק אם המחירים יירדו. שר האוצר נאלץ לשמוע השבוע שוב ושוב את המנטרה של פלוג, שהריבית תישאר ברמתה האפסית עד סוף 2016, ושהפתרון למשבר הדיור הוא בשחרור מואץ של קרקעות. ובכן, למעט הקרקע בירושלים שעליה נמצאים בנייני האוצר ובנק ישראל, כמעט כל קרקע פנויה נמצאת בהליכי שחרור. אלא שבבנק ישראל, שם מרבים להטיף מוסר, מתבטלים ולא עושים דבר בעניין. ובינתיים המשכנתאות ממשיכות להתנפח. לנגידה ידוע היטב שאחד מיעדי הבנק המרכזי, על פי חוק בנק ישראל, הוא צמצום פערים. מה זה פערים אם לא מה שנוצר כתוצאה ממחירי הדיור המטורפים? אלא שפלוג מעדיפה להתבצר במדיניות מוניטרית פסיבית וגם בכנס כלכליסט השבוע מנתה את כל יעדי בנק ישראל, לבד מצמצום פערים.

הריבית אומנם לא תרד (כי האין־פלציה נובעת לטענתה מירידת מחירי הסחורות והנפט ולא בגלל בעיית ביקוש מקומית), אך היא לא תעלה (כי המשק נמצא עדיין במיתון). לחיזוק טענותיה, הפחית השבוע בנק ישראל את תחזית הצמיחה ל־2016 ל־2.8%, בעוד שרק באמצע 2015 היא עמדה על 3.3%. בנק ישראל פספס לא רק את תחזיות הצמיחה, אלא גם כשל במשימתו זו השנה השנייה ברציפות להחזרת המשק ליעד האינפלציה הממשלתי של 1%-3%. 2016 תהיה שנת הכישלון השלישית, אבל שום דיון בנושא לא התקיים. לשר האוצר מומלץ שלא לסמוך בענייני יוקר המחיה על הנגידה, המצטיינת בדיבורים ובהטפות מוסר, אבל בפועל אינה עושה דבר.

האתגר השני של קובעי המדיניות הוא החזרת המשק למסלול צמיחה ובזה כחלון מצליח פחות. נתחיל בזה שהוא חייב להחליף דיסק ולהתחיל להתחשב בסקטור העסקי. לא כולם טייקונים ולא כולם חזירים. המשק אינו צומח בעיקר בגלל בעיית ייצוא והיעדר השקעות. לפי מכון היצוא, מכירות הסחורות לחו"ל ירדו ב־2015 ב־10% ל־57.5 מיליארד דולר. בהיעדר שר כלכלה/תעשייה חייב שר האוצר לקחת על עצמו את תיק הסיוע לצמיחת המגזר העסקי. בימים הקרובים יגישו התעשיינים לממשלה סדרת המלצות הכוללות את חזרת המשק לצמיחה והכפלתה עד 2020. כחלון חייב להיות קשוב לתעשיינים כאילו מדובר באחד ממוקדי הכוח הפוליטיים של כולנו, כי זה חשוב לכולנו.

גם מתווה הגז יכול לתרום לשיפור רמת ההשקעה, עם כל הכבוד להייטק. אז נכון שמדובר ב"מתנה משמיים", כפי שכחלון עצמו אמר, אבל שר האוצר חייב לקחת את המתנה ולמנף אותה ב־2016 כמקור השקעות ועסקאות יצוא גז. לצד אלה יש להיזהר שלא לפרוץ את
מסגרת הגירעון שהוא האוברדרפט הלאומי. נתוני הגירעון ב-2015-2016 (2.9%) חוטאים
לצורך בשקיפות, כי הגירעון האמיתי אמור היה לעמוד על 2% מהתוצר. יצירתיות חשבונאית בליווי צמוד של החשבת הכללית אפשרה לכחלון "להעמיס" על תקציב 2015 הוצאות שמקורן בתקציב 2016. זה כולל הקדמת הוצאות ביטחון של 2.5 מיליארד שקל, הקדמת תשלום מס הכנסה שלילי של 390 מיליון שקל והפחתת מע"מ במיליארד שקל.

ב־2015 נהנו מעודפי הכנסות של 9 מיליארד שקל וגביית המס מתקרבת ל־70 מיליארד שקל. ייתכן שהגבייה הייתה אף גבוהה יותר לו היו סוגרים עם נישומים על יותר הסדרי גילוי מרצון. ומה המשחק המקרו כלכלי של הנגידה, שהיא היועצת הכלכלית לממשלה? ככל
הידוע יש לה פגישות תקופתיות עם שר האוצר. אלא שכחלון טועה כשהוא אינו מחבק אותה אלא תוקף אותה פומבית. טוב יעשה אם ב־2016 הוא ירתום אותה ככל יכולתו לקידום משימות המשק. פלוג מסתפקת בינתיים במדיניות דפנסיבית הכוללת את הקפאת הריבית,
גיחה תקופתית לשוק המט"ח לקניית דולרים והטפות מוסר מחזוריות על הצורך הנכון כשלעצמו בצמצום הגירעון והעלאת מסים.

כחלון. אולי השנה יצליח להוריד את מחירי הדיור. צילום: מרק ישראל סלם

השנה של פימי

ישי דוידי, מנהל קרן ההשקעות פימי, הוא רץ למרחקים ארוכים בחיים האישיים ובעסקים. בעסקים הוא עושה את זה דרך פימי כבר 20 שנה. בחיים הוא משתתף כעת במרתון ניו יורק. שני האתגרים מצריכים מצוינות, נחישות, התמדה, כושר ניתוח ותחושת סיפוק עילאית. את ריצות המרתון נשאיר למדורי הספורט. לצורך בחינת הישגיו, המתבטאים במדיניות ההשקעות של הקרן, ניתלה באילנות גבוהים.חברות דירוג בינלאומיות כמו פרקין או

קיימברידג' מדרגות מדי שנה אלפי קרנות פרייבט אקוויטי בעולם. פימי מדורגת מדי שנה באחד מחמשת המקומות הראשונים ומכה את המדדים עם תשואות חלומיות של 25%-30% באמצעות חמש הקרנות שבניהולה הושקעו עד כה כמיליארד דולר, כסף גדול במונחי השוק הישראלי. ההישג בולט במיוחד בהתחשב באינפלציה השלילית של השנתיים האחרונות.פימי אינה פועלת בחלל ריק. מולה מתחרות קרנות ישראליות אחרות כמו פורטיסימו, אייפקס, סקיי, טנא ושמרוק, וגם קרנות עולמיות. כבודה של כל אחת מאלה במקומו מונח, אבל פימי היא ליגה אחרת. בשבועיים הקרובים צפויה הקרן לסגור סבב גיוס נוסף לקרן השישית בהיקף של 1.1 מיליארד דולר. 40 מיליון דולר מהכסף (מרביתו מישי דוידי) יגיעו משותפי הקרן עצמם. פימי אינה זקוקה לכותב שורות אלה ליחסי ציבור למהלך הגיוס. איך נהוג לומר? המשקיעים מסתערים בהמוניהם ומשלשלים לקלפיות את פתק ההצבעה "פימי".

הקרן תיסגר למשקיעים נוספים ארבעה חודשים וחצי לאחר שנמסר על גיוס ההון. סף הכניסה המינימלי לקרן הוא 5 מיליון דולר. מחצית הכסף יגיע ממשקיעים ותיקים, מרביתם זרים, שרצים עם הקרן משנת 1996. אין מדובר בפראיירים או בחובבי ציון. לנגד עיניהם פועלות קרנות ההשקעה עם נכסים בהיקף 3 טריליון דולר. מרביתו מרוכז בקרנות ענק כמו בלקסטון או KKR. למשקיעים הכבדים ניתנת הפריבילגיה לבחור את הדובדבנים שבקצפת. פימי היא אחת מהם.

קרנות הפרייבט אקוויטי הן התחליף העדכני לחברות האחזקה שקרסו בישראל ויצאו מהאופנה. חברות אחזקה אמריקאיות כמו ברקשייר האת'ווי של וורן באפט הן יחידות סגולה בודדות בנוף. פימי מספקת את תאבון ההשקעה, כי מדובר בשיטה שעובדת בהצלחה כבר 20 שנה. פעילי הבורסה קוראים לזה אפקט פימי. מדובר בבית חרושת להשבחת חברות. הזדמנויות השקעה אינן חסרות, ופימי צריכה רק לבחור את המתאימות לה ביותר. במקרים מסוימים פימי היא היוזמת את ההשקעה ואחרים מגיעים אליה.

כיצד מסכמים בפימי את 2015? פורטפוליו ההשקעות עומד על 29 חברות (מרביתן חברות תעשייה), המעסיקות 20 אלף עובדים ומגלגלות מכירות בהיקף 16 מיליארד דולר, מרביתו לייצוא. הייצוא הוא מנוע הצמיחה העיקרי של חברות הקבוצה. ההשקעות החדשות הסתכמו ב־2015 ב־1.1 מיליארד שקל (260 מיליון דולר). גולת הכותרת היא ההשקעה במפעלי נייר חדרה. בשנה האחרונה מומשו נכסים בהיקף 350 מיליון שקל (90 מיליון דולר). המימוש האחרון, בהיקף 120 מיליון שקל, היה בחברת רבל.פימי ממונפת במידה מינימלית

(10%-20% מהיקף ההשקעה), כך שרמת הסיכון למשקיעים בה נמוכה יחסית. טייקונים עתירי מינוף כמו אילן בן דב, נוחי דנקנר, מוטי זיסר, אליעזר פישמן, יוסי מימן הפכו את החברות שבבעלותם להזדמנויות השקעה לקרנות הפרייבט אקוויטי. מה הייתה התשואה הפנימית (המכונה IRR) של פימי בשנת 2015? על פי נתוני הרבעון השלישי, התשואה לא פחתה 25%.

גמילות חסדים

את המחצית השנייה של 2015 אפשר לכנות "שנת הרפורמות במערכת הפיננסית". הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, המתפקדת בפועל כממונה על נושא יוקר המחיה, הפעילה "רפורמות" בכל מה שזז: ביטוח, פנסיה וגמל. במצוות אדוניה כחלון, שקיבל קרדיט על כל מהלך, היא פעלה להורדת יוקר המחיה תוך עימותים רצופים עם סוכני הביטוח, חברות הביטוח ואפילו חלק מהפוליטיקאים. שלשום התבשרנו על מכרז להקמת קרן פנסיה שתציע לעמיתים לא מאורגנים דמי ניהול נמוכים. בקרוב יופעל מסלול חיסכון חדש ל־15 שנים, שיאפשר משיכה הונית שהייתה קיימת בעבר בקופות הגמל. היום ייכנס לתוקף מה שזכה לכינוי "המודל הצ'יליאני" או "המודל החכם", שבו רמת הסיכון ההשקעות בגמל ופנסיה תשתנה עם הגיל. עד גיל 50 רמת סיכון גבוהה, בגיל 50־60 רמת סיכון נמוכה יותר ובגיל 60+ רמת סיכון אפסית. המודלים החדשים ישבשו את פרסומי טבלאות מערכת הגמל־נט של האוצר. אז איך אפשר יהיה לקבל מעתה מידע על תשואות העבר? לאוצר פתרונים. ולידיעת בעלי עסקים המעסיקים יותר ממאה עובדים: החל מהיום תשונה מתכונת הדיווח על ההפרשות הסוציאליות לעובדים מדיווח ידני לדיווח דיגיטלי אוטומטי. 

הגופים המוסדיים המנהלים את הכסף נאלצו להתמודד עם הסביבה המאתגרת הרגולטורית וסביבת ריבית אפסית מתובלת באינפלציה שלילית. אם בשנים 2013־2014 ידעו מנהלי הקופות לפנק את החוסכים בתשואות של כ־10% בשנה (ב־2014 התשואות ירדו ל-5.5%), 2015 הייתה שנת הישרדות. במחציתה הראשונה הפגינו הקופות "עסקים כרגיל" וטיפסו בקצב תשואות שנתי של כ־5%. המכה הגיעה במחצית השנייה עם התגברות הידיעות על העלאת הריבית, סימני המשבר בסין וקריסת מחירי הנפט בעולם. העמיתים צריכים לשגר זר פרחים לכל מנהל קופה שצלח את 2015 בתשואה נומינלית חיובית. נזכיר ש־2011 הסתיימה בתשואות שליליות של 3%, אז גם תשואה נומינלית של כ־2% זה הרבה. ביצועי המגה קופות, המנהלות נכסים של כ־10 מיליארד שקל וצפונה, מסקרנות במיוחד.

דורית סלינגר. הובילה שלל רפורמות במערכת הפיננסית | צילום: יח"צ

ענקית הגמל פסגות גדיש, המנהלת נכסים בהיקף 29 מיליארד שקל, תסיים את השנה בפלוס של כ־3%. בענף מספרים שאחת הסיבות לכך היא ההשקעה הסופר מוצלחת במניות מוביליי שמומשו בזמן. אלא שהמנכ"ל חגי בדש מדגיש שסיפור ההצלחה של גדיש הוא מדיניות השקעות ארוכת טווח עקבית ודינמית, המביאה בחשבון את כל השווקים בעולם. את המקום השני (כ־2.5%) תתפוס אלטשולר גמל כללית, המנהלת 9.4 מיליארד שקל. אחריה כלל תמר עם נכסים בהיקף 14.2 מיליארד שקל והראל עוצמה עם נכסים בכל התחזיות הכלכליות שפורסמו במהלך דצמבר, חזרו וציינו כולם את ההערכה ש־2016 תהפוך את ניהולו המוצלח של הכסף לאתגר האמיתי ולמשימה כמעט בלתי אפשרית. סימני שאלה לא חסרים: מה יקרה עם מחירי הנפט, מתי הריבית בישראל תעלה, מה יהיה עם מחירי איגרות החוב ארוכות הטווח, האם שוק המניות ימשיך לעלות והאם מחירי הדיור יתחילו סוף־סוף לרדת. מה שמעניין הוא שהתשובות לשאלות שונות מבית השקעות אחד לאחר, לעתים בצורה קיצונית.

נאמנות למי 

תעשיית קרנות הנאמנות ספגה ב־2015 את אחת המכות הקשות. היקף הפדיונות הסתכם מתחילת 2015 ב־27 מיליארד שקל, כשליש מהיקף הנכסים המנוהלים. המכה הגדולה הגיעה בדצמבר. הריבית האפסית (שהשפיעה לרעה בעיקר על הקרנות הכספיות) היא אחת הסיבות לכך. נדנדת המחירים בבורסה היא סיבה נוספת. אז מה עושים כדי לעצור את הדימום?

בבנק הבינלאומי מכירים היטב את הברוקרים המחפשים סחורה חדשה שאפשר לדחוף ללקוחות. שלא במקרה הבינלאומי, שנתח השוק שלו בבנקאות מסתכם ב-9% נחשב לשחקן מוביל בשוק ההון עם נתח שוק כפול. אלא שלבנק אסור לייצר קרנות נאמנות ולכן הוא עושים "אאוטסורסינג" לייצור ומבקש מבתי ההשקעות "לתפור" עבור לקוחותיו את הקרן על פי טעמו. בבינלאומי, המנוהל על ידי סמדר ברבר־צדיק, שוכבים כיום יתרות נזילות בהיקף של כ־40 מיליארד שקל. כשהריבית המוצעת על פיקדונות היא אפסית, מנסים כל דרך כדי שהכסף בפק"מ לא ישתעמם כלשון הפרסומת. אחת הדרכים היא כאמור שיווק מוצר סולידי שיפצה על הריבית האפסית. מהו מוצר סולידי, כמעט חסר סיכון, לטעמו של הבנק? זאת קרן נאמנות מעורבת שנכסיה מושקעים באיגרות קונצרניות המדורגות ב־AA עם טווח פדיון שאינו עולה על שנתיים. בית השקעות שירים את הכפפה וינפיק מוצר כזה יזכה להמלצת קנייה מיועצי הבנק.

מדובר במוצר מנצח עבור הבנק. כשהכסף נח בפק"מ הבנק כמעט לא מרוויח. אם הוא מושקע בקרנות כספיות, הוא מקבל מבתי ההשקעות עמלה של 0.1%. אבל אם הוא משונע לקרנות מעורבות דוגמת אלה שיציע, עמלת ההפצה תזנק ל־0.35%. בהנחה שהיקף הקרנות שישווקו יסתכם במיליארד שקל, יעשה הבנק קופה של 3.5 מיליון שקל. ואכן, מתברר ש"הסחורה" של הבינלאומי הייתה חמה בקרב בתי ההשקעות. חברות ניהול קרנות כמו מנורה מבטחים, דש אייפקס, מגדל, הראל ואקסלנס "תפרו" את הקרנות לפי הדרישות ואז החלה התגוששות על דמי הניהול. אלה התחילו ב־0.4% אבל חיש מהר הם "צנחו" ל־0.2%. היחידים שלא התפתו להפחית דמי ניהול היו דש ואייפקס, שימשיכו לגבות 0.47%. עקב כך הבנק לא יניח את הקרנות הללו בקדמת מדף המכירה הפיננסי. במילים אחרות, הברוקרים גובים עבור הקרנות כמחצית מדמי ההפצה שהם משלמים לבינלאומי. מדובר בהפסד ודאי. אז איפה כאן הקאץ'?

אז ככה. ראשית, מדובר בסוף השנה ולבתי ההשקעות יש אינטרס עליון לנפח את תיק הקרנות, כי גדול זה יפה. שנית, בטווח הנראה לעין הם לא יתאפקו וייאלצו להעלות את דמי הניהול. לאחר שהראשון יקפוץ, ילכו כל האחרים בעקבותיו. ואיך הלקוחות יוצאים מההוקוס פוקוס הזה? הלקוחות יפעלו בהתאם למה שהיועצים בבנק ימליצו, בתקווה שלאורך זמן התשואה בקרנות בהשוואה לריבית האפסית בפק"מ תהיה גבוהה יותר. אבל אם חלילה תתרחש בדרך תאונה עבודה וב־2016 השוק יירד בחדות, ההשקעה "הסולידית" תהפוך למלכודת דבש.

בתשובה לבקשתי מהבינלאומי לבדוק כיצד השיטה עובדת, והאם אין הטעיה של הלקוחות הסולידיים נמסר מהבנק: "כבנק מוביל בייעוץ השקעות ושוק ההון מציע הבנק ללקוחות מענה גם בתנאים של ריבית נמוכה, כמו זו ששוררת תקופה ארוכה. קרן עוקבת מהווה אחת החלופות לניהול הנזילות כמובן בהתאם לפרופיל הסיכון של הלקוח. הבנק ממוקד בשמירה קפדנית על טובת הלקוחות ואינו סבור שמתפקידו להתייחס לשיקולים הכלכליים של מנהלי הקרנות".

מיסים ומעשים

ראובן שיף כבר כיהן כנשיא לשכת רואי החשבון לשעבר. כיום הוא שותף מנהל במשרד RSM שיף הזנפרץ, המדורג בין עשרת המשרדים הגדולים. עם לקוחותיו נמנים ההסתדרות הכללית, חברת נת"ע, דן, מכתשים אגן, רשות שדות התעופה ועיריית ירושלים. בנוסף לכך הוא מעניק ייעוץ מס וביטוח לאומי לפורשי מערכת הביטחון ומטפל בלקוחות שניהלו חשבונות זרים וחשפו את פעילותם בפני רשות המסים.

2015 הייתה שנה יוצאת דופן מבחינת היקפי גביית המסים. איך אתה מסביר את זה?

"אכן מדובר בשנה שהאירה פנים לרשות המסים מבחינת הגידול בהיקפי הגבייה, הנאמדים ב־9 מיליארד שקל מעבר לתכנון המקורי. אחת הסיבות היא מהלך של גילוי מרצון שבמסגרתו פנו כ־5,000 איש לרשות המסים כדי להכשיר נכסים והכנסות בחשבונות בחו"ל שלא דווחו. במסגרת זאת נחשף הון לא מדווח של יותר מ־15 מיליארד שקל. "רשות המסים קיבלה יותר שיניים גם בזכות חקיקת מסים מוגברת בחוק ההסדרים ובחקיקה רגילה. מדובר למשל בחובת הגילוי על חוות דעת בנושאי מס, הנוגדת את העמדה המקצועית של רשות המסים".

שיף. מעמדה של רשות המיסים התחזק בין היתר בשל חקיקה מוגברת | צילום: יח"צ

תסכים שאחד מאמצעי הגברת האכיפה הוא החקירות המתוקשרות של ידוענים, כמו הדוגמנית בר רפאלי.

"חלק מעבודת רשות המסים היא היכולת לטפל בעבירות על מס הכנסה באמצעות התראה, והתקשורת היא גורם חשוב. רשות המסים טיפלה בשנה האחרונה בידוענים כמו זמרים, אמנים, אנשי דת או פוליטיקאים, והסיפור של רפאלי הוא אחד מאלה. אם בשנים האחרונות הרשות הייתה ניזונה ממודיעין סמוי, היום המודיעין הוא גלוי. בזכות הרשתות החברתיות והחשיפה האישית שבאמצעותם קל יותר לדלות מידע ללא מאמץ חקירה מיוחד".

האם אתה כרואה חשבון נזהר יותר כיום בייעוץ המס?

"העצה הכי טובה שאני נותן ללקוח היא לקבל מה שמכונה ייעוץ מס שהוא 'דל מסים'. אין בעיה עם תכנון מס לגיטימי, אבל הכל במסגרת החוק. מי שמנסה להמציא את הגלגל בתכנוני מס, סופו ליפול ממנו ולהגיע לעימותים משפטיים עם רשות המסים במישור האזרחי, ובמקרים קיצוניים גם במישור הפלילי. את ייעוץ המס צריך לעשות תוך שקיפות וגילוי נאות. כמו בכל תחום כלכלי, ישנם יועצים שהם אוהבי סיכון מטבעם ויש כאלה שהם שונאי סיכון. אני מאלה שסבורים שדרך התנהלות מידתית היא הראויה בקרב היועצים למיניהם".

דיברנו קודם על מבצעי הגילוי מרצון של חשבונות זרים. האם מדובר היה במהלך מוצלח?

"מדובר בהצלחה גדולה. עובדה שמועד הסיום של ההליך שהסתיים במקור בספטמבר 2015 הוארך עד 30 ביוני 2016. כשאני משוחח עם אנשי עסקים אני מרגיש כיום הרבה יותר רתיעה ואי נוחות מצד ישראלים שניהלו בעבר חשבונות בשווייץ, גם אם הדבר נעשה באופן חוקי. גם הענישה בנושא העלמות מס נחשבת כיום למחמירה הרבה יותר, מה שגורם להרתעה ומעודד אנשים לחשוף את הכנסותיהם. לא תמיד ההון הוא שחור, אבל מדובר בהכנסות שלא דווחו מכל מיני סיבות".

היום מתחילה שנת 2016. איך צריך היה לנהוג בעל עסק קטן או נישום כדי להתחיל את השנה בראש שקט?

"עסק או אזרח פרטי חייב לטעמי להתמקד יותר בפיתוח העסק ובצד ההכנסות ופחות בהוצאות המוכרות לצורך מס. זה הצד השולי בתהליך. שיעורי המס הישיר בישראל סבירים יחסית למדינות ה־OECD. במקביל חייבים לדאוג לחיסכון הפנסיוני החשוב לעצמאים לימים סגריריים ולנצל את הטבות המס בגינם. בגמלאות הביטוח הלאומי, כמו דמי לידה לנשים עצמאיות, אושרו שינויי חקיקה שקודמו בסיוע שותפי שוקי מיניביצקי, המומחה במשרד לנושאי ביטוח לאומי".

אתה מכהן כדירקטור וכיו"ר ועדת הביקורת במנורה מבטחים. מה התובנות שלך בנושא עבודת הדירקטור והאחריות שיש לו?

"תם העידן שבו דירקטור מגיע לישיבות רק כדי לסמן וי ולהמשיך לזלזל בתפקידו. התנהגות הדירקטור נבחנת לעומק. מרגע שהוא נבחר על ידי אסיפת בעלי המניות, חובת הנאמנות היא בראש ובראשונה לחברה, ולא לבעל השליטה שהמליץ עליו. אסור לדירקטור להפוך לחותמת גומי של ההנהלה, אלא לשמש גורם אקטיבי ומשפיע בגיבוש האסטרטגיה". "בשנים האחרונות חשופים הדירקטורים לתביעות נגזרות ולסנקציות בשל כשלים של חברות. רשויות אכיפת החוק הגדילו בצורה ניכרת את האחריות האישית על הדירקטורים וזה הפך לתפקיד בסיכון גבוה. גם הדאגה ממתקפות סייבר ולאבטחת מידע נוספת לרשימת המטלות שלו".

סלח לי על השאלה, אבל האם אתה ישן טוב בלילה?

"אני ישן טוב בלילה כדי לתפקד היטב ביום. כרואה חשבון ודירקטור אני חייב להיות ערני כל הזמן, לקרוא ולהבין את הדוחות ואת מה שכתוב בין השורות. הטיפ החשוב ביותר לדירקטור הוא לא לאבד את עמוד השדרה ולומר את דעתו המקצועית, גם אם אינה נעימה לבעל השליטה".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן