כך יוכלו מחשבים להרחיב את הידע שלנו בדרכים חדשות לחלוטין

מאז שהקונספט של מחשב נולד, לאינטליגנציה מלאכותית יש מטרה רחבת היקף להצליח לחשב, אבל אולי אנחנו מתקרבים לכך יותר מאי פעם – עם מודלים חדשים למחשוב קוגניטיבי.

מחשוב קוגניטיבי מגיע משילוב של מדעים קוגניטיביים – מחקר המוח האנושי וכיצד הוא מתפקד, ומדעי המחשב, ולתוצאות יהיו השלכות נרחבות על החיים הפרטיים שלנו, שירותי הבריאות, העסקים ועוד.

מה זה מחשוב קוגניטיבי?

המטרה של מחשוב קוגניטיבי היא לדמות את תהליך העיבוד של המחשבה האנושית למודל ממוחשב. תוך שימוש באלגוריתמים בעלי יכולת למידה עצמית, שמשתמשים בכריית מידע, זיהוי דפוסים ועיבוד שפה טבעית, המחשב יכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד.

למחשבים אמנם יש יכולות חישוב ועיבוד מהירות יותר מבני אדם כבר כמה עשורים, אך הם לא מסוגלים להשלים משימות שבני אדם מקבלים אותן כמובנות מאליהן ופשוטות, כמו הבנת השפה הטבעית, או זיהוי אובייקטים ייחודיים בתמונה.

חלק מהאנשים אומרים שהמחשוב הקוגניטיבי מייצג את העידן השלישי של מחשוב: עברנו ממחשבים שיכולים לארגן סכומים בצורת טבלה (תחילת 1900) למערכות שניתנות לתכנות (שנות ה-50) וכעת למערכות קוגניטיביות.

המערכות הקוגניטיביות האלו, שהמוכרת בהן היא ווטסון של IBM, נשענות על למידה עמוקה של אלגוריתמים ורשתות עצביות, כדי לעבד מידע באמצעות השוואתו למערכת הדרכה של מידע. ככל שהמערכת נחשפת ליותר מידע, כך היא לומדת יותר, וככל שזה נהפך למדויק יותר במשך הזמן, כך הרשת העצבית הופכת יותר ויותר ל"עץ" מורכב של החלטות שהמחשב יכול לבצע כדי להגיע לתשובה.

יוכל לסייע בהשוואה על מצב רפואי מסוים. כך ייראה ווטסון של IBM | צילום: IBM

מה מחשוב קוגניטיבי יכול לבצע?

לדוגמא, לפי הרצאת וידאו של TED, ווטסון יוכל בסופו של דבר להיות מיושם במערכת שירותי בריאות כדי לסייע בהשוואה בין מידע שישנו על מצב מסוים, כולל ההיסטוריה של המטופל, מאמרים רפואיים, שיטות טובות, כלים דיאגנוסטיים ועוד, לנתח את הכמות העצומה הזו של מידע ולספק המלצה.

לאחר מכן הרופא יהיה מסוגל להסתכל על שיטות טיפול שמבוססות על הממצאים האלו, על בסיס מספר רב של גורמים כולל המצב העכשווי של המטופל וההיסטוריה שלו, כדי לבצע (בתקווה) החלטות טיפול טובות יותר.

במילים אחרות, המטרה (בנקודה זו) היא לא להחליף את הרופא, אלא להרחיב את היכולות שלו על ידי עיבוד כמות עצומה של מידע זמין שבאופן הגיוני אף אדם לא יוכל לעבד ולשמור, ולספק סיכום ודרך פוטנציאלית ליישום.

סוג זה של עיבוד יוכל להיעשות בכל שדה אפשרי בכמויות גדולות של מידע מורכב, אשר יעבור עיבוד וניתוח כדי לפתור בעיות, כולל בתחומי הפיננסים, המשפטים והחינוך.

המערכות האלו יוכלו להיות מיושמות גם בתחומים אחרים של עסקים, כולל ניתוח התנהגות צרכנות, הדמיה אישית בעת קנייה, רובוטים שישמשו כשירות לקוחות, סוכנויות נסיעות, הדרכות, ביטחון ודיאגנוזות. רשת המלונות הילטון השיקה לאחרונה את הרובוט-שוער הראשון, קוני, אשר יכול לענות על שאלות לגבי המלון, אטרקציות מקומיות ומסעדות בשפה טבעית.

העוזרים הדיגיטליים האישיים שיש לנו בסמארטפונים ובמחשבים שלנו כעת (סירי וגוגל בין השאר), הם לא מערכות קוגניטיביות אמיתיות; יש להם מערכת מתוכננת מראש של תגובות והם יכולים להשיב רק על מספר מוגדר מראש של שאלות. אבל אנחנו הולכים ומתקרבים לעתיד, בו נוכל לדבר עם המכשירים הניידים, המחשבים והמכוניות שלנו, או הבתים החכמים שלנו, ולקבל תגובה אמיתית ומלאת מחשבה, במקום כזו שמתוכנתת מראש.

ככל שמחשבים הופכים יותר ויותר לכאלו שמסוגלים לחשוב כמו בני אדם, הם גם ירחיבו את היכולות והידע שלנו. בדיוק כמו שהגיבורים של סרטי המדע הבדיוני סומכים על המחשבים שלהם כדי לבצע תחזיות מדויקות, לאסוף מידע ולהסיק מסקנות, כך אנחנו ננוע גם לעידן בו מחשבים יוכלו להרחיב את הידע והתבונה האנושיים בדרכים חדשות לחלוטין.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן