|
ישראל וארה"ב חתמו אתמול (יום ד') על הסכם שיפור אכיפת המס הבינלאומית, במסגרתו ישתפו המדינות מידע בדבר אחזקותיהם הפיננסיות ותשלומי המס של האזרחים. ההסכם הנוכחי מגיע כהמשך ישיר לכניסתם לתוקף של כללי ה-FATCA המדוברים, לפיהם מחויבים כלל הגופים הפיננסיים ברחבי העולם כולו לדווח לארה"ב מידע רלוונטי אודות תושביהם המחזיקים בנוסף באזרחות אמריקאית.
צילום: shutterstock
כללי ה-FATCA ׁׁ(Foreign Accounts Tax Compliance Act) מחייבים, כאמור, כל גוף פיננסי לדווח לרשות המיסים האמריקאית (ה-IRS) אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי אזרחי ארה"ב, תושבי ארה"ב, בעלי "גרין קארד" ואף כל ישות משפטית בה לאמריקאים יש החזקה מהותית כלשהי. ההסכם נעשה כחלק מהמאבק העולמי בתופעת העלמות המס והעלמות ההון, וכנגד אזרחים אשר "מעלימים" חשבונות ופיקדונות במדינות שונות במטרה שלא לשלם עליהם מס.
ההסכם הנוכחי בין ישראל לארה"ב מגיע על רקע כניסתם לתוקף של כללים אלו. על פי הסכם זה, גופים ישראלים שונים יזכו לפטור מחובת הדיווח לרשות המיסים האמריקאית – זאת עקב העובדה כי הנכסים והפיקדונות מנוהלים בידי הבנקים, אשר נותרו מחויבים לדווח על פי ההסכם המקורי. בנוסף, ההסכם הנוכחי אמור לרכז את הכוח כולו בידי רשות המיסים בישראל – כאשר כל הבנקים והגופים הפיננסיים (המחויבים בדיווח) ידווחו ישירות אליה – והיא שתרכז את המידע כולו ותעבירו ישירות למקבילתה האמריקאית. זאת, בניגוד למצב העניינים כרגע, לפיו הבנקים מדווחים ישירות למול רשות המיסים האמריקאית מבלי שגוף ישראלי כלשהו מרכז ומתכלל את המידע.
"ההסכם מהווה אבן דרך בשיתוף הפעולה הבין לאומי בתחום חילופי מידע בין רשויות המס. אנו נפעל לאשרור ההסכם בממשלה ובכנסת והכנסתו לתוקף בדין הישראלי", אמרה המשנה לממונה על הכנסות המדינה פרידה ישראלי. "עם זאת, מאחר וההסכם עדיין לא נכנס לתוקף ואין בשלב זה חובה חוקית של המוסדות הפיננסים לביצוע הליכי זיהוי, נעביר בקרוב למשרד האוצר האמריקאי בקשה שתאפשר לדחות את בדיקת החשבונות החדשים בתקופת המעבר".
משה אשר, ראש רשות המיסי | צילום: יח"צ
ההסכם אמור להיכנס לתוקף החל מחודש ספטמבר 2015, אז ידווחו המוסדות אודות החשבונות השונים נכון לשנת 2014. ההסכם, דרך אגב, הוא דו צדדי – ולפיו רשאית גם ישראל לדרוש מידע מארה"ב בדבר אחזקות, חשבונות ופיקדונות של אזרחיה המוחזקים בארה"ב.
כללי ה-FATCA עוררו ביקורות וויכוחים רבים ברחבי העולם, כשהמבקרים טענו כי ארה"ב והמדינות החותמות החליטו להקריב את הזכות לפרטיות של האזרחים בכדי "לשפר עמדות" במאבק כנגד העלמות ההון. גם ריכוז הכוח והמידע הרגיש בידי גוף אחד בלבד מטעם הממשלה זוכה לביקורת רבה, כשנביאי הזעם מזהירים מפני ההשלכות של ריכוז המידע כולו בידי גוף אחד בלבד.
|
