חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

כוח נשי: חברות מגיעות לתוצאות טובות יותר כשנשים מובילות אותן

"חברה בעלת שוויון מגדרי תהיה חברה שבה המילה ‘מגדר' איננה קיימת, חברה שבה כל האנשים פשוט יכולים להיות עצמם" (גלוריה סטיינהם)

בשנים האחרונות חלה התקדמות בתחום ההעצמה הנשית במקומות העבודה. ישנן מדינות שאף קבעו חוקים ותקנות כדי לתמוך בכך. אך למרות ההתפתחויות הללו, ברוב הארגונים מספר הנשים, בעיקר בעמדות ניהוליות, אינו שווה למספר הגברים. החדשות הטובות הן כי הנושא זוכה לתשומת לב הולכת וגדלה.

מחקרים רבים מראים, כי תהליכי קבלת החלטות ופתרון בעיות על ידי קבוצה מגוונת מגדרית מביאים לתוצאות טובות יותר מכאלה שמתקבלים בקבוצה הומוגנית. רמת "האינטליגנציה הקולקטיבית", כלומר היכולת לקבל יחד החלטות מוצלחות, אינה נגזרת מרמת האינטליגנציה האישית של כל חבר בקבוצה או מרמת האינטליגנציה הממוצעת של חברי הקבוצה, אלא מנוכחותן של נשים בקבוצה. להשפעה החיובית של גיוון מגדרי על דירקטוריונים (הגברת הניטור והמעקב ומגוון רחב יותר של כישורים וידע) יש פוטנציאל להגדיל את הרווחיות באמצעות מניעת הפסדים או תמיכה בתהליך חשיבה אסטרטגית מסודר.

על פי מחקר של מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית משנת 2016, אשר בדק נתונים של כ־22 אלף חברות ברחבי העולם, קיים מתאם גבוה מאוד בין ייצוג נשי בעמדות מפתח בדרג C-Suite (תפקידים שבהם קיימת המילה Chief בתואר, כמו CEO, CFO וכדומה) לבין רווחיות. בחברות רווחיות המעבר מחברה ללא ייצוג נשי בעמדות בכירות ל־30% ייצוג נשי מזוהה עם גידול של 15% ברווח הנקי.

מחקרים נוספים הגיעו למסקנות דומות באשר ליחס בין גיוון מגדרי לרווחיות של חברות. מחקר של קטליסט משנת 2011 מראה, כי בחברות אמריקאיות שבהן יש שלוש נשים או יותר בדירקטוריון היו תשואות גבוהות יותר במכירות, בהון מושקע ובתשואה על ההון (ROE) לעומת חברות "נטולות נשים" בדירקטוריון. מחקר אחר, שבוצע על ידי MSCI ESG על חברות שנסחרו במדד ה־MSCI World בשנת 2015, מצא כי בחברות שבהן ישנה הנהגה נשית חזקה התשואה על ההון היתה 10.1%. זאת לעומת חברות ללא דירקטוריון מגוון, שבהן התשואה על ההון עמדה על 7.4% בלבד.

עדשה מגדרית

הדבר מקבל תמיכה גם מנתוני מחקר של UBS, שלפיו בחברות שבהן ישנן לפחות 20% נשים בהנהלה הבכירה או לפחות שתי נשים בדירקטוריון הרווחיות וההצלחה גבוהות יותר, לעומת חברות ללא גיוון מגדרי. כלומר, אכן קיימת קורלציה בין גיוון מגדרי בהנהלות ובדירקטוריונים לבין תוצאות כספיות טובות יותר. כך למשל, תיק השקעות הכולל מניות של חברות בעלות מודעות מגדרית הוא בעל תשואה עודפת של כ־3% בממוצע, מ־2010 ועד היום, לעומת מדד ה־MCSI World, המהווה אמת מידה לשוק המניות העולמי.

משקיעים המעוניינים בכך יכולים לשלב היום אלמנט של "השקעות קיימות" לתוך תיק ההשקעות שלהם. ענף חדש יחסית זה נקרא "השקעה באמצעות עדשה מגדרית" (Gender Lens Investing). קיימים שלושה סוגי קריטריונים עיקריים שלפיהם מסווגת חברה לקטגוריה הזו:

– חברות שבהן קיים ייצוג נשי בעמדות הבכירות – באחוזים או במספרים אבסולוטיים.
– חברות שבהן קיימת מעורבות של בעלי מניות לקידום גיוון מגדרי.
– חברות שבהן קיים דגש על נושא הקיימות באופן כללי (כחלק ממכלול רחב של תחומים, כמו איכות הסביבה, אחריות תאגידית וגם שוויון מגדרי).

גם האו"ם התייחס לאורך השנים לתחום מהפן הרחב שהוצג לעיל; "שוויון מגדרי הוא יותר מיעד זה לבדו. זהו תנאי מקדים לעמידה באתגרים של צמצום העוני, קידום פיתוח בר קיימא ובניית אחריות תאגידית נבונה", ציין המזכ"ל הקודם, קופי אנאן.
ב־2015 הכריז הארגון על 17 יעדי פיתוח קיימות גלובאליים ל־15 השנים הבאות. היעד החמישי הוא שוויון מגדרי והעצמת נשים ובנות.

15% יותר רווחים בחברות אותן מובילות נשים | צילום: Fotolia

ובינתיים בישראל

באופן כללי ניתן לומר, כי במדינות אירופה קיים ייצוג נשי גבוה בדירקטוריונים. בצרפת, למשל, בהתאם לחוק שנחקק בשנת 2014, חייבות להיות לפחות 20% נשים בדירקטוריונים, ומ־2017 ואילך צריכות להיות לפחות 40% נשים. לנורווגיה חוק דומה עם מינימום של 40% נשים.

בישראל הנתונים אינם מרשימים במיוחד, וכיום נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות מהוות 18%, על פי מחקר של המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך. רק בשבע חברות מכהנות בדירקטוריון יותר משלוש נשים, וב־11 חברות בלבד ייצוג הנשים בדירקטוריון הוא בשיעור של 50% ומעלה. רק ב־3% מהחברות יו"ר הדירקטוריון היא אישה, כשברוב המקרים הדבר נובע מהיותן בעלות שליטה או ממשפחת השליטה. אגב, נתון מעניין הוא כי הגיל הממוצע של הדירקטוריות בארץ הוא 51, נמוך משמעותית מהגברים (59).

בנימה אופטימית יותר, לפי מחקר של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, אחוז הנשים המקודמות לעמדות ניהול בדרגי ביניים ולהנהלה בכירה, גבוה יותר מאחוז הנשים הנמצאות בדרגים הללו כיום. אם הדבר ימשך לאורך זמן, הייצוג הנשי יגדל אט אט.
אם כן, בעולם נושא זה תופס תאוצה. בארץ חל שיפור הדרגתי ואיטי, ויש לאן לשאוף.

צמצום הפער המגדרי יתרחש, אך אינני סבורה, כי הדור של ימינו יזכה לראות שוויון מגדרי בהנהלות ובדירקטוריונים של חברות ציבוריות. חברות לא צריכות לחשוב על כך כעניין פמיניסטי – הן צריכות לעשות את הדבר הנכון כדי למקסם את השורה התחתונה ולהיטיב עם בעלי העניין.

הכותבת היא מנהלת השיווק של UBS Wealth Management Israel.
מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והוא אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/ או שיווק השקעות על־ידי מי שמורשה לעסוק בכך,
בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני״ע.

מובהר כי ייתכן שלכותב ו/או ל־ UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני״ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה-1995.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן