|
למרות שאנו מעבירים כמעט מחצית מחיינו בשינה, מדענים עדיין אינם יודעים להסביר בבירור כיצד אנו נרדמים ומדוע החליט הטבע כי כל החיות צריכות שינה. לאחרונה החליטו מדענים מאוקספורד לנסות ולבחון את נושא השינה דווקא על זבובי פירות – וגילו מולקולות המווסתות את הנוירונים השולטים על השינה שלנו. ברגע שהמולקולות פועלות על הנוירונים, הם נדלקים ומסמנים למוח שאנחנו עייפים וזקוקים לשינה.
הנוירונים האחראים על השינה ומהווים את "מתג הכיבוי" שלנו, התגלו לראשונה ב-2011 במחקר של מדענים מאוניברסיטת וושינגטון סטייט. אחד ממבצעי המחקר הצטרף אל קבוצת החוקרים באוקספורד וביחד הם ממשיכים חקור את המנגנון על זבובי הפירות, בהנחה כי מנגנון דומה קיים גם אצל בני האדם.
"יש קבוצה דומה של נוירונים במוח האנושי", אומר ד"ר דונלה, מעורכי המחקר. "הם פעילים חשמלית גם בזמן השינה ומהווים את המטרה ל"סמי הרדמה" שגורמים לנו לישון. לכן, סביר כי מנגנון דומה לזה שגילינו בזבובים קיים גם בבני אדם".
צילום: shutterstock
על מנת למצוא את המתג המולקולרי הזה, החוקרים הכניסו את הזבובים למצב של "Zero Dark Thirty". "מנענו מהזבובים שינה במשך לילה שלם ואז בדקנו האם הם ישנים יותר ביום שלאחר מכן. הזבובים הנורמליים השלימו את שעות השינה החסרות (כמו שאתם ואנחנו היינו עושים), אבל המוטנטים לא יכלו לעשות זאת. בזבובים המוטנטים האלה, מרכיב מרכזי במנגנון המתג המולקולרי היה לא תקין, מה שהשאיר את הנוירונים האחראים לשינה במצב כבוי כל הזמן והוביל לאינסומניה.
גילוי החלבונים הביולוגיים האחראים על הורדת מתג השינה שלנו, עשוי לעזור בפיתוח תרופות להפרעות שינה, אך גם לוקח את החוקרים צעד אחד קדימה בניסיון לפתור את תעלומת השינה. "השאלה הגדולה כעת היא לאיזה סיגנל חיצוני מתג השינה מגיב", אומר ד"ר דיאגו פימנטל, חוקר נוסף בפרויקט. "אחר מה עוקבים אותם תאים מעודדי שינה כאשר אנו ערים? אם היינו יודעים מה קורה במוח בזמן שאנו מתעוררים, וגורם למצב השינה להתבטל, היינו מתקרבים לפתרון התעלומה מדוע כל החיות צריכות לישון".
|
