כך מוטטה מעילת הענק של איש העסקים הישראלי את הכלכלה המולדבית כולה

כל זה התפוצץ די מהר. בדצמבר 2014, קרן המטבע העולמית צפתה לצמיחה מכובדת של 3.5% בתמ"ג, והיה נראה כי מולדובה נמצאת במסלול ההצטרפות לאיחוד האירופאי, לאחר בחירת ממשלה קואליציונית שתומכת באיחוד האירופאי, בסוף נובמבר. אבל זה קרה לפני שהבנקים התמוטטו.

או יותר נכון, זה קרה לפני שמישהו הבחין בהשפעה של ההתמוטטות. שלושה מהבנקים במולדובה נפלו בין ה-23 ל-27 בנובמבר, ארבעה ימים לפני הבחירות, בשל הונאת ענק. ג'יימס ג'ורג' ג'אטראס, מנהל יוזמת שיתוף הפעולה במזרח מטעם המכון האמריקאי באוקראינה, מתאר בקצרה מה קרה:

"בסוף השנה שעברה, פרצה שערורייה לאחר שכמה פוליטיקאים הצהירו כי בוצעה מעילה בסך מיליארד דולר, בשלושה בנקים במדינה. האצבעות הופנו ישירות למשקיעים פרטים בבנקים – בתור האשמים העיקריים. הטענות גרמו לפניקה בציבור ולמשיכה המונית של הפקדות בבנקים האלו. המשבר הגיע לשיא בפברואר, כאשר המטבע המולדבי (הלאו), צנח כמעט ב-40% מול היורו והדולר".

אובדן הכספים בסך מיליארד דולר, הסתכם ב-12.5% מהתמ"ג של מולדובה. יחד עם זאת, מושל הבנק המרכזי במדינה ציין כי גם התמוטטות בנקאית הרסנית לא תוביל בדרך כלל להפחתה של 100% מנכסי הבנקים המעורבים, אך בכל מקרה זו מכה קשה לכלכלה המולדבית.

המשבר הבנקאי הוא סימפטום של בעיות עמוקות יותר בכלכלה הפוליטית במדינה. חברת הייעוץ האמריקאית קרול מצביעה על איש העסקים הישראלי אילן שור כאשם העיקרי בהונאה, תוך תיעוד של רשת נרחבת הכוללת בעלי מניות בשלושת הבנקים, גורמים רוסים, חברות בריטיות ובנקים לטביים – כולם הובילו לשור בסופו של דבר.

שור, יליד תל אביב בן 28 בלבד, עומד בראש חברת האחזקות שור הולדינגס ודורג על ידי פורבס כאחד מעשרת אנשי העסקים העשירים ביותר במולדובה. הוא כבר הספיק להיבחר לראש העיר אורחיי ביוני, למרות שהיה תחת מעצר בית באותה עת, וכעת זעם ציבורי עצום מופנה כלפיו.

איש העסקים הישראלי אילן שור. למרות שמתואר כאחראי העיקרי למצבה של מולדובה, נבחר לראשות עירייה במהלך מעצר בית | צילום: ויקיפדיה

אך למרות זאת, הדו"ח של קרול התקבל כ"סיפור בדיוני" על ידי ויורל צ'טרארו, ראש היחידה נגד שחיתות במולדובה. ואכן, יש משהו פגום בדו"ח של קרול, שכן הוא מראה חוסר הבנה לגבי הצורה בה עובדים הבנקים. אבל, העובדה החשובה היא כי שלושת הבנקים הרחיבו את ההלוואות שנתנו בצורה מסיבית, הרבה יותר ממה שההון הרזרבי שלהם איפשר להם.

לא ברור מדוע הבנק המרכזי המולדבי לא עשה דבר כדי לעצור זאת, מאחר והוא היה אחראי על הרגולציה והפיקוח על הבנקים האלו. ההערה של המושל כי אחד מהבנקים היה במצב של חדלות פירעון משנת 2007, רק הופכת את העניינים לגרועים יותר. אם הבנק באמת היה במצב כזה, למה הוא לא פורק? ואם מכירת הבנק הייתה אמורה לארגן את ההון מחדש, למה הבעלים החדשים הורשו להרחיב את ההלוואות שלו בצורה כל כך נרחבת, כך שהוא נכנס לחדלות פירעון שוב לאחר כמה חודשים? לבנק המרכזי המולדבי יש כמה שאלות לענות עליהן.

עד כה, אף אחד לא שאל אותו, למרות ההערות של קרן המטבע הבינלאומית על הרגולציה של הבנק בדצמבר 2014. מההערות עולה כי יש להחזיר את הפיקוח והרגולציה על הבנק, וכי צריך לחזק את ההגנה החוקית על צוות הוועדה הלאומית לשווקים פיננסיים. כלומר, הסיבה שלא נשאלו שאלות היא פוליטית.

מולדובה. רוסיה כבר לוטשת עיניים | צילום: thinkstock

מעורבות רוסית

הגדלת ההלוואות של הבנק מומנה בין השאר דרך חברות רוסיות. הבנק קרס כאשר המימון נעצר לפתע. במקביל, היה גם בנק קמעונאות שהורץ על ידי פוליטיקאים. התזמון של עצירת המימון והפעלת הבנק לא נראה כצירוף מקרים, מאחר ושניהם קרו תוך פחות משבוע לפני הבחירות לפרלמנט. הממשלה שתומכת באיחוד האירופאי הפסידה: ב-21.5% מהקולות זכתה המפלגה הסוציאליסטית, שמתנגדת לחברות באיחוד האירופאי ומעדיפה להיכנס ל"איחוד האירו-אסייתי" של רוסיה. בסופו של דבר נוצרה ממשלה קואליציונית אשר תומכת באיחוד האירופאי, אך היא לא שרדה לאורך זמן. ראש הממשלה החדש, צ'יריל גאבוריצי, התפטר ביוני לאחר שהתעוררה ביקורת על האותנטיות של תאריו האקדמיים וכיום למולדובה אין ממשלה.

הרמיזה של ג'אטראס כי המשקיעים במגזר הפרטי "הצילו" את הבנקים ממגזר ציבורי מושחת, ולאחר מכן נתקלו בחיציהם של הפוליטיקאים – איננה כנה לחלוטין. במולדובה, כמו בבולגריה, אין הבחנה ברורה בין המגזר הפרטי לציבורי. המדינה מנוהלת בידי אינטרסים עסקיים בעלי כוח רב – שנקראים במערב "אוליגרכים" – אשר שולטים בממשלה ישירות על ידי בחירות, או באופן עקיף דרך חסות. האוליגרכים הולכים לפוליטיקה במטרה להרחיב את האינטרסים העסקיים שלהם: הם מרוויחים שליטה על מוסדות כמו בנקים מרכזיים והמערכת המשפטית, במטרה לשמור על העסקים שלהם ולהרחיק את אויביהם. אילן שור הוא אחד מהם. 

אבל מה שחשוב יותר, הוא שמולדובה היא מדינה שמחולקת מבפנים. חלק משמעותי באוכלוסייה שלה דובר רוסית או תומך ברוסיה: כ-75% מהמגזר הבנקאי הוא בבעלות רוסית, כמו גם רבים מהעסקים. תמיכה בחברות באיחוד האירופאי ירדה משמעותית בשנה האחרונה, בחלקה בשל הקידום המסיבי של האיחוד האירו-אסייתי על ידי גורמים רוסים. המובלעת של טרנסניסטריה, אשר נמצאת בשטח מולדובה אך למעשה עצמאית, פונה למזרח: לרוסיה יש בסיסים צבאיים בה, ובמרץ היא ערכה תרגילים צבאיים לאורך הגבול עם אוקראינה, וכך המתח באיזור עלה. אוקראינה מונעת כעת את הגישה של רוסיה לבסיסים הצבאיים שלה בטרנסניסטריה. אבל בזמן שהאיחוד האירופאי עסוק במשבר היווני, רוסיה הפיצה את הדרכונים הרוסים בקרב אזרחי המובלעת.

לכן, הדו"ח של קרול מדגיש את המעורבות של הרוסים ושל בעלי המניות במולדובה, ולא רק את החברות שמימנו את הבנקים. הדו"ח לא הזכיר את הממד הגיאופוליטי. הפלת הממשלות שתומכות באיחוד האירופאי, הולמת מאוד את השאיפות הרוסיות באיזור. במקרה זה, הסירוב של האיחוד האירופאי לתת תמיכה כספית למולדובה, היא התאבדות פוליטית. ללא התמיכה, מולדובה תתמוטט.

במסמך של האיחוד האירופאי נכתב כי "ניתן יהיה להעביר את כספי התמיכה של האיחוד האירופאי רק כאשר תאושר התכנית של קרן המטבע העולמית. ממשלה זמנית לא יכולה להגיש בקשה לתכנית, ולכן זוהי סיבה נוספת כדי להאיץ את התהליך של כינון קואליציה ממשלתית חדשה".

עם מדינה בצרה שנמצאת בין אוקראינה הלא יציבה לבין מדינות הבלקן השבריריות – וכוללת מובלעת שתומכת בקרמלין ומתוארת כנקודת משבר – אולי אירופה צריכה לחשוב מחדש.