|
"האמת בדרך, ואי אפשר לעצור אותה". כך כתב אדוארד סנואודן לקוראי "הגרדיאן" ביוני האחרון, שבועות בודדים לאחר פרסום המסמכים המסווגים שהדליף ממשרדו בתחנת הNSA בהוואי. אך בחלוף 3 חודשים מאותה הדלפה, שהלכה וגדלה עד למימדי הדלפת הענק של אתר "ויקילקס", סופה של הפרשה עדיין אינו נראה באופק.
סנואודן עצמו הצליח להישאר חופשי ולמצוא מקלט זמני על אדמת רוסיה, ולהיעלם – הן פיזית, והן מכותרות העיתונים, לבינתיים. אור הזרקורים שהוסט מסנואודן עצמו מתרכז כעת בעיקר בכמויות המידע הענקיות אשר עולות מהמסמכים שהדליף. מכיוון שכמות המידע היא עצומה בכל קנה מידה, ובשבועות האחרונים "סיפור רודף סיפור", ריכזנו עבורכם את 10 העובדות המעניינות ביותר שלמדנו הקיץ על סוכנות הביון האמריקאית המסתורית.
מזה למעלה מעשור, פועל ה-NSA בכדי להשפיע סיסטמטית על אופני ההצפנה בחברות אינטרנט מסחריות, ומייצר לעצמו "דלתות אחוריות" – פרצות אבטחה קטנטנות, באמצעותן מתאפשרת גישה ישירה לפרטי המשתמשים האנונימיים ברשת האינטרנט. לפי מסמכים שפורסמו בניו-יורק טיימס, לסוכנות יכולת שבירה / עקיפה של חומות ההגנה השונות של ספקי האינטרנט האזרחיים, ובכך היא מסירה את המסכה מעל פניהם האנונימיות של הגולשים ברשת.
צילום: רויטרס
לסוכנות יש גישה לטווח רחב מאוד של מידע המאופסן במכשירי סמארטפון – לרבות אנשי קשר, הקלטות, הודעות ועוד. הגישה אפשרית למכשירי אייפון, בלקברי, ומכשירים המופעלים באמצעות מערכת ההפעלה "אנדרואיד" של גוגל.
מסמכים שפורסמו (באופן חלקי בלבד) בוושינגטון פוסט שפכו מעט אור על "התקציב השחור" – הוא תקציב סוכנויות הביון האמריקאיות. ממסמכים אלו עולה כי הסוכנות בעלת התקציב הגבוה ביותר היא ה CIA, אשר זוכה ל14.7 מיליארד דולר מדי שנה. שנייה לה – ה NSA, עם תקציב של 10.8 מיליארד דולר.
מסמכים אחרים חשפו מטרות שונות אחריהן עקבו אנשי ה NSA, לרבות מנהיגי מדינות "ידידותיות" לארה"ב – דוגמת ברזיל ומקסיקו, ראשי ארגונים בינ"ל ואנשי האו"מ והאיחוד האירופאי (לרבות פריצה למערכת הוידאו-קונפרנס של האו"מ), ואף אחר עיתונאים בכירים ברשת החדשות אל-ג'זירה.
ממסמכים שפורסמו גם הם בוושינגטון פוסט אנו למדים כי ב NSA איתרו לא פחות מ2,776 מקרים בהם אנשי הסוכנות עברו על נהלים בכל הקשור למעקב אחר מטרות אזרחיות. במקרה אחד, למשל, תואר מבצע מעקב אשר התרחש במשך 3 חודשים תמימים בטרם הובא לידיעתו של בית המשפט לענייני מודיעין ומעקבים, אשר פסק כי הוא נוגד את החוקה האמריקאית והורה על ביטולו המיידי.
אך גם כשהסוכנות פעלה על פי הכללים וחוקי הדין הבינ"ל, אנשיה שמרו לעצמם מספר לא מבוטל של "פרצות" ושיטות לבצע "החרגה" של פעולות מסוימות, אשר עלולות להתפרש כנוגדות את החוקה האמריקאית או הדין הבינ"ל. לדוגמא, על אף שאינה אמורה לבצע מעקבים אחר אזרחים אמריקאים, אנשי הסוכנות הגדירו כאלו כ"מחזיקים במידע מודיעיני זר בעל ערך", ובכך "החריגו" את הפעולה לגדר החוקי.
ה NSA מסייע במימון סוכנות הביון הבריטית, ה GCHQ (Government Communications Headquarters). במהלך 3 שנים העבירה הסוכנות האמריקאית למקבילתה הבריטית 150 מיליון דולר.
צילום: רויטרס
בהמשך לשיתוף הפעולה הנ"ל, דווח כי לסוכנות הבריטית יכולת ציטוט מתקדמות אחר כבלי סיבים אופטיים טראנס אטלנטיים המשמשים להעברת מידע ברשת האינטרנט – יכולת, אשר הבריטים משתפים בשמחה עם חבריהם האמריקאים.
אחד הגילויים שעוררו את הרעש הציבורי הרב ביותר, היה כי הסוכנות מפעילה תוכנית בשם PRISM, במסגרתה קיבלה גישה ישירה למאגרי המידע של חברות ענק בתחום התוכנה והרשת דוגמת אפל, גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק. רוב החברות הכחישו את מעורבותן בתוכנית שכזו, אך בודדות, בהן אפל ופייסבוק הגיבו דווקא בחשיפת פרטים ונתונים אודות היקף הפניות שקיבלו משירותי הביון האמריקאיים.
יריית הפתיחה לסאגה הבלתי פתורה הזו נורתה על ידי הגארדיאן, אשר חשף בחודש יוני כי ה NSA פנה לחברת התקשורת Verizon בכדי לקבל הקלטות שיחות של לקוחותיה העסקיים האמריקאיים. לאחר החשיפה, הודו מספר סנאטורים כי פניות כאלו לחברות תקשורת קיימות כבר מזה 7 שנים.
|
