Forbes Israel Logo

יש לכם 3,000 שקל? בקרוב תוכלו גם אתם להפוך לבעלים של בנק

בעקבות אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג, כונסה בתחילת השנה שעברה ועדת זקן לבחינת ריכוזיות הבנקים בישראל, בראשות המפקח על הבנקים, דודו זקן. מסקנות הביניים לוו בקול תרועה רמה ובהצהרות תמיכה מקיר לקיר, לבד מאי אלו הסתייגויות צפויות מצד הבנקים הגדולים.

במארס האחרון פורסמו המלצותיה הסופיות של הוועדה והוגשו לשר האוצר החדש יאיר לפיד, שמתוקף משנתו הפוליטית החדשה, אך טבעי שיהיה תומך נלהב, בוודאי לגבי ההמלצה להגדיל את מספר השחקנים במגרש הבנקאות הישראלי, בין השאר על ידי הקמת מוסדות פיננסיים קואופרטיביים.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

הרקע הזה נתן רוח גבית לבנק אופק, מיזם שנטווה באחרונה ועשוי כבר בעתיד הקרוב להפוך לבנק החברתי הראשון בישראל. המיזם נוסד על ידי קרן אור־און, לשעבר יועצת בכירה לניהול סיכונים במגזר הבנקאי במשרד רואי החשבון "קסלמן וקסלמן״, ומובילים אותה בהתנדבות דורון שורר ויואב להמן, בכירים לשעבר במגזר הציבורי הפיננסי עם רקורד של מאבקים לטובת הצרכן.

יאיר לפיד וסטנלי פישר | צילום: מרק ישראל סלם

בשלב הראשון יורכב בסיס ההון המשותף של בנק אופק, שישרת את השוק הפרטי ומשקי הבית, מ־3,000 שקל שישלם כל חבר/לקוח, ויהיה שותף שווה בין שווים. הסכום נגזר ממסקנה נוספת של ועדת טרכטנברג, לפיה אם המערכת הבנקאית לא הייתה ריכוזית, הלקוח הקטן של הבנק היה חוסך בממוצע כ־3,000 שקל בשנה על עמלות וריביות. שכר הבכירים בבנק אופק יוגבל לעד פי 8 משכר העובד הזוטר ביותר, ופעילותו תתרכז בעיקר בשירותים מקוונים.

כוח הריכוזיות

בראש המיזם החברתי עומדים דווקא שניים ששירתו בעבר את המערכת הממוסדת. להמן היה בין השאר חבר בוועדת בכר, שעסקה בסיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות. להמן היה גם המפקח על הבנקים, אולם הושעה מתפקידו ב־2006 על ידי הנגיד סטנלי פישר על רקע פרשת ההדלפות מחקירת מחלקת האשראי בבנק דיסקונט. חילוקי הדעות בין להמן לבין פישר היו מבוססים בעיקר על פערי גישות – בעוד להמן סבר שמתפקידו של המפקח על הבנקים גם להגן על הצרכן, פישר, בעל הזיקה האמריקאית, האמין כי תפקידו של המפקח הוא לדאוג ליציבות המערכת הבנקאית.בהמשך, עבר להמן לאקדמיה, והקים את שכ״ל (שיפור כלכלי לצרכן), חברה שמטרתה לחסוך לצרכנים כסף בתחומי הבנקאות, התקשורת והביטוח. 

שורר כיהן כמנכ״ל משרד התחבורה בתקופת ממשלתו של יצחק רבין, כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ובהמשך כיו״ר חברת הביטוח הפניקס ויו״ר קרן הפנסיה מבטחים. כיום הוא מכהן כנשיא איגוד קופות הגמל הענפיות ויו״ר ועדת ההשקעות של קופת הגמל המפעלית של עובדי האוניברסיטה העברית.

"לא עברתי צד אף פעם״, טוען שורר בתוקף בשיחה עם פורבס. "כממונה על שוק ההון עשיתי את ההסדר הגדול של קרנות הפנסיה, שהן כולן גופים מהסוג הזה, ולא נתתי להן ליפול״, הוא אומר. "כמעט כל ההסדרה הצרכנית בעולם הביטוח ושוק ההון נעשתה בתקופתי. ההתגבשות הריכוזית בחברה הישראלית סביב מספר מצומצם מאוד של גופים או אנשים, לא הייתה קיימת בתקופתי. לא ידענו מה זה אוליגרכים ולא היו טייקונים. גרעיני השליטה החדשים, שכר הבכירים וכל מה שנלווה לכך, זו התפתחות של העשור האחרון. כשמנהלי חברות ביטוח תיאמו מחירים, פיטרתי 17 מנהלים של חברות פרטיות, דבר שלא היה לפניי ולא אחריי בישראל. בתקופתי, הכללים ששמרו על האינטרסים של הצרכנים גם נאכפו, וגם היו בראש סדר העדיפויות״. 

לדברי שורר, "במהלך השנים, בכל מה שקשור לאגף שוק ההון, הצרכנים ירדו למקום הרבה יותר נמוך בסדר העדיפות, והושם דגש יותר חזק על היציבות והאיתנות של יצרני השירותים״.

שורר אולי זיהה את חלון ההזדמנויות הנוכחי, אולם הוא יודע לזהות גם שהדרך ארוכה היא ורבה. על אף הסיקור האופטימי שמקבלת באחרונה הכלכלה השיתופית, ההיכרות המעמיקה שלו ושל חבריו לדרך עם המערכת מאפשרת להם להבין גם מה צריך לקרות כאן, כדי שבנק שיתופי יפתח את שעריו הפיזיים או הווירטואליים.

לטענתו, אין זה מקרה שהזן השיתופי הישראלי נכחד, וגם שלא קיים בישראל אף סניף של בנק זר – ראיה נוספת לריכוזיות המשק הישראלי, ובייחוד בענף הבנקאות. "במדינות שונות, עשירות ועניות, עם שיעורי צמיחה גבוהים או נמוכים, יש עשרות בנקים שהפעילות שלהם בינלאומית, כמו Uno, ING, City ורבים אחרים״, הוא מסביר. "אני מניח שאיש לא יטען שמחלקות המחקר ופיתוח העסקים של הבנקים האלה לא הבחינו במדינה הזו במזרח התיכון שיש לה תוצר, שיעור צמיחה והכנסה לנפש גבוהה, שהתקבלה ל־OECD ובעלת דירוג אשראי גבוה, ונשאלת השאלה למה הם לא באים לכאן?

"יהיו כאלה שיגידו שאנחנו מדינה קטנה. אבל להזכיר, יש לנו אותו מספר תושבים כמו שווייץ והולנד, פי שניים מדנמרק. הכיצד? הסיבה היא מאוד פשוטה. הבנקים בישראל, בסיוע מאוד נדיב ועקבי של בנק ישראל, מנעו במהלך השנים את כניסתם של בנקים אחרים. אין חוק שאוסר עליהם להיכנס, אבל דאגו ליצור תנאים ששום בנק סביר לא יוכל לחדור לארץ.

דורון שורר | צילום: יח"צ

למשל, כדי שבנק יוכל להיכנס לישראל ולפעול ברמה הקמעונאית, הוא צריך גישה חופשית לנתוני אשראי, שמעידים על איכות הלווה, כפי שבארה״ב מרכזת לשכת האשראי את היסטוריית האשראי של הצרכן ויכולת ההחזר שלו. במקומות שאנחנו מדברים עליהם, מאגרי המידע של נתוני אשראי נחשבים נחלת הכלל, וכחלק מההסדרה המאפשרת ניהול עסקים תקין והגון. בישראל מנסים כבר כמה דורות להעביר חוק דומה, ללא הצלחה״.

הקמת מאגר נתוני אשראי נכללת באחת ההמלצות של ועדת זקן. למה זה לא קרה עד היום?
"כיוון שמערכת הלובי בכנסת היא כזו, שבסופו של דבר החוקים האלו מעוקרים. כיום מותר לפרסם כל מיני נתונים, אבל בפועל שום בנק לא יכול לעשות במידע המותר שימוש בעל ערך״.
אך לדברי שורר, מידע האשראי אינו הכל. גם כללי המעבר ארוכים ויקרים. "הריכוזיות מפעילה את כוחה, ובעצם מונעת מאנשים ותאגידים לעבור בין הבנקים. לכל בנק שייכנס יהיה מאוד קשה לקחת נתח שוק״.

מחכים לרגולטורים

הקרקע לבנק חברתי לא יכולה הייתה להיות פורייה יותר – שר אוצר חדש, מנכ״לית משרד אוצר חדשה ובקרוב גם נגיד בנק ישראל חדש. "האווירה הציבורית השתנתה לבלי היכר״, מסכים שורר. "גם בקרב הרשויות ובראשן בנק ישראל והמפקח על הבנקים, שפרסמו את דוח הריכוזיות האחרון, והמליצו על הקמת בנקים מהסוג שלנו כאחד הצעדים החשובים להקטנת הריכוזיות בשוק הפיננסי. גם שרי הממשלה החדשים, כמו בנט ולפיד, הביעו לפני ואחרי הבחירות את רצונם ותמיכתם בהקמת בנקים מהסוג הזה. הציבור מצביע ברגליים, במובן הזה שיש לנו אלפי פניות של אנשים שרוצים להצטרף״.

שרי אריסון, הבעלים של בנק הפועלים | צילום: יח"צ

מה צריך לקרות עכשיו כדי שתוכלו לצאת לדרך?

"הרגולטורים למיניהם צריכים להתאים את הכלים, כי ב־30־20 שנה האחרונות, למעשה נמחקה מספר החוקים האפשרות האפקטיבית להקמת גופים כאלו. כרגע אנחנו מתרכזים בסלילת הדרכים הרגולטוריות. כלומר, הגדרות איזה סוג של תאגיד, מה סוג הניירות שהוא ינפיק, מהו הממשל התאגידי, מהם יחסי התאגיד־בעלים־לקוחות וכו׳. הסיבה לתהליך האיטי נעוץ בקצב של עבודת הרגולטורים״.

אתם מנסים לנסח את התשתית הרגולטורית לדבר הזה?

"יש לנו המלצות. למדנו מהעולם ועשינו הרבה עבודה, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל זה לא מספיק. עכשיו גם הרגולטורים צריכים לומר מה הם רוצים ולהגיע לאיזה שהוא מודל שיהיה מקובל על כל הצדדים״.

אפילו הממשלה הקודמת אימצה את המלצות ועדת זקן, אבל אולי הכי קל לקבל את ההמלצות ובפועל לא לעשות שום דבר ולחכות שזה יתמסמס?

"ההמלצות הן טובות, אבל הן עוסקות בעקרונות ולא בכלים המעשיים. השאלה היא איך הופכים את ההמלצות לדברים חיים. בארצות השונות שהשירות הזה קיים בהן, כמו ארה״ב, קנדה, אנגליה, גרמניה, הולנד, יודעים להגיד מה הוא סוג התאגיד הבנקאי – האם זו חברה? עמותה? אגודה שיתופית? בישראל אין החלטה, ובסופו של דבר הרגולטורים צריכים להחליט בין אחת החלופות של חוק החברות. זה לא שאין הסכמה, אין החלטה.

"החלטה נוספת שהרגולטור יצטרך לקבל היא לגבי מהות התשלום הראשוני של 3,000 השקלים. האם אלו דמי חבר? קניית מניה? פיקדון תמידי? כל אחד מאלה מחייב מסלולי אישור שונים״.

הנגיד יכריע

שורר ושותפיו לדרך נחושים להצליח במיזם הגרנדיוזי שלהם. "זו תהיה בנקאות מסוג אחר לגמרי״, הוא מצהיר. "בנקאות שפונה אך ורק ליחידים ומשקי הבית. תמריץ ההצלחה שלנו מאוד גבוה כי הלקוחות הם גם הבעלים, ואנחנו מעריכים שהכוח הקרטליסטי של הבנקים בתחום הזה הוא הרבה יותר קטן מאשר בתחום העסקי״.

איך תתקיימו בלי התחום העסקי?

"כמעט כל עלות הפעלת המערכת הבנקאית, שהיא מאוד כבדה, מוטלת על משקי הבית, כיוון שהתאגידים הגדולים, מאחר שהם יכולים ללוות גם בחו״ל, יכולים לדרוש מהבנקים הישראלים מחירים תחרותיים. המשמעות היא שכל חוסר היעילות של הבנק מוטל על משקי הבית. מכאן שיש לנו פה מרווחים מאוד משמעותיים לחיסכון.

"השירותים שלנו יהיו יותר זולים, עלויות השכר שלנו יהיו הרבה יותר נמוכות ומוגבלות, אין לנו התחייבויות של נכסים ושכר דירה, ואנחנו בהחלט בונים על השאיפה והרצון של אנשים ואזרחים לבנקאות יותר הוגנת, שקופה לחלוטין, שלכל החברים באותו תאגיד תהיה גם יכולת השפעה ממשית. זה יהיה תלוי ברצון האנשים״.

אתם מבקשים מהלקוח הפוטנציאלי להשקיע 3,000 שקל, שיכולים להוות חסם משמעותי בפני חלק מהציבור שלא יוכל לעמוד בו.

"הקמת תאגיד כזה דורשת כסף, והוא יכול לבוא או ממקורות ציבוריים כלליים, או מבעל הון. מאחר שאנחנו יודעים עוד מימי הגמרא שבעל המאה הוא בעל הדעה, ואנחנו רוצים שבעל הדעה יהיה הציבור ולא מעטים, אז אין ברירה. לפחות בשלב הראשון, רק אנשים שיוכלו להשקיע את הסכום הזה יוכלו לקחת חלק במיזם. כמובן שככל שהוא יתבסס יותר, הוא יוכל לפתוח את שעריו לכלל האוכלוסייה, והמטרה היא שדמי ההשתתפות יהיו נמוכים יותר.

"גובה הסכום נגזר מזה שהציבור רוצה שהבנק יהיה יציב ויעמוד בתקנות בנק ישראל ובזל, כי בסופו של דבר הוא משקיע מכספו. כל הרעיון הוא שהאנשים גם יפעלו בתוך המסגרת הזו, וכאשר הם יפעלו עם כספם הפרטי, עם המשכורת שלהם, הם ירצו שהבנק יהיה פתוח, יעיל, אמין, שיהיו לו מערכות מחשב משוכללות. זה אכן מחסום שלא מאפשר למי שאינם יכולים להשקיע את הסכום הזה, ואולי הם אלו שזקוקים לנו דווקא יותר. אבל כדי לעזור להם, אנחנו חייבים קודם כל להקים את המערכת. 3,000 שקל זה 15% מההכנסה של ריקי כהן״.

הייתם מגיעים עד הלום אלמלא המחאה החברתית והמשבר הכלכלי של 2008?
"לא. בארץ היה לוקח עוד המון שנים עד שדעת הקהל וכל התהליכים היו מתגבשים. לדעתי, היכולת שלנו לעבור את המשבר בטלטלה נמוכה בהשוואה לעולם גם גרמה לחלק גדול מהמחאה. פתאום הכל פה נהיה מאוד יקר. את נוסעת לארה״ב, והכל עולה 60% מהעלויות אצלנו. אנחנו מודדים הכל באופן יחסי״.

מה לגבי יוזמות דומות, כמו "שלנו״?

"אלו יוזמות מבורכות. אני מאמין שיבואו עוד הרבה יוזמות טובות מגוונות, וזה בסדר, זה חלק מהחזון שלנו, לסייע לגופים נוספים לקום. אחרי שאנחנו נפרוץ את הדרך, יהיו כלים ברורים, ולכולם יהיה יותר קל. אין פה ויכוח, ואין פה תחרות״.

צילום: רויטרס

אם כבר חזון, מה צפוי למערכת הבנקאות הישראלית בשנים הקרובות?

"מדינת ישראל נמצאת בנקודה מאוד קריטית, וזה נכון גם לתקציב ולכל הדיונים הכלכליים שמתנהלים כרגע. ב־10־15 שנים האחרונות הממשלות השונות פתרו המון בעיות, גם קשות, אבל כאלו שאפשר לפתור, וכל ממשלה דחתה לזו שאחריה את הבעיות שקשה מאוד לפתור, אם זה התייעלות בתקציב הביטחון, הנמלים, רשויות מקומיות, הקצבאות ועוד כהנה וכהנה. בין אלו גם הבעיה של ריכוזיות הבנקים.

"עכשיו אנחנו בנקודת קצה. אם לא נגיע לפתרונות, נלך לכיוון לא טוב. ברור לחלוטין שאין שום סיכוי לפתור את מצוקת הדיור בלי לפתור את בעיית הריכוזיות במערכת הבנקאית, כי בידי הבנקים יש אינסוף יכולות לשלוט על המחירים בשוק הנדל״ן. באופן דומה, לא נצליח לפתור את סוגיית הנגישות להשכלה ולדברים חשובים נוספים. הציבור אולי לא ידע לבטא את זה, אבל הוא מחה על יוקר המחייה ועל ההשתעבדות לרכישת דירה, והביטוי לכך היה בהצבעה למפלגות החדשות״.

פה טמון המפתח לעתיד הכלכלי של המדינה?

"לא יכולים להיות פתרונות באף אחד מהתחומים האלו ללא פתיחת שוק ההון לתחרות. זה כמעט אקסיומטי, וכל מי שמבין כלכלה יודע שאין מנוס. המערכת הבנקאית היא מערכת חזקה, עוצמתית, וגם חיונית, כמו הילד ההולנדי שסותם באצבעו את החור בסכר. דעתו של הנגיד הבא בעניין הזה, מכיוון שהוא זה שבאופן פורמלי יעניק את הרישיונות, תכריע לאיזה כיוון הולכת מדינת ישראל בעשורים הקרובים״.

השינוי מתחיל אצלכם

אם תוסדר הרגולציה, אנחנו צפויים ליותר ויותר ארגונים כלכליים־חברתיים שיתופיים.

לא רק שאיגודי אשראי (Credit Union) או בנקים שיתופיים הם פורמט נפוץ ושגור בעולם, הקריסה הפיננסית העולמית ואי האמון הציבורי במערכות הבנקאיות הסטנדרטיות הובילו בשנה האחרונה לנהירה של הציבור המאוכזב לאותם גופים פיננסיים. היקף הנכסים בניהול הגופים האלו זינק בלמעלה מ־20% בשנה החולפת, ולא לחינם; הם הוכיחו יציבות, לא התמוטטו עם הבנקים הגדולים ולא נזקקו לסיוע ממשלתי בעקבות המשבר.

בבנקים מסוג זה כל אחד מהלקוחות הוא גם הבעלים: בניגוד לגרעין שליטה מצומצם שמונע מאינטרסים של מקסום רווחי הבנק, טבעו של הבנק המסחרי, יש להם בסיס בעלות רחב שמונע מאינטרס של התייעלות וצמצום עלויות לטובת הלקוחות־הבעלים. מדובר למעשה בהתאגדות של מספר רב של חברים, שמנהלים יחד אשראי והון משותף, ומכאן נוצר אינטרס לעמלות זולות, ריביות נמוכות על הלוואות וריביות גבוהות על פיקדונות. הרווחים נחלקים באופן שווה בין כל החברים, ולכולם משקל הצבעה שווה בקבלת החלטות הנוגעות למדיניות הבנק.

דווקא בישראל, המקום שבו המציאו את הקיבוץ, אין עדיין חיה כזאת. פורמט דומה התקיים במחוזותינו בעבר, אך נכחד בהליך רגולטורי של 30 שנה, מאז הקמת בנק ישראל ב־1954 ועד חוק הבנקאות שקבר את העניין סופית ב־1981. כיום בוחן בנק ישראל את בקשותיהן של שתי קבוצות שמעוניינות להתחיל את השינוי, ולהקים בנקים שיתופיים שיציעו את השירותים הבנקאים הבסיסיים: חשבון עו״ש, הלוואות, פיקדונות וכרטיסי אשראי. לבד מבנק אופק, אחת הקבוצות שהחלה בתהליך היא הקואופרטיב "שלנו״, שהוקם עם המחאה של קיץ 2011. מלווה אותה רייפי (רפאל) גולדמן, מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבים, ששוקד גם על הקמת מיזמים קואופרטיביים נוספים, בהם חנות קמעונאית וגוף השקעות פנסיוני. אם הנושא יתקדם, צפויים להצטרף לעגלה הכלכלית־חברתית גופים שיתופיים קיימים, כמו אגודת הסטודנטים וארגון "חבר״, וסביר להניח שעוד נראה במחוזותינו יוזמות נוספות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.