Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

כך ביצעה סין את מחטף הטריטוריה הגדול ביותר מאז מלחמת העולם ה-II

הניו יורק טיימס דיווח לאחרונה כי רשות המיפוי של סין, סינומאפ פרס, הוציאה מפה חדשה של המדינה, המציגה 80% מים סין הדרומי כמים פנימיים של סין. 

מה עומד כאן על הפרק? בכל שנה, יותר ממחצית מנפח המסחר השנתי העולמי עוברת דרך ים סין הדרומי, וכך גם שליש מהסחר העולמי בנפט גולמי ויותר ממחצית מהסחר בגז טבעי נוזלי (LNG).

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

טענתה של סין לריבונות על השטח הימי אינה אומרת בהכרח שהיא תסגור את ים סין הדרומי לסחר עולמי, אולם זה עלול להיות הצעד הבא. בהתחשב בראייה הרחבה מאוד של בייג'ינג לגבי זכותה לפקח על התנועה ליד החופים, אין ספק שהיא תגדיר את המושג "מעבר ללא כוונת זדון" (innocent passage) באופן צר, ותדרוש מכלי שיט הנכנסים לים להשיג את רשותה מראש, וכך גם לגבי כלי טיס שטסים מעל הים. ים סין הדרומי, הגובל ב-8 מדינות, נחשב מאז ומתמיד למים בינלאומיים.

הטיימס ציין שדיפלומטים אסייתיים ראו את המפה עם הטענה המרעישה. הוצאת המפה, מצהירה הכתבה בטיימס, נדחתה מסוף 2012 "כדי שתוכל לקבל אישור רשמי של ההנהגה הסינית הבכירה". המפה עדיין אינה זמינה לציבור.

הרפובליקה של סין תחת הנהגתו של צ'יאנג קאי שק הוציאה ב-1947 מפות עם קווקווים בקצה ים סין הדרומי. הסימונים המעורפלים הללו הובילו למונח "לשון פרה" בגלל צורת השטח שהוגדר על-ידי הקווקווים. הרפובליקה העממית של סין של מאו צה דונג, אימצה לאחר ניצחונה ב-1949 את תביעותיו הנרחבות של צ'יאנג לגבי ים סין הדרומי, כאילו היו שלה.

צילום: רויטרס

אנליסטים אופטימיים טענו במשך זמן רב כי הקווים – 9 או 10, תלוי במפה – מייצגים את תביעתה של סין רק לאִיים שבתוך לשון הפרה. האיים האלה נתונים לתביעות מתחרות מצדן של ארצות חוף אחרות, ובמיוחד הפיליפינים, וייטנאם, מלזיה, ברוניי, אינדונזיה וטאייוון.

זאת ועוד, אופטימיות רבה שררה כשסין אישרה את אמנת האו"ם בנושא חוק הים ביוני 1996. אמנה רב-צדדית זו כוללת חוקים מפורטים על חישובים הנוגעים למים טריטוריאליים – המגבילים באופן כללי את התביעות הטריטוריאליות על מים למרחק שאינו עולה על 12 מייל ימי מהחוף – וחוקים אלה התנגשו בטענתה הכללית של בייג'ינג לריבונות על ים סין הדרומי. בהתאם לכך, האנליסטים חשבו באופן טבעי – או יותר נכון קיוו – שסין זנחה את התביעה הרחבה שלה המבוססת על 1947. 

אולם בייג'ינג, למרות המחויבות לאמנה, הכשירה כבר מזמן את הקרקע לסגירת ים סין הדרומי לאומות אחרות. לדוגמה, באוגוסט 2011, הוציאה סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה דו"ח המצהיר כי לסין יש "3 מיליון קילומטרים רבועים של מים טריטוריאליים". המדינה לא הייתה יכולה להגיע לחישוב הזה מבלי לכלול את תביעתה לרובם של 2.6 מיליון הקילומטרים הרבועים של ים סין הדרומי.

זאת ועוד, באותו חודש הייתה שינחואה ברורה אף יותר כשטענה כי האיים בים סין הדרומי "ובמים המקיפים" הם "חלק מליבת האינטרסים של סין". בשימוש ב"ליבת האינטרסים" אותתה בייג'ינג על כך שלעולם לא תוכל לוותר על הריבונות הסינית באיים או במים האלה.

צילום: רויטרס

כך או כך, המפה החדשה של בייג'ינג, לפי אלה שראו אותה, מסירה כל עמימות בכך שהיא ממירה את הקווקווים לגבול לאומי. לפיכך, כל האיים והמים שבתוך הקווים הם של סין, כך לפחות לפי הסינים. זהו ניסיון מחטף הטריטוריה הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. 

המפה החדשה תרגיז כמובן את ארצות אסיה. בשנה שעברה השתמשה סין בכוח כדי לתפוס טריטוריה פיליפינית, איי הואנג ין ("שונית סקרבורו" – Scarborough Shoal ) בים סין הדרומי. ארה"ב, למרות מחויבויות האמנה שלה להגן על הפיליפינים, הניחו לסינים לקחת מה שהם רצו. אף אחד בבית הלבן לא רצה להתעמת עם סין, ובפנטגון נשמעו קולות שלפיהם התוקפנות הסינית מגיעה לפיליפינים על כך שבעטו את הכוחות האמריקאים מהבסיסים בקלארק ובסוביק. עכשיו הסינים רוצים את Ayungin Shoal, שנחשבת זמן רב לטריטוריה פיליפינית.

התפיסה המתמשכת של חלקים מהפיליפינים היא קריאת תיגר עקיפה על ארה"ב. אולם כעת, הפקת המפה החדשה פירושה שבייג'ינג פונה ישירות לוושינגטון. אם קיימת מדיניות חוץ אמריקאית עקבית כלשהי, הרי שהיא נוגעת לחופש השיט.

מדוע זה חשוב? העולם משגשג בזכות מסחר המתנהל בחופשיות בנתיביים אוויריים וימיים נרחבים. כך שתביעתה של סין על ים סין הדרומי, אם יותר לה להישאר על כנה, תסמן את קץ המבנה הפתוח של העולם שלאחר המלחמה.

בסוף השבוע הנוכחי יפגוש הנשיא אובמה את עמיתו, שי ג'ינפינג, בראנצ'ו מיראז', ליומיים של שיחות אינטנסיביות. כשהכריז על הפגישה ב-20 במאי הודיע הבית הלבן כי עניינה יהיה "דיון על דרכים להגביר את שיתוף הפעולה". הממשל מקווה לבנות שותפות מתמשכת עם סין, מדינה של מפלגה אחת שהופכת יותר ויותר מיליטנטית, ומנסה להימנע מאי-הסכמות. 

אולם אסור שתהיה פשרה בעניין התביעות הימיות של בייג'ינג. או שים סין הדרומי הוא סיני או שהוא בינלאומי. קשה להפריז בחשיבות מה שמוטל כאן על הכף – עבור סין, עבור ארה"ב, ועבור הקהילה הבינלאומית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן