כך נכנסו שתי אחיות נורבגיות צעירות לדירוג המיליארדרים השנתי

כבוגרת תיכון טרייה, נראה שאלכסנדרה לא ממהרת להיות בעלים פעילה בחברה, ובמקום היא נחשבת לאחת מרוכבות הסוסים המבטיחות בנורבגיה, וקוטפת פרסים בתחרויות ברחבי אירופה.

אחותה של אלכסנדרה, קטרינה, מבוגרת ממנה בשנה ומחזיקה בהון שווה ערך. אחרי תקופה ב-Ferd במהלכה הובילה פרויקט ב-2014 שעסק באבטלת צעירים, קטרינה נרשמה לאוניברסיטת אמסטרדם שם היא לומדת מדעי החברה.

כבר מזה תקופה שהאחיות מחזיקות ב-42.2% מהחברה הפרטית, כל אחת. למרות ההון העצום שלהן על הנייר, הן היו יכולות לחיות בנורמליות יחסית בנורבגיה עד לאחרונה. רשויות המס הנורבגיות מפרסמות את נתוני החזר המס רק עבור אינדיבידואלים מעל גיל 17, ולכן מאז שהן הגיעו לגיל החוקי, האחיות זכו לתשומת לב על הכסף שברשותן. בראיון לטלוויזיה הנורבגית, אמרה קטרינה שקיבלה 500 בקשות חברות חדשות בפייסבוק כאשר פורסמו פרטים על העושר שלה ב-2014.

חברת Ferd, שמשמעות שמה בנורבגית הוא "מסע", נוסדה ב-1849, כאשר הסבא רבא רבא רבא שלהן יוהאן הנריק אנדרסן, רכש את מפעל הטבק J.L. Tiedemanns ויצר את מה שהפך ליצרנית הסיגריות המובילה בנורבגיה במשך יותר מ-150 שנה. המשפחה נשארה בתעשייה עד 2005, אז מכרה את המניות שלה ל-Skandinavisk Tobakskompagni תמורת כמעט 500 מיליון דולר. כיום Ferd היא חברת אחזקות בתחומים שונים שכוללים אחזקות פרטיות, נדל"ן, השקעות באבטחה וקרן גידור. יוהאן ה. אנדרסן, אבי שתי הבנות ויו"ר הדירקטוריון, מחזיק ב-15.2% מהחברה אבל גם ב-70% מהקולות. הוא אף אחראי לחשבון הטוויטר FerdOwner דרכו הוא מפיץ את המחשבות שלו ל-55 אלף עוקבים.

על אף היותה חברה פרטית, הפעולת ללא תמיכת משקיעים חיצוניים, Ferd מפרסמת מדי חצי שנה באתר האינטרנט שלה פרטים אודות ההשקעות שלה, לרבות השווי המאזני שלה העומד על יותר מ-3 מיליארד דולר.

מודל דומה של העברת חברה בין דורות, יצר מיליארדר צעיר נוסף מנורבגיה השנה. גוסטב מגנר ויצו מחזיק ב-47% מ-SalMar ASA, אחת מיצרניות הסלמון הגדולים בעולם, שנוסדה על ידי אביו שעדיין מנהל את החברה. ההחזקות ב-SalMar הופכות את בן ה-22 למיליארדר השלישי הצעיר בעולם.

נשאלת השאלה, כיצד המיליארדרים הנורבגים מעבירים את הונם לילדים בגיל כה צעיר? אולי ניחשתם את זה כבר: "יש בוודאי כמה סיבות לכך שהבעלות של משפחה בעסק נבנית – ומס הוא כמעט תמיד חשוב כאן", אומר אספן נורדבו, שותף בפירמת עורכי הדין מאוסלו Haavind.

קטרינה ואלכסנדרה אנדרסן. כובשות את האינסטגרם עם סוסים ואופנה | צילום: Ferd

נורבגיה היא אחת מהמדינות הבודדות שיש לה מס עושר, אשר מחייב אינדיבידואלים עשירים לשלם כמעט 1% מהשווי הנקי שלהם כל שנה. מאחר והבסיס למס הזה הוא מצב העושר של כל אדם בנפרד, החל מהשנה בה הוא מגיע לגיל 17, משפחה עשירה יכולה להפחית את מס העושר הכללי שלה על ידי פיזור הנכסים בין חברי המשפחה, מסביר נורדבו באופן כללי על תכניות בעלות.

זה אולי יהיה  פקטור פחות משפיע ממה שהיה בעבר, מאחר ושיעור המס ירד לאחרונה, אבל ישנן גם רגולציות אחרות שמשחקות תפקיד.

ב-2014, הממשלה הנורבגית החדשה ביטלה את מס הירושה המעיק עבור משפחות של אנשי עסקים. חשש מכך שמדובר יותר בחלון הזדמנויות ופחות בנורמה חדשה, מאחר והמס יוחזר שוב בבחירות הבאות, הביא לכך שכמה משפחות העבירות בעלות.

פקטור נוסף הוא ההגבלות של חוקי הירושה הנורבגיים על כוחן של צוואות, אשר מגנות על כל האחים והילדים מפני הוצאה מהצוואה. אם אתם כעשירים נורבגיים רוצים להבטיח שהאדם "הנכון" יירש את ההון או את החברה, הענקת הנכסים לפני מותכם היא הדרך היחידה בה אתם יכולים באופן חופשי להחליט מי מקבל מה.

אויבינד בוהרן, פרופסור לפיננסים בבית הספר הנורבגי לעסקים באוסלו, מוסיף שמלבד הרגולציות, יש היבט ייחודי נוסף בתרבות הנורבגית שאולי יסייע להסביר את האינפלציה בצעירים נורדיים ברשימה המיליארדרים של פורבס.

"השערה אחת היא שההעברה המוקדמת של ההון לילדים משקפת את הגרסה המודרנית של המודל הסקנדינבי. המשפחה נחשבת יותר ויותר לצוות של פרטנרים שווים שם וותק ומגדר לא נלקחים בחשבון יותר. ההורים מחשיבים לעיתים קרובות יותר את הילדים שלהם כעמיתים, והם מגלים שזה יותר טבעי שהילדים שלהם ישתתפו באופן רציני יותר בפסגה".

עמיתים או לא, אלכסנדרה וקטרינה נותנות לאבא שלהן לנהל את הכסף כמי שנחשב למלך המדיה החברתית של המשפחה, והן חולקות את האהבה של אביהן לנוכחות פעילה ברשת. המדיה החברתית שלהן היא אינסטגרם, שם קטרינה מעלה תמונות אופנתיות של החיים הסטודנטיאלים שלה באמסטרדם, והתמונות של אלכסנדרה הן מיקס של סוסים, מדליות, אהדה לטבעונות וקריאה להפסיק את האכזריות בבעלי חיים. לאור כל אלו, אפשר לנחש שהשתתפות בעסק המשפחתי לא חייבת להיות כזו רצינית כעת.

צפו: המיליארדרים הצעירים בעולם