Forbes Israel Logo

יריבות? תחשבו שוב: אפל וגוגל הסכימו ב-2005 שלא להתחרות ביניהן על עובדים

הניו יורק טיימס דיווח לאחרונה על מהלך מתואם בין חברות ההייטק של עמק הסיליקון שכלל גם את גוגל ואפל במטרה למנוע העברת סודות מקצועיים בין החברות. לפי הדיווח מואשמים מנהלים בכירים בתעשייה כי הסכימו בין 2005 ו-2009 שלא "לצוד" את העובדים של החברות המתחרות. המקרה נוגע ל-64 אלף מפתחים וגרם לפי התביעה נזקים של מיליארדי דולרים. המוח מאחורי ההסכם היה, לפי המסמכים שהוצגו בבית המשפט, המנהל המצליח ביותר, המחדש ביותר וזה שהיה המוטרד ביותר מתחרות – סטיב ג'ובס.

אז מה בעצם לא בסדר בהסדר הזה? מה רע בלהסכים שלא לפתות את העובדים של החברה המתחרה לעבור לחברה שלך? את התשובה לכך אפשר למצוא אצל לא אחר מאשר "אויב הקפיטליזם", הפילוסוף הכלכלי הנודע קרל מרקס שהתייחס בדיוק לנושא הזה עוד במהלך המאה ה-19.

מרקס דווקא הסכים עם העובדה שהשיטה הקפיטליסטית היא יעילה מאוד. הוא גם הסכים עם הקביעה שלאורך זמן, היא משפרת את תנאי העובדים, אך הוא היה מאוד ברור לגבי מנגנון התהליך. מעסיקים שוכרים עובדים – לפי מרקס העובדים לא מקבלים את מלוא השכר המגיע להם על עבודתם (זה הרווח של המעסיקים), ולכן הם למעשה מנוצלים. יחד עם זאת, הדבר יכול להתרחש רק כאשר יש עובדים מחוסרי עבודה בסביבה – אז המעסיק יכול לפטר עובדים שדורשים שכר גבוה יותר ולשכור את אלה שזקוקים לעבודה.


החליטו שלא להתחרות. מנכ"ל אפל המנוח, סטיב ג'וב ומייסד גוגל סרגי ברין | צילום: רויטרס

אך כאשר אין בסביבה כוח עבודה זמין, כוחם של העובדים גדול יותר והאיום של מעבר למעסיק אחר אם לא ישולם שכר גבוה יותר הופך להיות אמין. הקפיטליסט מרוויח מהעסקת עובדים – אם אין עובדים להעסיק, הוא לא יכול להמשיך להרוויח ולכן הוא יאלץ להעלות את השכר ולהקטין בכך את רווחיו. כך, תנאי העובדים הולכים ומשתפרים.

אך כאן נכנס הסייג של מרקס לשיטה הקפיטליסטית – מה קורה אם במקום להתחרות על העובדים בשוק, מחליטים המעסיקים לחבור האחד לשני ולא להתחרות. במקרה כזה, מנגנון שיפור התנאים של העובדים לא יכול לפעול והם נתקעים במקום מבחינה כלכלית. מרקס כינה מצב זה כמונופול קפיטליסטי, אך למעשה מדובר ב"מונופסון" – כלומר מצב בו קיים רק קונה אחד לסחורה. במקרה הזה הסחורה היא העבודה והקונה הוא המעסיק, או יותר נכון "התאגדות המעסיקים".

אפשר לומר שמונופסון המופעל מול שוק של 64 אלף מפתחים שגם כך מהווים את אחת הקבוצות המרוויחים בחברה, הוא לא סיפור גדול, אבל בכל זאת מדובר בעניין חשוב. ראשית מאחר שכל רמות ההכנסה בשוק קשורות האחת לשנייה. הפרמטר מרכזי בשיטה הקפיטליסטית הקובע את רמת השכר של עובד הוא לא הערכת הפרודוקטיביות שלו ולא הערכה של שכר צודק לעבודתו, אלא כמה היה יכול אותו עובד להרוויח במקום אחר. כאשר שכר של קבוצת עובדים נשאר נמוך באופן מלאכותי, ההשפעה של זה מתפשטת גם לעובדים אחרים בשוק.


קרל מרקס. הזהיר מפני התאגדות של מעסיקים | צילום: shutterstock

נכון, הבחור שמטגן את הצ'יפס במקדונלד'ס הוא לא באמת תחליף למהנדס התוכנה, אך משכורות גבוהות יותר בענף הנדסת התוכנה יכולות למשוך יותר אנשים ללמוד את המקצוע ולנסות להיכנס אליו, מה שישחרר משרות של מטגני צ'יפס ויגדיל באופן עקיף גם את כוחם של עובדי מקדונלד'ס. מעבר לכך, אם מאפשרים מהלך כזה בסקטור אחד, הדבר מזמין מהלכים דומים במקומות נוספים וכלכלה בה אין העלה טבעית של השכר לאורך זמן.

הקפיטליזם היא אכן שיטה יעילה מאוד, שגם יכולה ולשפר את חייהם של כל רבדי החברה, אך היא תמיד נמצאת תחת סכנת הדרדרות למצב מנצל של מונופולים – אחת מחובותיו של הציבור היא לעמוד על המשמר מול ניסיונות כמו אלה ולא לקבל אותם כמהלכים תקינים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.