|
פגישת מנהיגי גוש היורו בחודש יוני האחרון הייתה אחד הרגעים הנדירים במשבר האירופי בו הופקה פריצת דרך שהתקבלה בברכה על ידי מרבית העולם. ההצהרה בסיום הוועידה התחילה במשפט אמיץ: "מדובר בחובתנו לשבור את המעגל ההרסני בין הבנקים למדינות הריבוניות", ואז קבעה כי "כשמנגנון פיקוח בנקים יחיד ואפקטיבי ייוסד, בשילוב הבנק האירופי המרכזי, תהיה לו האפשרות להזרים כספים ישירות לבנקים".
ההחלטה נתפסה בעולם כבעלת חשיבות קריטית לעתידה הכלכלי של ספרד. באותם ימים, בהם הסיכון לקריסת המערכת הספרדית בשל עלויות החילוץ לבנקים הקורסים היה עצום, נתפסה ההכרזה כצעד קריטי של שותפותיה של ספרד בגוש היורו לכיוון חלוקת הסיכונים המקושרים לסקטור הבנקים. אתמול, בהצהרה משותפת, הבהירו שרי האוצר של גרמניה, הולנד ופינלנד, כי למרות המילים האמיצות ביוני, ספרד תישאר לכודה במעגל מימון הבנקים.
ההצהרה חושפת חלק מן התקנות לפיהן יעבוד מנגנון היציבות. שניים מן העקרונות הללו חשובים במיוחד. הראשון הוא כי "למנגנון היציבות תהיה אחריות ישירה על הבעיות שמתרחשות תחת ההשגחה החדשה, אולם נכסי העבר צריכים להיות בטיפולן של המדינות". במילים אחרות, "אם זה קרה במשמרת שלכם, זו לא הבעיה שלנו". בהינתן העובדה שמעצם הגדרתן, כל הבעיות של סקטור הבנקים שמשפיעות על אירופה היום קרו תחת השגחה ממשלתית, ההצהרה למעשה נותנת לספרד אישור לא רשמי לקרוס. עזרה היא לא תקבל.
משאירים לו את העבודה השחורה. מריו דראגי | צילום: רויטרס
החלק השני גורס כי "מימון הבנקים על ידי מנגנון היציבות יתבסס על הגישה לפיה קודם יש להשתמש בהון פרטי, לאחר מכן מדינתי ציבורי, ומנגנון היציבות צריך לשמש כמפלט אחרון".
לפי הגישה הזו, מנגנון היציבות יכול להשקיע בבנקים רק כמפלט אחרון, כשלא ניתן להשתמש בהון המדינתי. במילים אחרות, המדינות צריכות להיות בפשיטת רגל לפני שמנגנון היציבות ייכנס לשימוש. העיקרון החדש נראה כמשעתק את המעגל האכזרי כמדיניות רשמית במקום להיפטר ממנו.
להצהרה יש השלכות רעות גם על אירלנד. בהצהרה ביוני נכללה התחייבות לפיה "קבוצת שרי האוצר תבחן את מצב הסקטור הפיננסי האירי מתוך כוונה לשפר את יציבותו". ההצהרה בפסגה ההולנדית-פינית-גרמנית פוסלת את האפשרות שמנגנון היציבות ישקיע בבנקים שנמצאים בבעלות ממשלת אירלנד, ובכך בעצם פוסלת הקלה על חצי מהעלויות שהושתו על משלמי המסים האירים.
מדוע גרמניה ושותפותיה חוזרות בהן מנכונותן המוקדמת לחלוק את סיכוני הבנקים עם שותפותיהן לגוש היורו? אולי הגישה שלהן עכשיו היא כי "אם מריו דראגי מוכן לרכוש המון אג"ח ספרדיות, למה שנדאג לגבי פשיטת רגל ספרדית בשנה הבאה? שהבנק האירופי המרכזי ידאג למדינה". בגוש היורו, כך נראה, אף מעשה טוב לא מגיע ללא עונש.
|
