Forbes Israel Logo

כך ויתרה הממשלה על 4.1 מיליארד שקל

בדצמבר 2009 העתיד נראה ורוד והעולם נראה ירוק. כל מנהיגי תבל התכנסו בקופנהאגן כדי לדון בבעיה משותפת – גורלו של כדור הארץ וההתמודדות עם התחממות הפלנטה.

אובמה היה שם, אבל נתניהו לא סבר שזה מספיק חשוב. את המשלחת הישראלית הוביל הנשיא שמעון פרס, שזיהה את גודל השעה. הוא עלה על הבמה והתחייב בפני העולם שעד שנת 2020 ישראל תקצץ 20% מפליטות גזי החממה הצפויות שלה. בירושלים נדהמו: הממשלה לא הסמיכה את פרס להתחייב בשמה. היו שרים שטענו שפרס וגלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, ביצעו מחטף. מתברר שלא כל המחטפים רעים: ממשלת ישראל סונדלה למהלך אסטרטגי חשוב שלא היתה חולמת לבצע אלמלא הנשיא דחק אותה לפינה. כדי לממש את ההתחייבות עברה החלטת ממשלה על השקעת 2.2 מיליארד שקל על פני עשור בפרויקטים של התייעלות אנרגטית.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

זמן מה לאחר מכן שאלתי בכיר במשק אם לדעתו ישראל תעמוד ביעד עליו הצהירה, שהוא, אגב, צנוע מאוד ביחס להתחייבויות שלקחו על עצמן רוב המדינות המפותחות (רבות מהן לא עמדו ביעדים הללו). הבכיר גיחך. "אתה הרי יודע איך זה אצלנו", הוא אמר, "בפעם הראשונה שיהיה צריך לקצץ משהו יבטלו את התוכנית. הרי כולם פה חושבים שמשבר האקלים העולמי זו בעיה של אחרים, אז מה פתאום שאנחנו נשלם עליה?".

השבוע הנבואה של הבכיר התגשמה במדויק. אחד הסעיפים הפחות מדוברים בתוכנית הכלכלית עתירת הגזירות של האוצר מופיע בעמ' 234 תחת הכותרת: "דחיית יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה". במקום בשנים 2013 עד 2020, החליטו באוצר שהתוכנית תיושם בין 2016 ל-2023. הקפאה של שלוש שנים. מכיוון שבישראל אין דבר יותר קבוע מהזמני, יש סיכוי סביר שמדובר בהקפאה לנצח. איך אמר לוי אשכול המנוח: הבטחנו, אבל לא הבטחנו לקיים.


צילום: מרק ישראל סלם

קצת אירוני שכל זה קורה דווקא בשבוע שבו נערך בבית הלבן דיון מיוחד, בהשתתפות בכירי הפנטגון, שעסק במשמעויות האסטרטגיות והבטחוניות של העובדה שבקיץ 2015, ככל הנראה, הים בקוטב הצפוני יפשיר לחלוטין ופני האיזור ישתנו באורח היסטורי. להצטמצמות כיפת הקרח בקוטב יש קשר הדוק לאירועי אקלים קיצוניים ברחבי הכדור, והצמרת האמריקאית כבר מדברת בקול רם על ההשלכות – פגיעה ביבולי המזון, שתוביל לפגיעה ביציבות הכלכלית והבטחונית. בדו"ח שפרסם הפנטגון לפני חודשיים נכתב כי "השפעות שינוי האקלים עלולות לפעול כגורמים המזרזים אי יציבות או עימותים בחלקים שונים בעולם".

אבל בואו נצא מנקודת הנחה שישראל הקטנה לא תפתור את הבעיות הגדולות של הכדור. הסיפור הוא אנחנו, לא כדור הארץ. התוכנית הלאומית לצמצום הפליטות היתה בעצם מהלך חשוב שמשלב צמיחה ותעסוקה ירוקה, שיפור איכות החיים ובריאות הציבור והפחתת עלויות המחיה. הגדיעה של התוכנית היא אולי מכה קלה בכנף של כדור הארץ – אבל מכה קשה לריקי כהן מחדרה. כן, שוב היא, ועוד כמה מיליוני ישראלים עובדים שישלמו את המחיר.

עד כה הושקעו במסגרת התוכנית כ-600 מליון שקל בכ-200 פרויקטים של התייעלות אנרגטית. רבות מהתמיכות ניתנו לעסקים קטנים ולרשויות מקומיות, שבעזרת הסיוע שידרגו מערכות וטכנולוגיות, צמצמו משמעותית את צריכת החשמל ועד 2020 יחסכו כ-700 מליון שקל בחשבונות החשמל. עסק או רשות מקומית שמשלמים פחות על חשמל – ובאותה הזדמנות מזהמים פחות את האוויר וחוסכים תחלואה ועומסים על מערכת הבריאות הקורסת – יכולים להשקיע את הכספים באפיקים אחרים. כך יוצרים צמיחה – צמיחה ירוקה.

גם רבבות משקי בית נהנו בשנתיים האחרונות משילוב בין התייעלות סביבתית לחיסכון כלכלי: פרויקטים של גריטת מכונות כביסה, מכוניות ומקררים ישנים ומזהמים זכו להצלחה רבה. כעת נמצא בעיצומו פרויקט להחלפת המזגנים הישנים. המדינה מרוויחה חיסכון באנרגיה ובזיהום האוויר, האזרחים משלמים פחות על החשמל ונהנים ממכשירים מתקדמים ויעילים יותר. WIN-WIN.

עכשיו כל זה ייגמר. ייקטעו גם התמיכות בקידום הבנייה הירוקה, שמאפשרת לדייריה לחסוך עשרות אחוזים בהוצאות החשמל והמים. לא רק שמחירי החשמל והמים ממשיכים לעלות – גם את הסיכוי לנהל אורח חיים חסכוני המדינה מונעת עתה מאזרחיה. הקפאת התוכנית לצמצום הפליטות היא עוד מס לכל דבר – שפוגע באיכות החיים, בכיס וברווחה של תושבי ישראל. על הדרך, גם כדור הארץ יחטוף.

האירוניה היא, ששר האוצר משווק את התוכנית הכלכלית שלו תחת הסלוגן – "עכשיו קשה, בעתיד יהיה טוב יותר" (כי הרי "יש עתיד"). אבל הגזירות בתחום הסביבתי מבטיחות בדיוק את ההיפך: שבעתיד יהיה רע וקשה יותר. כל קיצוץ בתקציבים סביבתיים הוא צ'ק שאנחנו רושמים לעצמנו על חשבון העתיד. במסגרת עבודת ההכנה שנעשתה בזמנו לקראת החלטת הממשלה, נמצא כי עמידה ביעדי קיצוץ הפליטות תביא למשק תועלת שנתית של 4.1 מיליארד שקל עד 2020. זה הסכום שממשלת ישראל – על פי תחשיביה שלה – ויתרה עליו השבוע.

[email protected]

טורים קודמים של הכותב:

הסופרטאנקר הנדל"ני התגלה כבלוף לאומי

הקשר המפחיד בין הפיצוץ בטקסס לחיפה

פסק הדין המודרני – אין ארוחות רעילות חינם

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.