כאן כדי להישאר? "הרשתות החברתיות יצילו את עתיד הטלוויזיה"

השיר "Video Killed the Radio Star" אשר יצא לאור בשנת 1978, ביטא תחושה רחבה בקרב חוגים שונים – כי התפשטות הווידאו וחדירת הטלוויזיה למרבית הבתים במדינות המערב "תהרוג", בסופו של דבר, את כוכבי הרדיו. כעת, כמעט 4 עשורים לאחר מכן, שוב נשמעים קולות רבים אשר מבכים את מותה הקרב, לדבריהם, של טכנולוגית שידור אהובה. אך הפעם, זהו תורה של הטלוויזיה עצמה לעמוד על המוקד.

ואכן, נדמה כי לראשי תעשיית הטלוויזיה בעולם יש לא מעט סיבות לדאגה. אחוזי הצפייה צנחו פלאים, שעה שרבים מהצופים (הצעירים בעיקר) מעדיפים לצרוך את תכני הווידאו באמצעות המחשב האישי ורשת האינטרנט, מבלי להיות תלויים בלוחות השידור או בהפסקות הפרסומות המייגעות. גם תגובות הנגד של גופי השידור, בדמות טכנולוגיות להקלטה וצפייה אישית בכל זמן אשר יבחרו הצופים, לא הצליחו לעצור את הסחף – וצופים רבים ממשיכים לנטוש את הספה המשפחתית בסלון לטובת מסך הלפטופ בחדר.

אך למרות כל זאת, לא מעט אנשים ומומחים לתחום מאמינים כי מצבה של הטלוויזיה המסחרית אינו כה גרוע, למרות הנתונים המאיימים. היום מתקיים בניו יורק כנס מיוחד תחת הכותרת "עתידה של הטלוויזיה", אותו מארחת חברת מיקרוסופט ובו מתכנסים מיטב ההוגים, החוקרים והמומחים בתחום הטלוויזיה מהעולם. אז האם לעובדי גופי השידור השונים כדאי לצאת ולחפש עבודה חדשה? אם תשאלו את המומחים השונים, התשובה היא ממש לא.

כבר לא צופים "לבד" | צילום: shutterstock

אחד הקולות הנלהבים ביותר אשר מביע אופטימיות רחבה בנוגע לעתיד הטלוויזיה הוא מומחה הטלוויזיה האמריקאי טד רובין, אשר הגיע לכנס בכדי להציג את מחקריו בדבר הקשר ההדוק (והמתהדק עוד יותר) בין הטלוויזיה לבין הרשתות החברתיות השונות. "אנשים רבים סבורים כי הרשתות החברתיות והשידור באינטרנט הם שיהרגו את הטלוויזיה", לדבריו. "אני מאמין כי דווקא הרשתות החברתיות ופלטפורמות הצפייה השונות הן הצילו את הטלוויזיה, יעזרו לה למתג את עצמה מחדש – ויחזירו גם את הצופים בסופו של דבר".

את עיקר הסיבות לאופטימיות מרכז רובין, מומחה בשיווק ובמיתוג, לטענה כי "הרשתות החברתיות הפכו את הטלוויזיה ל'מגניבה' שוב פעם. בעבר, מי שצפה בהרבה טלוויזיה עשה זאת לבדו, בלי חברים, בבית. כך צופי טלוויזיה 'זכו' למיתוג של לוזרים ומנודים חברתית". רובין ממשיך ומסביר את הפן האסקפיסטי אשר סיפק המסך הקטן ל"דחויים חברתית", אשר יכלו לשבת בביתם ולצפות בתכנים כאוות נפשם.

אך לאחרונה, הרשתות החברתיות ופלטפורמות השידור באינטרנט שינו גם את אופי המיתוג של הטלוויזיה – ושל צופיה. "אתה כבר לא לוזר שיושב לבד בבית ורואה טלוויזיה – פשוט כי כשאתה יושב בבית, אתה כבר לא באמת לבד" ממשיך רובין. "גילינו למשל שגברים נוטים לתקשר יותר ברשתות החברתיות במהלך שידורי ספורט חשובים, ואני משוכנע כי גם הרשתות החברתיות, התגובות של חבריהם ואפילו של אנשים שלא פגשו מעולם ותחושת הצפייה המשותפת הזו היא ששלחה אותם חזרה אל מסך הטלוויזיה להמשך המשחק".

מדברים בזמן אמת

אחת הבעיות הגדולות של גופי השידור בעקבות טכנולוגיות הצפייה החדישות, היא יכולת השליטה של הצופים על שעת השידור הנוחה להם. כך, צופים שונים יכולים לראות את אותו הפרק בשעה שיבחרו, ולדלג על מקבצי הפרסומות המובנים בשידור. הבעיה המהותית אפילו יותר של גופי השידור – היא שגם המפרסמים השונים יודעים זאת, ומחירי הפרסום בערוצים רבים נמצאים בירידה.

הרשתות החברתיות מסייעות גם לבעיה הזו. כשכל חברינו משוחחים אודות הפרק האחרון בסדרה או על הנעשה במשחק ספורט מסוים, נרצה גם אנחנו להתערב בשיחה בזמן אמת, להתייחס לעובדות עדכניות ביותר – ולא להרוס את אלמנט ההפתעה, אם נצפה בשידור אחרי כולם.

ספורט, למשל, גורם לגברים לתקשר יותר ברשת | צילום: shutterstock

לכן, לא מעט גופי שידור בעולם מעודדים כבר תקופה ארוכה את הצופים לצייץ בטוויטר, להעלות תמונה באינסטגרם או לכתוב פוסט בפייסבוק אודות הנעשה בתוכנית בזמן אמת. לדעת רובין, תוכניות הריאיליטי (המושמצות לרוב בכנסים מסוג זה) מיטיבות לעשות זאת מכולם. "תוכניות הריאליטי מוכוונות בדיוק לזה – אנשים רוצים להשמיע את דעתם, לנתח מהלכים, לשתף מניסיון אישי. מכיוון שאלו תוכניות אשר עוסקות בסופו של דבר באנשים 'פשוטים', הן מעוררות צורך עז בקרב רבים להגיב עליהן – ובזמן אמת. הן עשו עבודה נהדרת החדירה לשוק הרשתות החברתיות".

ומה באשר לעתיד? רובין סבור כי "אנו רק בתחילתו של התהליך, וקשה לחזות להיכן נגיע בסופו. הטכנולוגיות יוסיפו להתקדם בקצב מטורף, ויכולות התקשורת שלנו יהיו חכמות יותר בכל יום שיעבור".

אז האם בסופו של התהליך אכן נחזור לשבת מול מסך הטלוויזיה? אם תשאלו את רובין, סביר מאוד להניח שאכן כן. והכל בזכות הרשתות החברתיות באינטרנט.