סן פרנסיסקו לא ידועה כמרכז ייצור. אבל בלב העיר, לא רחוק מהכביש המהיר, Tempo Automation, מייצרת מוצרי חשמל ללקוחות גדולים ומוכרים. טמפו, שגייסה 75 מיליון דולר ממשקיעים כמו Point72 Ventures, לוקהיד מרטין ו־Lux Capital, היא לא היצרנית הטיפוסית של ייצור המונים בהזמנה. במפעל שחבוי במרתף, טמפו עוזרת ללקוחות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל אלקטריק, היטאצ'י ונאס"א לייצר אבות טיפוס של מעגלים מודפסים בכמויות קטנות, במהירות ובדייקנות, הודות לתוכנה ייחודית, למידת מכונות ואוטומציה.
בביקור האחרון שלנו שם ראינו עובדים בחליפות לבנות או שחורות, עם סרט צהוב מיוחד על הנעליים, שמנטרל חשמל סטטי. הם הניעו עגלות כחולות שעליהן רכיבים אלקטרוניים שנסרקו על ידי QR דיגיטלי והועברו למקום. כדי להרכיב את המעגלים, רובוטים קוטפים את הרכיבים האלה ומזינים אותם למכונות ענק שעושות את עבודתן בדממה.
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון
מה שמבדיל את טמפו מיצרני אלקטרוניקה אחרים, שמייצרים על פי ההזמנה, היא העובדה שהם משתמשים בלמידת מכונה ובאוטומציה גם כדי ליצור את העיצובים לקראת הייצור וגם כדי לבדוק את התוצאות בזריזות. חברות שזקוקות לייצור המוני ייאלצו לקחת את אבות הטיפוס של טמפו למקום אחר, אבל אלו שזקוקים ל־250 פרטים או פחות יוכלו לייצר אותם בתוך ימים ספורים במפעל הדיגיטלי של טמפו, שמשתרע על פני 4,000 מ"ר. "המטרה היא לגרום לכך שלכל מהנדס חשמל יהיה ארגז כלים שווה ערך לזה של מהנדסי תוכנה", אומר ג'ף מק'אלווי, השותף המייסד של החברה והמנכ"ל שלה.
התוצאה, כמו בתעשיות אחרות ששמו מבטחן בתוכנות מבוססות דאטה, אמורה להפיק תוצאות טובות יותר עבור הלקוחות וגם שולי רווח גבוהים יותר לטמפו. זה סייע לטמפו להגיע להערכת שווי של כ־100 מיליון דולר, לפי PitchBook, אחרי סבב גיוס B באפריל 2018. פורבס מעריך כי הנתון קרוב יותר ל־200 מיליון דולר אחרי שטמפו קיבלה כ־45 מיליון דולר נוספים בסבב C באביב האחרון (בטמפו מסרבים לדבר על הערכות שווי).
מק'אלווי, 33, למד תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת פנסילבניה. הוא עבר ב־McMaster-Carr, ספקית גדולה של חומרה, כלים וחומרים. מהצד, הוא התעסק קצת ברובוטיקה ובאוטומציה. ב־2013, מתוסכל מהקצב האיטי ורווי הטעויות של פיתוח תוכנה, הוא השיק את החברה שלו. מהר מאוד צירף אליו את השותפים המייסדים ג'סי קוניג, מהנדס שעבד בסיירה נוואדה וב־Northrop Grumman, שמשמש עכשיו כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, ששנק סמלה, בוגר רשימת פורבס 30 מתחת ל־30, שעכשיו הוא סמנכ"ל המוצר של החברה, וקת'רין סקוט, שהובילה את התוכנה בימים הראשונים של החברה, אך מאז עזבה.
"אמרנו לעצמנו, 'איך זה היה נראה אם חברת תוכנה היתה עושה אלקטרוניקה?'", אומר מק'אלווי, גבר מזוקן שמגיע לפגישה עם חולצה משובצת בחום ולבן. "זה היה באמת בקטע של, 'איך אנחנו יכולים לעשות פיתוח חומרה במהירות של פיתוח תוכנה".
0.05 מילימטר
שוק האלקטרוניקה עצום בגודלו, ומגיע למאות מיליארדי דולרים מדי שנה. ובכל זאת, כמו שאומר מק'אלווי, רוב עיצובי האלקטרוניקה תוכננו לייצור המונים ולא כדי לענות על דרישות מהירות או עבור ניסויים במספר מצומצם של פרטים (למרות שזה מייצג כמחצית מהשוק). מכיוון שייצור בכמויות נמוכות יוצר לרוב הפסד אצל היצרניות הגדולות (מכיוון שהוא דורש זמן הכנה אדיר בהשוואה לזמן ההרצה של פס הייצור) הן לא בנויות להתמודד איתו, מסביר ריאן סול, סמנכ"ל הייצור של טמפו. "זאת הסיבה שייצור מהיר תמיד מלא בטעויות", הוא מסביר.
במשרדי ההנהלה ובמפעל של טמפו, ששימשו בעבר לייצור אבות טיפוס להלבשה, מפוזרים 145 העובדים בין פיתוח תוכנה לייצור. התוכנה של החברה מפרשת את העיצובים של הלקוחות, מוציאה הצעות מחיר בתוך שעות ומבצעת בדיקות היתכנות ייצור באותו יום – מקצרת תהליך שנמשך שלושה ימים לכל הפחות. באמצעות אוטומזציה של תהליכים ידניים, ושימוש בתוכנת בדיקת איכות שפיתחה, טמפו מאיצה את זמן הייצור שלה ומשפרת את האיכות.
ייצור מעגלים מודפסים עשוי לדרוש מאות ואפילו אלפי רכיבים, תהליך מורכב שמשאיר מקום לטעויות. אם חלק שאמור להיות בעובי 2 מ"מ מיוצר בפועל בעובי 2.05 מ"מ, כל הסיפור לא יעבוד כמו שצריך. התוצאה היא תהליך איטי ומייסר. "הרגשתי את הכאב שג'ף מתאר כבר בפגישה הראשונה", אומר סרי צ'נדרסקר, שותף ב־Point 72 Ventures, זרוע ההון סיכון של סטיבן כהן, ומהנדס חשמל בהכשרתו. "הרעיון הוא שאתה יכול לבצע עשרה סבבים וגרסאות של המעגל, באותו הזמן שבדרך כלל נדרש לייצור של שני מעגלים, וזה הדבר שריגש אותי יותר מכל בעסק הזה".
הרעיון הגדול הוא שלמידת מכונה, בשילוב תוכנה, יצרו מהפכה בייצור, בדיוק כפי שיצרו בתעשיות אחרות, דבר שמאפשר מוצר טוב יותר וגם שולי רווח גבוהים יותר. "זה ההימור שלנו", אומר צ'נדרסקר. החברה שלו הובילה את שני סבבי הגיוס האחרונים בטמפו, הכפלה שאינה טיפוסית לסיליקון ואלי. הוא מניח ששולי הרווח הגולמי של טמפו עשויים להיות גבוהים יותר ב־50% משל יצרנים מסורתיים, ועל כן ניתן להעריך אותה כחברה טכנולוגית. "אין שום הוקוס פוקוס בחברה הזאת", הוא אומר. "יש כמה שינויים ושיפורים בתהליכים וחלקי תוכנה שמאפשרים לנו לשפר את היעילות ב־0.2%, או 0.3%".
נכון לעכשיו, טמפו בונה מעגלים מודפסים שייסעו בשנה הבאה למאדים על הגשושית שתסייע להפעיל את המיקרוסקופ העצום של GE. האלקטרוניקה שלה תיכנס גם לשורה של מוצרים של לוקהיד מרטין, ובציוד של היטאצ'י – כמו גם לקוחות אחרים שמק'אלווי לא מוכן לחשוף מטעמי הסכמי סודיות. רבים משוקי היעד של טמפו, כמו לוויינים ומיכשור רפואי, דורשים מאות מעגלים מודפסים – אם לא אלפים. "החבר'ה של הייצור ההמוני מייצרים עשרות אלפי טלפונים. הם לא רוצים לעשות את מה שאנחנו עושים. הם לא ערוכים לעשות את זה", אומר מק'אלווי. "התוכנה היא החלק המשמעותי ביותר בסיפור הזה"
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון
צילום תמונה ראשית: Tempo Automation
