|
למרות שכולנו יודעים עד כמה חשובים הכישורים הפיננסיים לניווט נכון של החיים הבוגרים, מפתיע כי במרבית בתי הספר עדיין לא מלמדים את הילדים דבר אודות כסף – וכיצד יש להתנהל עמו. לכן, האחריות על הנחלת השיעורים הבסיסיים לילדים אודות התנהלות פיננסית נכונה מוטלת כולה על ההורים.
"משבר המשכנתאות, משבר החוב הלאומי – כולם מעידים כי גם המבוגרים בארה"ב לא יודעים הרבה אודות התנהלות כלכלית נבונה. כדי לעזור לדור הבא להימנע מלחזור על הטעויות של הדור הנוכחי – אנו חייבים ללמד אותם מידע חיוני אודות כסף" אומרת בת' קובלינר, מחברת רב המכר בהוצאת הניו-יורק טיימס "Get a Financial Life" וחברה במועצה המייעצת לנשיא ארה"ב אודות פיתוח יכולות כלכליות עצמאיות.
לדבריה, כבר בגיל 3 ילדים מסוגלים לתפוס עקרונות פיננסיים יסודיים – כמו בזבוז וחסכון, ועל פי מחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה – ההרגלים הפיננסיים שלנו מתעצבים כבר בגיל 7. לכן, קובלינר מציעה להעביר לילדים "שיעורים" פיננסיים כבר מגיל צעיר. לשם כך היא מציעה 5 שיעורים חשובים להעברה לגילאים השונים:
גילאי 3-5. המסר: ייתכן שתאלצו להמתין עד שתוכלו לקנות משהו שאתם רוצים
"זה קונספט שקשה לאנשים ללמוד בכל גיל" אומרת קובלינר, ומעידה על משפחתה שלה: "כשאנחנו נכנסים לחנות, אני מסבירה לילדים 'נכנסנו למטרה מסוימת, כדי לקנות מתנה ל-X, וזה מה שנעשה. לכן הפעם לא נקנה לכם מתנה". כך הילדים לומדים כי לא כל כניסה לחנות משמעה קנייה וקבלה של מה שהם רוצים.
פעילות לחיזוק המסר: הציבו לילד יעד – נניח רכישת צעצוע מסוים – ובכל פעם שיקבל סכום כסף (מתנה מסבתא, כסף קטן שנשאר בג'ינס, או תשלום סימלי על מטלה שביצע) יחסוך בכדי להגיע ליעדו. שימו לב שהיעד לא יהיה קשה מדי להשגה – ילדים עלולים לחוש מתוסכלים במיוחד ולהשבר במהלך הדרך.
כבר מגיל 3 | צילום: shutterstock
גילאי 6-10. המסר: אתה צריך להחליט על מה להוציא את הכסף שלך
בגילאים אלו חשוב להסביר לילד שכסף נגמר בשלב מסוים, ולכן חשוב לקבל החלטות נבונות – מכיוון שלאחר שתוציא את הכסף, לא תוכל לעשות זאת פעם נוספת. בנוסף לפעילויות החיסכון בגיל צעיר, אפשר כבר לדרבן את הילד לקבל החלטות כלכליות בסיסיות בעצמו.
פעילות לחיזוק המסר: במהלך קניות בסופר מרקט, תנו לילד סכום כסף קטן (10 שקלים) ותנו לו לבחור בעצמו איזה פרי / ממתק ייקנה בכסף.
גילאי 11-13. המסר: ככל שתחסוך מוקדם יותר, כך הכסף שלך יצמח מהר יותר
בגילאים אלו אפשר לבצע מעבר: מחשיבה על חסכונות קצרי מועד ומונחי מטרה (כמו הצעצוע) לחסכונות ארוכי טווח. הציגו לילד את עקרון הריבית על השקעה והסבירו כיצד יוכל להרוויח יותר כסף אם יחל לחסוך בגיל צעיר.
פעילות לחיזוק המסר: הסבירו לילד על מערך הריבית, והקפידו להשתמש בדוגמאות מספריות (שכן ילדים לא יזכרו את השיטה עצמה ללא דוגמה ברורה). בנוסף, דחקו בילד לפתוח חסכון ארוך טווח למטרה יקרה יותר מצעצוע פשוט.
תסבירו מה זו ריבית | צילום: shutterstock
גילאי 14-18. המסר: חשיבות ההשכלה האקדמית (נכתב אודות נוער אמריקאי)
כשהמתבגר בוחר מוסד השכלה גבוהה ללמוד בו, חשוב שידע את עלויות לימודיו. עם זאת, לא צריך לגרום לו להרגיש רע אודות כך – חשוב שיבין את משמעות התואר האקדמי (הציגו את הנתונים על הבדלי השכר בין בעלי לחסרי השכלה גבוהה) ויבין כי מדובר בהשקעה משתלמת וחכמה.
בנוסף: דחקו בילד שימצא עבודה חלקית במקביל ללימודיו. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אינדיאנה הראה כי סטודנטים אשר עובדים עד 20 שעות בשבוע במקביל ללימודיהם מקבלים ציונים גבוהים יותר מחבריהם אשר אינם עובדים כלל – בשל שמירה על מסגרות זמן קבועות ומעורבות רבה בחיים הסטודנטיאליים. עם זאת, חשוב להקפיד כי העבודה החלקית נותרת חלקית בלבד – סטודנטים אשר עבדו למעלה מ-20 שעות קיבלו ציונים נמוכים ביחס לחבריהם.
גילאי +18. המסר: השתמש בכרטיס האשראי רק אם אתה מסוגל לעמוד בחשבון בסוף החודש
לצעירים קל מאוד לשלם באמצעות כרטיס הפלסטיק ולהמנע מחשיבה על ההוצאות המצטברות – עד סוף החודש, כשמגיע פירוט ההוצאות והילד נאלץ להתמודד עם חוב לא קטן. בנוסף, חובות כאלו עלולים להכתים את היסטוריית האשראי שלו, ולפגוע בסיכוייו לקבל בעתיד הלוואה לצורך רכישת דירה או רכב.
|
