|
מבעד לחלון משרדו יכול היו"ר שאול (סם) ברונפלד לראות את בניין הבורסה החדש, שניצב על 14 קומותיו מעל רחוב אחוזת בית, בסמוך למגדל שלום בתל אביב. בסוף השנה, כאשר תעבור הבורסה לבניין החדש, יגזור יו"ר אחר את הסרט.
"זה בניין יפהפה. אני כבר חרד לחשוב מה מחליפי יחטוף בגלל היופי של הבניין שתכנן האדריכל ערי גושן. אני כבר מדמיין את הכותרות: 'הבורסה מתייבשת, אבל הכסף נשפך'", מספר ברונפלד וממשיך, "ואתה יודע מה? הוא גם לא עלה הרבה".
"רק 273 מיליון שקל כולל המגרש. כשקנינו את השטח המחירים היו עדיין נמוכים. זה היה לפני שבע שנים ובעלי המגרש היו חברת 'כיכר הרצל', בראשות זלמן שובל, לשעבר השגריר בארצות הברית. שובל התגלה כג'נטלמן אמיתי:המו"מ התמשך שנה שלמה, המחירים זינקו בינתיים, אבל הוא לא דרש כל שינוי במחיר שנקבע".
ברונפלד, אולץ להתפטר. צילום: רענן כהן
היו"ר החדש יגיד שההנהלה הקודמת החליטה לעבור לבניין המפואר.
"קודם כל, החלטנו על המעבר הרבה לפני השפל הנוכחי. שנית, לא הייתה לנו ברירה. הבניין הזה, ברחוב אחד העם 54, לא מתאים לתשתיות המחשוב הגדולות שלנו. מחשבי הבורסה מוגדרים כחלק מהתשתיות הלאומיות שיש להגן עליהן בהתאם להנחיות מטה הסייבר הלאומי. כשהם באו לבדוק אותנו הם כמעט השתבצו: המחשבים שלנו נמצאים בקומה הרביעית".
"בכל ארגון אחר במדינה נמצאים המחשבים בקומת מרתף, עמוק באדמה, כדי להגן עליהם ככל האפשר מפגיעת טילים. יש גם צורכי אבטחה של הגישה לבניין שאנחנו מתקשים לעמוד בהם, בגלל שבמקור מדובר בבניין משרדים רגיל שלא הותאם לבורסה מודרנית לניירות ערך".
המבקרים שלכם אומרים שהשקעתם בבניין, אבל תשתיות המחשוב שלכם מיושנות, ואינן מאפשרות התחברות של ברוקרים מחו"ל ומסחר רובוטי ממוחשב ("אלגוטרייד").
"אלה שטויות שאיני יודע מי אומר אותן. אין שום בעיה בחיבור בינלאומי, וכבר היום אחראים רובוטים המבצעים פקודות מתוכנתות לרוב הוראות הקנייה והמכירה בשוק המניות וליותר מ-20% מהמחזורים בבורסה: מדובר במחשובים המבצעים פקודות מכירה וקנייה במהירות עצומה של מאות פעולות בשנייה על פי תכנות וללא כל התערבות אנושית".
"מהירות המסחר כל כך גדולה, עד שבעלי המערכות האלה מאמינים שריחוק ממחשבי המסחר, אפילו מאות מטרים, עלול לעכב את מעבר הפקודות ולכן הם שואפים להציב את המערכות קרוב ככל האפשר למחשבי הבורסה. לכן יהיו בבניין החדש שתי קומות שבהן יוצבו המחשבים הסוחרים".
ברונפלד לא יהיה שם כשכל זה יקרה. לפני שבועיים הוא הודיע על התפטרות מיידית מתפקידו כיו"ר הבורסה. הוא יישאר כאן עוד כמה שבועות, כי המנכ"לית אסתר לבנון בחופשה, ובינתיים ברונפלד דואג שקומת ההנהלה לא תהיה ריקה. עם ברונפלד ולבנון, שהתפטרה אף היא אבל אמורה לפרוש בפועל רק בסוף השנה, יפרשו עוד שני סמנכ"לים, יוסי טרייסטר ויוני שמש. צמרת הבורסה, למעשה, תמצא עצמה בבעיית איוש תפקידים קשה.
הבורסה באחד העם. עוברים דירה. צילום: אהוד כהנים
הקרב על הדירקטוריון
את כדור השלג החל ברונפלד עצמו לגלגל, מבלי דעת. קטעים מחוות דעת בת ארבעה עמודים שכתב עבור דירקטוריון הבורסה בעניין תפקודה של המנכ"לית לבנון, דלפו לעיתונות. "זו הייתה הדלפה מגמתית ומרושעת", אמר ברונפלד לאחר מעשה. לדבריו, זכתה לבנון למחמאות על ביצועיה המקצועיים אבל הקטעים שפורסמו היו דווקא אלה שבה תואר תפקודה "בינוני". לדברי ברונפלד נגעו קטעים אלה רק ליחסי האנוש של לבנון. אולם מרגע הפרסום הכל קרה במהירות.
ברקע הדרמה בצמרת הבורסה הייתה התייבשות שוק ניירות הערך: מחזורי המסחר במניות הצטמקו בעשרות אחוזים, חברות חדלו לגייס הון בבורסה למרות מה שנראה כמו התאוששות בכלכלה העולמית. הכנסות הבורסה מעמלות הצטמקו, והמנהלים נדרשו לוותר על בונוסים. בשוק ההון פרצה מחלוקת קשה: האם ניתן היה לעשות משהו לבלימת ההידרדרות, ומי האחראי למצב.
על לבנון הופעלו לחצים להסיק מסקנות אישיות נוכח המצב הכללי ודוח הביקורת המביך שכתב ברונפלד. אנשי רשות ניירות ערך, המפקחת על פעילות הבורסה, יעצו לה להתפטר לפני שחברי מועצת המנהלים יידרשו להסיק מסקנות כלפיה. לבנון אכן הודיעה על התפטרות, וברונפלד התחיל להבין שגם כיסאו מתנדנד.
כשהודיע על כוונתו לעמוד בראש הוועדה שיקים הדירקטוריון לאיתור המנכ"ל הבא, הודיע יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, על התנגדותו לשיתופו של ברונפלד בוועדה, תוך שהוא מפרסם מכתב המותח ביקורת נוקבת על תפקודה של הנהלת הבורסה ומאשים את ברונפלד ולבנון באי נקיטת צעדים המתחייבים מהמצב.
לבנון, חוות הדעת דלפה. צילום: רויטרס
הדירקטורים של הבורסה לא יכלו להתנגד ל"עצתו" של האוזר, אף שאין לו סמכות להורות להם כיצד להצביע. ברונפלד הבין שהאוזר השתלט על דירקטוריון הבורסה. "האוזר ביצע השתלטות עוינת על הבורסה", ריפרר ברונפלד לביטוי ידוע בהווי שוק ההון, והודיע על התפטרותו.
לא היה לברונפלד סיכוי במאבק הזה. בכל שנותיו כמנכ"ל לא עמד איש לימינו למעט חברי הדירקטוריון, שכעת נלקחו בשבי על ידי יריבו הנחרץ האוזר. משענתו היחידה היא רעייתו אפי, שעמה בלבד טיכס עצה בטרם החליט להתפטר.
אחרי 28 שנים בבורסה, בגיל 71, שבו מרבית אזרחי ישראל מסגלים לעצמם חיי פנסיה נינוחים, ברונפלד מתקשה להפנים את הפרישה המתקרבת. "זה תפקיד מרתק, מרתק, מרתק, מרתק", הוא אומר כמשנן לעצמו ונזכר: "בשנת 2000, לאחר פרישת יעקב פרנקל, הציעו לי את תפקיד נגיד בנק ישראל".
"חשבתי שיותר מעניין להיות יו"ר הבורסה", הוא אומר, וסוקר את הישגי הבורסה תחת ניהולו כמשנה למנכ"ל, ומאוחר יותר כמנכ"ל וכיו"ר: המולת זירת המסחר הצבעונית והקולנית התחלפה במחשבים משוכללים, מחזורי המסחר תפחו פי עשרה, סוגים רבים של ניירות ערך ומדדים חדשים התווספו למסחר והפכו את הבורסה למעניינת ומתוחכמת יותר.
האוזר, מכתב מאשים נגד לבנון וברונפלד. צילום: פלאש 90
לפני מספר שנים גילה לחרדתו שהבורסה עלולה לקרוס מהעדר ביטחונות למקרה שאחד הברוקרים הגדולים קורס, ופעל להסדרת הביטחונות הנדרשים. אבל כל אלה לא הביאו אותו לתחושת מיצוי, וגם תחביבו הידוע, מחקרים בהיסטוריה צבאית, אינו נראה כעת כמו תחליף לעוד יום עבודה ברחוב אחד העם.
לא רק מחזורי המסחר נעלמו בשנים האחרונות: הבורסה עצמה, שהייתה פעם חלק מהאווירה והשיח הכלכלי בישראל, דומה שירדה למחתרת: דירקטוריון הבורסה,שאוכלס בעבר על ידי בנקאים בכירים, הפך להיות מושב של פקידים מדרג שלישי ורביעי, ונציגי ציבור ששמם אינו אומר דבר לאיש.
ראשי הבורסה, שהיו בעבר אישי ציבור בעלי פרופיל גבוה, ירדו מהכותרות. ברונפלד עצמו דחה הצעות להתראיין ואטם אוזניו להמלצות של יועצי תקשורת. אנשי הבורסה לא הוזמנו לדיונים של ועדות ציבוריות שעסקו ברפורמות ושינויים. חלק גדול מהרפורמות האלה נגעו ישירות לפעילות הבורסה. איש משרי האוצר בשנים האחרונות לא נפגש עם ראשי הבורסה.
"קטונתי מלהביע את דעתי בענייני יחסי ציבור ותדמיות", אומר ברונפלד בלעג מר ומרצין: "יש לזה כמה סיבות. קודם כל נכון שאני קצת ביישן ולא אוהב להשתזף באור הזרקורים. אבל מעבר לכך, אני מאמין שהדרך להשפיע על השלטון ועל הרגולטורים היא לא לצאת בכותרות והכרזות מפוצצות אלא לדבר איתם. יש לי פריבילגיה מסוימת: כאיש בנק ישראל לשעבר אני מבין איך רגולטורים חושבים".
"המפקחים תמיד הרגישו שאני לא בא מהצד השני של המתרס. מעולם לא נתתי את קולי לקריאה לאסור על משקיעים מוסדיים להשקיע בחו"ל כדי שמחזורי המסחר בבורסה של תל אביב יגדלו. הבנתי שמבחינת הרגולטורים לא ניתן לקבל החלטה כזו".
מדוע לא שותפת בוועדות ובהתייעצויות הנוגעות לשוק ההון?
"צריך להבין שראשי הבורסה היו בעבר חלק מהממסד הממשלתי: מאיר חת שהיה המפקח על הבנקים בעבר, חיים שטסל המנוח היה החשב הכללי. ראשי הבורסה שבאו אחריהם, ובהם אני, היו רחוקים יותר מהממסד, כי לא היה להם עבר של בכירים במשרד האוצר או בנק ישראל. בעבר מינה אותי שר האוצר דן מרידור כמשקיף בוועדה שעסקה בפעילות קופות הגמל".
"הוועדה הייתה מורכבת מעובדי מדינה בלבד, לכן קיבלתי מעמד של משקיף. אצל בייגה שוחט הייתה לי תמיד דלת פתוחה וגם אצל סילבן שלום, שהיה שר אוצר מצוין. הצלחנו להשפיע על הוועדות גם מבחוץ: כשוועדת הריכוזיות פרסמה את טיוטת ההמלצות שלה התנגדנו להצעה שחברות החזקה לא ייסחרו בבורסה, והתנגדותנו התקבלה".
סילבן שלום, "הוא היה שר אוצר מצוין". צילום: מרק ישראל סלם
אין קונץ-פטנט
האוזר ייחל להתפטרותו של ברונפלד, אם כי לא חשב שיצליח להביא להדחתו במהירות כזו ובסמיכות לא נוחה להודעת ההתפטרות של המנכ"לית לבנון. ועם זאת, הוא מעולם לא הודה בפומבי כי פעל להדחת מי מראשי הבורסה, ומכיוון שלא הודה, פטר את עצמו מהצורך לנמק את מהלכיו. ברקע האירועים ניצב כמובן משבר הבורסה: מחזורי המסחר במניות הידללו בעשרות אחוזים,
החברות חדלו להנפיק מניות והן משתמשות בבורסה בעיקר למחזור מאולץ של איגרות חוב. קרנות הפנסיה ויתר "המשקיעים המוסדיים" מעדיפים להשקיע מעבר לים, הרחק מהמסחר הדליל והררי התקנות והרגולציה שהמטירו הרשויות על שוק ההון מאז משבר השווקים בארצות הברית ובאירופה.
התקנות החדשות סילקו משוק ההון גם את הברוקרים הקטנים שסיפקו שמחת חיים והקדישו תשומת לב למניות של חברות קטנות, שהמשקיעים הגדולים אינם טורחים להתעכב עליהן.
על אלה נוספו לאחרונה מהלכים מדכאי צמיחה שאותם נקט משרד האוצר בניסיון להתמודד עם הגירעון התקציבי והעלאת המס על רווחי הון.
האוזר חש במשבר הבורסה ובלחץ הגובר לספק פתרונות. הוא ראה את הצעות השיפורים שהעלתה מנכ"לית הבורסה והעדיף להקים ועדה משלו. הדוח שהתבקשה הוועדה להציג בעוד מספר שבועות אמור היה גם לדחוק את הנהלתה של הבורסה לפינה.
אחת ההמלצות המרכזיות אמורה להיות הפרטת הבורסה – מהלך שההנהלה מתנגדת לו בתוקף. האוזר מינה את פרופ' משה בן חורין לראש הוועדה. בן חורין הואפרופסור שהאוזר יכול לבטוח בו: הוא מרצה בקורסים במימון וניירות ערך, בעל היכרות רחבה עם שוק ההון, ונחשב למועמד רציני לתפוס את כיסאו המתפנה של יו"ר הבורסה.
לא רצה להיות נגיד, ברונפלד. צילום: רענן כהן
בן חורין מכהן כראש הקריה האקדמית קריית אונו, מוסד שבו גם האוזר משמש מרצה. פרופ' בן חורין לא המתין להשלמת עבודת הוועדה כדי להכריז בראיון ל"דה מרקר": "אין בשוק עודף רגולציה". כלומר: הוועדה אינה מתכוונת לתמוך בקולות המבקרים את המהלכים שאותם נקטו לאחרונה הרשות ומשרד האוצר. עיקר ההמלצות יופנו לטיפול בבורסה, לניהול ולשינוי בבעלות עליה.
למה באמת לא להפריט את הבורסה? יש טענה שבבעלות פרטית היא תהיה תחרותית יותר.
"הבורסה היא מוסד שאינו לכוונות רווח, והיא צריכה להישאר כזו. שום חברה פרטית לא הייתה מורידה עמלות בקצב כזה כמו הבורסה. מאז 1988 הפחתנו את העמלה על עסקה לרכישת מניות במאה אלף שקל ממאה שקל ל-3.5 שקלים. על עסקת אג"ח בסכום כזה ירדה העמלה מ-70 שקל ל-1-1.5 שקל. אתה מכיר הוזלה כזו בתחום אחר במשק? זה לא היה קורה אם הבורסה הייתה חברה למטרות רווח".
"הטענות על הפרטה מראות כמה רדוד השיח על הבורסה היום. יודעים היטב מה קורה בעולם ויודעים בדיוק כמו האוזר שחלק גדול מהבורסות הפכו לחברות פרטיות. אבל מדוע זה קרה? בחלק מהבורסות הם פשוט היו צריכים כסף כדי להשקיע במערכות מסחר מתקדמות, והברוקרים, חברי הבורסה, סירבו להזרים את הכסף. אז הפכו את הבורסה לחברה פרטית, מכרו מניות ומימנו את ההשקעה".
"בבורסה של ניו יורק היו אלף חברים ולכל אחד הייתה זכות הצבעה ודעה, והבורסה התקשתה לתפקד", אומר ברונפלד, "אז שינו את המבנה הארגוני לחברה בע"מ ופתרו את הבעיה. לנו אין בעיות כאלה. יש לנו מערכת מחשב משוכללת העונה על כל הצרכים והדרישות, שמימנו את הקמתה מהכנסותינו. הניהול שלנו אינו בידי הברוקרים אלא באמצעות דירקטוריון עם רוב לנציגי ציבור הממומנים על ידי ועדה מיוחדת בראשות שופט".
"ההפרטה לא רק שלא תועיל לבורסה, זהו צעד מסוכן ומזיק. כחלק מהעבודה של הנהלת הבורסה אנחנו פונים כל הזמן לרגולטורים – רשות ניירות ערך, משרד האוצר והכנסת ומבקשים מהם לשנות החלטות או לאשר לנו שינויים נדרשים. אם הם היו רואים בנו חברה עסקית הפועלת למטרות רווח, הם היו מיד מסיקים שמטרת הבקשה היא להגדיל את הרווחיות ואת הבונוסים למנהלים, והיו מתייחסים אלינו בחשדנות כמו שבנק ישראל מתייחס לבנקים. זה שם אותנו בקבוצה הלא טובה ומקטין את יכולת התמרון של הנהלת הבורסה".
הציעו לכם גם להתמזג עם בורסות אחרות, כפי שעושים בארצות הברית ואירופה.
"בדקנו גם את זה: באירופה ובארצות הברית אנחנו לא מעניינים במיוחד. בסך הכל יש בישראל 10 או 15 חברות שיכולות לעניין משקיעים זרים. זה לא משמעותי מבחינתם. באירופה היו מיזוגים גדולים כמו יורונקסט שאיחדה את הבורסות של פריז, פורטוגל, אמסטרדם ובריסל. אבל כל הבורסות האלה פועלות במסגרת האיחוד האירופאי במסגרת חקיקתית אחת".
"הזרים שמגיעים הנה מתקשים להבין את הרגולציה הישראלית. שיתופי הפעולה שהוצעו לנו התמצו בהצעה שנרכוש מהבורסות הזרות את מערכת המסחר שלהן. היום אנחנו במגעים עם בורסה גרמנית לשיתוף פעולה במסחר על נגזרים של מדדי המניות הישראליות. הבדיקה נמשכת כבר יותר משנה, כי אנחנו מנסים לוודא שהמסחר שייפתח בבורסה הגרמנית לא יגרום לקיטון המסחר אצלנו".
אז נשארנו בלי תוכנית חילוץ בקנה? שום מהפכה שתוציא את הבורסה מהבוץ?
"לפני כמה שנים עשיתי מילואים ושמעתי מהצעירים את הביטוי 'קונץ פטנט'. כשיש בעיה מסובכת כלשהי, באים עם איזה פתרון קסם וקוראים לזה 'קונץ פטנט'. כאן אין שום קונץ פטנט. אני גם לא שומע שלמישהו אחר יש. אני רק שומע אמירות סתמיות כמו 'צריך לחשוב מחוץ לקופסה', 'צריך לתת 110 אחוזים מאמץ', 'יש להפוך כל אבן' ו'לחשוב באופן הוליסטי ואינטרדיסציפלינרי'".
"אבל אני לא מודאג במיוחד. מהמשבר הזה כבר נצא. השאלה היא מה יהיה הלאה? איך הבורסה תתפקד? האם היא תוכל להמשיך לצמוח בקצב המהיר שראינו עד לפני המשבר? אני לא יודע".
לפעמים ארגונים מצליחים להתחדש ולשנות צורת חשיבה באמצעות רכש של מנהלים חדשים. בצמרת הבורסה התחלופה כמעט שאינה קיימת.
"מאיפה אתה חושב שהבורסה יכולה להביא אנשים? כאשר רוצים לרענן צמרת של בנק או חברת ביטוח מביאים מנהלים מבנק או מחברת ביטוח אחרת. אבל אין מוסדות כמו הבורסה. אנשים בחברת ברוקרים אולי מכירים את הבורסה, אבל המיומנות שם שונה לגמרי: הם צריכים לנתח ניירות ערך, לשווק ולסחור. אין לזה קשר לניהול המסחר בבורסה".
"לכן אנחנו צריכים להכשיר את האנשים שלנו בהכשרה פנימית ממושכת, וכשצריכים לאייש תפקיד שמתפנה, קשה למצוא מועמד חיצוני עם הכישורים הנדרשים. נכון שהיו"ר אינו חייב להיות מומחה בתפעול הבורסה, אבל תרשה לי להיות פורמליסט: אני לא הכרחתי איש לבחור בי לתפקיד וגם לא להאריך את כהונתי לכהונה שנייה. גם לא הייתה לי סמכות למנות את המנכ"לית אסתר לבנון, והדירקטוריון בחר אף להאריך את כהונתה".
יכול להיות שהמצב בלתי נמנע, אבל זה לא אומר שהוא לא בעייתי.
"ותק, ידע וניסיון אינם בעיה. זהו נכס גדול מאוד לארגון. יש בעיה רק אם העובדים שחוקים וחסרי מוטיבציה, אבל אין תופעה כזו בבורסה. העובדים שלנו מלאימוטיבציה. הם מגיעים מדי בוקר ומסתערים על העבודה".
|
