Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

כך הפסיד מייסד בלום אנרג׳י בקרב מול מקורות האנרגיה המתחדשים

ההבטחה של חברת בלום אנרג'י היתה ענקית - ליצור רשת חשמל חדשה מבוססת גז טבעי, שתספק חשמל זול ונקי יותר. המציאות היתה שונה לחלוטין
טים פאנל

בזמן ששריפות ענק השתוללו באוקטובר האחרון, יותר ממילון תושבים בצפון קליפורניה סבלו מהפסקות חשמל. החשמל שלהם נקטע בכדי להוריד את היתכנות שרוחות גבוהות יגרמו להתלקחות חדשה. בעשן, ק.ר. סרידהאר הריח הזדמנות. החברה שלו, Bloom Energy, הנסחרת בבורסה, מוכרת תאי דלק – קופסאות פלדה המייצרות חשמל באמצעות גז טבעי. הקופסאות, הנקראות “שרתי האנרגיה”, פולטות זרם כמעט טהור של פחמן דו חמצני, אחד מגזי החממה העיקריים, אבל הן אמורות לייצר פחות ממנו בהשוואה לתחנות כוח מסורתיות ועושות זאת בלי לייצר כמות גדולה של מרכיבי ערפיח כמו תחמוצות חנקן וגופרית.

הכתבה מופיעה בגיליון מרץ 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

יותר מזה, היחידות של בלום מקבלות את הדלק שלהן דרך צינורות תת-קרקעיים שלא מושפעים מרוחות אימתניות המאיימות על כבלי המתח הגבוהה של קליפורניה. הן אלה שגרמו להפסקות החשמל שסרידהאר מחשיב כבלתי נסבלות בכל חברה מודרנית, במיוחד בעמק הסיליקון.

“בכל פעם שיש אסון, מחיר החשמל שלך עומד לעלות, בגלל שמישהו צריך לשלם על הנזק”, אומר סרידהאר. “זה הזרז לשינוי”. בלום מרוויחה בעקבות הפסקות החשמל. היא מחזרת אחר לקוחות באזורי סכנה ומציעה “מיקרו-תשתית” המופעלות על ידה, כמו 26 התשתיות שהיא מפעילה עד כה בקליפורניה, וליוו את התושבים במהלך הפסקות החשמל של שנה שעברה.

״היגיון כלכלי״

במהלך 19 השנים שלה בעסק, בלום התקינה כמה אלפים מתיבות 15 הטון שלה ברחבי העולם, בחברות טכנולוגיה גדולות כמו אפל ופייפאל. אלה מוכנות לשלם עבור הבטחת חשמל 24/7 למרכזי הדאטה שלהן, שם המחיר להפסקת פעולה עומד על 9,000 דולר לדקה. חלק גדול מהלקוחות של בלום נמצאים במדינות עם מחירי חשמל גבוהים ביותר ועם סיבסודים גבוהים לאנרגיה ירוקה. כך למשל בניו יורק, שם הום דיפו התקינה את התאים של בלום כגנרטורים לגיבוי “בכל מקום שיש בו היגיון כלכלי”, אומר מנהל האנרגיה של הרשת בארה”ב, קרייג ד’ארסי.

הקופסאות של בלום פועלות ללא הפסקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה כבר למעלה מעשור, מספקות כמעט 30% מאספקת החשמל של הקמפוסים בפסדינה. “אספקת כוח יציבה היא מאוד חשובה עבור מדענים”, אומר מנהל המתקנים בקאלטק ג’ים קאוול. “תשתית החשמל הרגילה התייתרה.”

זה אמור להיות הזמן של בלום לזרוח. “הגז הטבעי, הודות לטכנולוגיית השבירה ההידראולית, כבר שם”, אומר סרידהאר. אך עדיין, למרות ההבטחה הגדולה, הסיכויים של הקופסאות של סרידהאר להחליף את התשתית של קליפורניה, או כל תשתית אחרת, נמוכים למדיי. הסיבות רבות, אך מתומצתות לזה: הטכנולוגיה של בלום מלוכלכת ויקרה מידי.

בלום עדיין לא הניבה רווח, למרות 1.7 מיליארד דולר לפחות, שהושקעו בה. חלק מהסכום גויס על רקע הצהרות כוזבות. היא יכולה לצאת מהמשחק בקרוב, כשתקופת זיכוי המס הרווחי תסתיים והמימון יתייבש. 

סרידהאר כבר גייס את בנק ההשקעות Jefferies שיסייע בהסדר חוב של יותר מ-300 מיליון דולר שאמורים להיות משולמים בסוף השנה. המניות צנחו בכמעט 50% מאז שבלום גייסה 282 מיליון דולר בהנפקה שלה ב-2018. ועכשיו גורמי רגולציה ואפילו פוליטיקאים מקומיים מתנגחים בחברה. ערים כמו ברקלי יצאו נגד הגז הטבעי בטענה שאינו ירוק מספיק. בית משפט לא איפשר לאחרונה למחוז סנטה קלרה, בלב עמק הסיליקון, לאסור התקנות של קופסאות בלום חדשות, אלא אם הן מתודלקות, למשל, ב”ביו-גז” יקר להפליא ששונע מבריכות דשן או מטמנות.

לא מספיק

לפני עשור, סרידהאר דמיין כי עד היום טכנולוגיית תאי הדלק שלו תהיה בכל בית, בעלות של 3,000 דולר. אך במציאות, לאף בית בארה”ב אין קופסת בלום משלו, אפילו לא ביתו של סרידהאר בוודסייד, קליפורניה, ששווה 7.6 מיליון דולר. במקום זאת, הקופסאות שלו משמשות בעיקר לקוחות תעשייתיים ומסחריים, שמשלמים כל אחד כ-1.2 מיליון דולר. ללא סבסוד, הם מייצרים חשמל בעלות משוערת של 13.5 סנט לקוט”ש, לעומת 10 סנט לקוט”ש עבור תשתית החשמל הלאומית.

חשמל שמגיע ממקורות מתחדשים באמת זול כרגע בהרבה מבלום. ללא סבסוד, חשמל מאנרגיה סולרית ומאנרגיית הרוח עולה 4 סנט לקוט”ש, על פי חברת ניהול הנכסים Lazard.

אל תחשבו לשנייה שסרידהאר, בן ה-59, מיואש. “זהו קצב התפתחות דיי מדהים”, הוא אומר, במיוחד בהשוואה לנקודה שבה הוא התחיל. הוא גדל בהודו, היכן שהפסקות חשמל נפוצות, ולמד במוסד הלאומי לטכנולוגיה, טרישי, במדינת טאמיל נאדו הדרומית. אחר כך הגיע לארה”ב בכדי לקבל את הדוקטורט שלו בהנדסת מכונות. לאחר מכן עבד במעבדת טכנולוגיית החלל של אוניברסיטת אריזונה ובנה מכונת ייצור חמצן המיועדת למשימות של נאס”א למאדים. כשחללית ה”פולר לנדר” שיועדה למאדים התרסקה בשנת 1999, בוטל הפרויקט שלו. זה לא הרתיע אותו. הוא החל לעבוד על היפוך הטכנולוגיה, בכדי להפוך מתאן וחמצן לפחמן דו חמצני וחשמל.

עד שנת 2008, סרידהאר התקין את קופסאות הבלום הראשונות בגוגל, היכן שמשקיע ההון סיכון ג’ון דואר (שיושב בדירקטוריון בלום) מכהן כדירקטור ותיק. היו בעיות מההתחלה. המנגנונים הראשוניים הורכבו בעבודת יד, בחנות חובבנים בשדה התעופה הפדרלי של מחוז סנטה קלרה. מנהל בכיר לשעבר בבלום טוען שהיו צריכים לעקוב אחרי הקופסאות הראשונות 24/7, וכי היה צריך להחליף את המודולים הפנימיים שהיו עמוסים בתאי דלק בגודל 4 על 4 אינץ’ כמה פעמים בשנה, בעלות של 225 מיליון דולר. 

״זייף עד שתצליח״

סיבוך נוסף של המכשירים האלה היו מערכות הסינון – מכלי מתכת מלאים ב”חלוקי נחל” עשויים זרזים המפרידים תערובות גופרית ומזהמים אחרים מגז המתאן. לדברי אותו מנהל בכיר, בפעם הראשונה שטכנאים ניסו לרוקן את המכלים, הם פשוט שאבו את הזרזים עם שואב וגרמו לפיזור ריח ביצים סרוחות ברחבי השכונה. בלום קראו לטענותיו של המנהל “שמועה”.

אבל, כמו טכניקות אחרות של “זייף את זה עד שתצליח”, דואר וסרידהאר התנהגו כאילו בבלום כבר פענחו הכל. בראיון טלוויזיוני ב-60 דקות בשנת 2010, הם הציגו את קופסאות בלום כעתיד החשמל הירוק והנקי. “קופסת בלום מתעתדת להחליף את התשתיות – היא זולה יותר מהתשתית, היא נקייה יותר מהתשתית”, סיפר אז דואר. במסיבת עיתונאים מיד לאחר מכן, סרידהאר אמר לכתבים כי הקופסא יכולה לספק חשמל בעלות של 9 עד 10 סנט לקוט”ש.

אך זה לא היה לגמרי נכון. בלום התעקשה שהיא אכן מוכרת את האנרגיה בעלות הזולה הזו, אבל רק לאחר החלת סבסוד משמעותית ותפעול בהפסד. (דובר של קרן הון הסיכון Kleiner Perkins אומר כי זה נפוץ למכור בהפסד לבניית נתח שוק). זה מאשר כי העלות הלא מסובסדת שלה ב-2010 עמדה על 19 סנט לקוט”ש. 

סוללות בלום במטה איביי | צילום: Jakub Mosur
סוללות בלום במטה איביי | צילום: Jakub Mosur

כיום, לאחר עשור של מחקר ופיתוח ולאחר צניחת מחירי הגז הטבעי, זה עדיין עולה כ-13.5 סנט לקוט”ש כדי לבנות, להתקין, להעניק שירות ולתדלק קופסת בלום. סבסודים שונים מורידים מעט את העלות – בקליפורניה למשל ב-1.5 סנט. זה יכול להתאים ללקוחות שמשלמים יותר לקוט”ש במדינות עם מחירי חשמל גבוהים. אך הממוצע הארצי בארה”ב לחשמל קמעונאי עומד על 10 סנט וממשיך לרדת, אומר אד הירש, עמית באוניברסיטת יוסטון ויועץ אנרגיה בחברת ייעוץ המס BDO.

“הטכנולוגיה הזו לא עומדת בתחרות ברוב המדינות, היכן שבלום מתחרה מול אנרגיות מתחדשות אמתיות כמו אנרגיה סולרית ואנרגית רוח שירדו בעקומת המחירים במהירות”, אומר הירש. “הוסיפו סוללות ואתם יכולים להשיג אמינות דומה במחיר זול הרבה יותר, ללא פליטת פחמן. לוס אנג’לס, למשל, נכנסה להסכם של 25 שנה לקניית אנרגיה סולרית פלוס סוללות גיבוי ב-2 סנט לקוט”ש .

גלגל הצלה

לבלום מצפה עוד דרך ארוכה עד שתהיה מסוגלת להציע מחירים כאלו, למרות שהטכנולוגיה משתפרת. בעוד שהקופסאות המוקדמות שלה שרדו פחות משנתיים עד שנזקקו להחלפה, כיום בלום טוענת כי היא העלתה את תוחלת החיים שלהן ליותר מחמש שנים. אבל מה שיהיה יותר מרשים, זה אם היא תצליח לייצר כסף. עד כה החברה צברה (וממשיכה לצבור) הפסדים מצטברים של יותר מ-2.7 מיליארד דולר.

בתשעת החודשים עד ספטמבר 2019, בלום פרסמה הפסד נקי של 195 מיליון דולר ממכירות של 668 מיליון דולר. ב-12 בפברואר פרסמה בלום תיקון לנתונים של ארבע השנים הקודמות: מההכנסות הורדו 180 מיליון דולר, אל ההפסדים הוספו 75 מיליון. המניה צנחה ב-10% יום לאחר מכן. 

בלום קיבלה עזרה בכיסוי ההפסדים שלה מתושבי דלוואר, שם חברת האנרגיה Delmarva Power נמצאת בעיצומה של השנה השמינית בפרויקט של 21 שנים עם בלום. ב-2011 האספה הרשמית של דלוואר אישרה לבלום להשתתף בתוכנית האנרגיה המתחדשת שלה, על אף שהיחידות שלה לא פועלות על דלק מתחדש. לטובת התועלת הירוקה זו לכאורה, 300 אלף הלקוחות הדלווארים של דלמרבה מוכרחים לשלם תעריף חודשי של כ-16 סנט לקוט”ש עבור תפוקת 123 קופסאות בלום.

בנוסף, דלוואר חילקה מענק של 12 מיליון דולר לבלום. מרישומי המדינה עולה כי במהלך 12 החודשים שהסתיימו במאי 2019, דלמארבה העבירה יותר מ-34 מיליון דולר לחברת התפעול של בלום תמורת חשמל שנמכר לרשת בעבור 9 מיליון דולר בלבד. בנוסף, הבטיח סרידהאר 900 משרות במפעל שלה בדלוואר ב-2012, אך עד כה רק 340 מהמשרות מאוישות. 

נקי זה עניין יחסי

לפחות הטכנולוגיה של בלום נקייה יותר ממפעל החשמל הממוצע, נכון? לא תמיד. כאשר הקופסאות חדשות, הן פועלות ביעילות אופטימלית, ממירות כמעט 65% מדלק המתאן לחשמל ופולטות 300 ק”ג של פחמן דו חמצני לקוט”ש. זאת בהשוואה לפליטה הכללית של כ-400 ק”ג לקוט”ש בסקטור החשמל בארה”ב נכון לאמצע שנת 2019, על פי מכון סקוט של קרנגי מלון. 

בנוסף, זה גם טוב יותר מתחנות כוח הפועלות על גז טבעי, אשר פולטות 385 ק”ג, והרבה יותר טוב מפחם, המגיע ליותר מ-630 ק”ג. אך לאחר שהקופסאות מתיישנות, התהליך האלקטרוכימי מוריד את יעילותן. בהתבסס על חישובי פורבס, כמה מהקופסאות הישנות בדלוואר פולטות 435 ק”ג של פחמן דו חמצני לקוט”ש. בקליפורניה, היכן שהתשתיות המקומיות מייצרות חשמל ב-95 ק”ג לקוט”ש, בלום עלולה לאבד את אפקט המשיכה שלו.

ויש את עניין הפסולת המסוכנת. כשבלום הגישה את אישורי ההפעלה שלה בדלאוור, היא ענתה “לא” כשנשאלה האם המערכת שלה תייצר פסולת מסוכנת. כאשר הפקחים התחילו לשאול עוד שאלות ב-2014, בלום חשפה כי מערכת הסינון קלטה נוכחות של חומרים מסוכנים כמו ארסן, בנזן, גופרית ועופרת. כשתוחקרה מדוע שינעה את החומרים המסוכנים הללו מדלאוור למעבדים ומשרפות ברחבי ארה”ב, ללא שמירה על החוקים, בלום הגיבה כי הניחה שהיא פטורה מהם, מאחר והיא לא פתחה את המכלים.

סוכנות ההגנה הסביבתית של ארה”ב חשבה אחרת. היא הזכירה לדלאוור עוד ב-2005 לאכוף את חוקי החומרים המסוכנים באופן “מחמיר לא פחות” מזה של תקנות פדרליות, עם אחריות מא’ עד ת’ לניהול פסולת. בלום התעקשה שהיא אינה “מייצרת” פסולת מסוכנת, שהיא החלה לטפל ביחידות ניטרול הגופרית באופן שונה מאז שהסוכנות להגנת הסביבה הוציאה הנחיות, ושעכשיו בלום תואמת את ההנחיות. הסוכנות עדיין דורשת מבלום לשלם קנס של מיליון דולר.

אמינות מפוקפקת

כמה משקיעים הוטעו לאורך הדרך. ב-2012 הוועדה לניירות ערך ולבורסות השעתה מעבודתם באופן זמני את דוויט באדג’ר וקית’ דובנשפק, המייסדים של פירמת ברוקראז’, שהשתמשו במידע כוזב ובבדיקות נאותות רשלניות כדי לעזור לבלום לגייס 150 מיליון דולר. ההצהרות הכוזבות כללו למשל שלבלום היו הזמנות בהיקף של 3 מיליארד דולר מה-CIA ומרשת חנויות מכולת, וכי היא מקבלת הלוואה של עד 300 מיליון דולר ממשרד האנרגיה. 

באימיילים שנשלחו לוועדה, באדג’ר טוען להגנתו כי הוא מחזיק עותקים של מצגות שהוכנו עבור מועצת המנהלים בבלום (בה ישבו בין השאר דואר ומזכיר המדינה לשעבר קולין פאוול), המוכיחות כי בלום שיקרה למשקיעים. ב-2014, הברוקרים הגיעו להסדר מול בלום שהסתכם בפיצוי של 16.7 מיליון דולר, חלקם הגדול באופציות (הזכות לרכוש מניות), אם וכאשר בלום תונפק לציבור. לאחר ההנפקה, מחיר המניה של בלום מעולם לא עלה לגובה מספיק בכדי שבאד’ר ודובנשפק יקבלו את הכסף. בשנת 2019 הם תבעו את סרידהאר בגין הונאה. בלום טוענת כי לתביעה אין בסיס.

ג׳ון דואר וק.ר. סרידהאר | צילום: Thomas hawk
ג׳ון דואר וק.ר. סרידהאר | צילום: Thomas hawk

ב-25 ביולי, 2018, ביום ההנפקה של בלום, סרידהאר הוציא הודעה שקרית לכתבי “מארקט ווטש”, לפיה החברה הנה רווחית החל מהרבעון השני ושהיא תהנה מתזרים חיובי באותה השנה, בעוד שבמציאות היא עדיין הפסידה. 

בלום פרסמה תיקון ביום המחרת, והרגיעה כי סרידהאר “פשוט עשה טעות”. משקיעים אחרים אשר רכשו מניות בלום תבעו את סרידהאר ובלום על כך שהסתירו את מה שמוכר השורט נייט אנדרסון ממכון המחקרים של הינדנברג מעריך כיותר משני מיליארד דולר התחייבויות עתידיות הקשורות לשירותים והחלפת קופסאות בלום ישנות. 

בלום הכחישה את דוח הינדנברג; התביעות ממתינות. על פי הסבר של בכיר לשעבר בבלום, החברה הסתמכה על הכנסות מקופסאות חדשות כדי לסייע בקיזוז עלויות שירות על קופסאות ישנות: “הם היו חייבים להמשיך למכור עוד בקצה הקדמי כדי לממן את הקצה האחורי”. 

זמן שאול

בחודשים האחרונים בלום גייסה יותר מ-250 מיליון דולר מעסקים כמו חברת Southern כדי להחליף את הקופסאות הישנות בדלאוור. בלום יכלה לראות גל כזה של החלפות לפני סיום תקופת זיכוי המס הפדרלי על השקעות בשנת 2023, זיכוי שמגיע עד לשווי של 30% מההון שהושקע. כאשר האשראי ייגמר, כך גם  המימון האמין יסתיים. מה שמדגיש את העובדה כי ייתכן שבלום חיה על זמן שאול הן הפרישות של כמה בכירים ופרישתו הקרבה של סמנכ”ל הכספים שלה. גם הסנאטור לשעבר קלי איוט עזב את הוועד והוחלף על ידי ג’ף אימלט, מנכ”ל ג’נרל אלקטריק לשעבר. 

מה שמדגיש את העובדה כי ייתכן שבלום חיה על זמן שאול הן הפרישות של כמה בכירים ופרישתו הקרבה של סמנכ”ל הכספים שלה. גם הסנאטור לשעבר קלי איוט עזב את הוועד והוחלף על ידי ג’ף אימלט, מנכ”ל ג’נרל אלקטריק לשעבר. 

אם יש תקווה בסיפור זה, היא כי יש מקומות רבים בעולם עם אוויר מלוכלך יותר מקליפוניה, שבהם אולי אנשים יתעניינו במה שבלום מוכרת. ביפן, החברה יצרה שיתוף פעולה עם סופטבנק עבור מספר התקנות; בדרום קוריאה, היא בנתה לאחרונה את “מגדל הכוח” הראשון שלה – מבנה בעל ארבע קומות עם צדדים פתוחים, מלא בקופסאות, והיא עכשיו חוקרת, יחד עם סמסונג, דרך להפעיל ספינות באמצעותן.

סרידהאר מתעקש כי מחירי בלום ימשיכו לרדת בעוד החוסן שלה יעלה. הוא שואב השראה מתמונות לוויין של העולם בלילה, אשר תלויות במשרדי בלום. האורות הבהירים בתוך החושך מייצגים את רוב אוכלוסיית העולם. “שאר שני מיליארד האנשים הם בעצם ללא תשתית וללא מזל”, הוא אומר. “מה שהניע אותי לייסד את החברה הוא בדיוק מה שמניע אותי עכשיו: להרגיש כאילו עשיתי משהו״.

הכתבה מופיעה בגיליון מרץ 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

שער גיליון מרץ 2020 של פורבס ישראל
שער גיליון מרץ 2020 של פורבס ישראל

צילום התמונה הראשית: CTSI at UCSF