כך רוצה כוכב הקולנוע יו ג'קמן להציל את העולם – באמצעות כוסות קפה

באמצעות הקפה ג'קמן אמנם לא מקווה "להציל" את העולם, אך הוא בהחלט מאמין כי ביכולתו לסייע לפתור בעיות חברתיות רבות ברחבי הגלובוס – ולכל הפחות, להפוך את העולם למקום מעט טוב יותר לחיות בו. במאבק הזה הוא לא נלחם כנגד פרופסור מרושע או דמות נבל אשר מאיים להשמיד את העולם, אלא נגד יעדים מסובכים הרבה יותר דוגמת עוני, ניצול והבדלי מעמדות. והכל, כאמור, באמצעות הקפה.

רוצה להציל את העולם. ג'קמן | צילום: Christopher William Adach, מתוך ויקיפדיה

הקפה, מסביר ג'קמן, הפך בשנים האחרונות לאחד ממוצרי הצריכה הנמכרים ביותר ברחבי ארה"ב ובעולם המערבי בכלל. אך פולי הקפה, כידוע, לא גדלים בארה"ב, אלא במגוון מדינות ברחבי העולם. בין ספקיות הקפה המובילות בעולם נמצאות מדינות מתפתחות רבות דוגמת ברזיל או מדינות שונות ביבשת אפריקה. המרחק הגיאוגרפי והתרבותי הגדול בין מדינות אלו למערב אפשר לאורך השנים נורמות מסחר ועבודה "בעייתיות מאוד", הוא מסביר, בהן העסקת ילדים בשכר רעב, הסכמי שכר לא הוגנים עם החקלאים המגדלים את הפולים, תשלומים נמוכים באופן קיצוני ועוד. באלו, כאמור, החליט ג'קמן להילחם.

השחקן האוסטרלי נחשף לעוולות התחום לראשונה בשנת 2009, כשטס לאתיופיה במיוחד בכדי לביים סרט דוקומנטרי על תעשיית חקלאות הקפה במדינה. שם, הוא פגש חקלאי בשם דוקל, אשר גידל את פולי הקפה ומכר אותם למתווכים מערביים במחירים מגוחכים. "התרגשתי עד עמקי נשמתי כשהבנתי כמה קשה הוא עובד כל יום, וכמה מעט הוא מרוויח עבור כך", אמר ג'קמן כשחזר לארה"ב. "הוא דוגמא חיה לאדם ששובר את מעגל העוני בו חיה המשפחה שלו במשך דורות, והכל באמצעות עבודה קשה ולא מספיק מתגמלת. הרגשתי מחויב לתת לא הבטחה שאני אעזור לו ולחבריו ככל שאוכל".

ג'קמן, מסתבר, הוא אדם שעומד מאחורי דבריו. כששב לארה"ב החל להופיע במפגשים של האו"ם, ולהפציר בראשי הארגון לפקח על הסכמי הסחר בין המערב לבין החקלאים הפרטיים באתיופיה. אך ג'קמן הבין כי כוחו של הארגון מוגבל, ושינוי של ממש "לא יגיע מלמעלה, אלא מלמטה, דרך ציבור הצרכנים", לדבריו.

כך, בשנת 2011 השיק ג'קמן חברה חדשה תחת השם "קפה האדם הצוחק", אשר פועלת ללא מטרות רווח ומשווקת סוגים שונים של פולי קפה, ובנוסף מפעילה שני בתי קפה בניו יורק. הלהיט הגדול ביותר שמכרה החברה מאז, אגב, הוא סוג קפה בשם "החלום של דוקל". "גם בעוד מיליון שנה לא הייתי מאמין שאראה מותג קפה מצליח עם השם שלו עליו", אמר לאחרונה ג'קמן.

חברת "קפה האדם הצוחק" מרוויחה לא מעט כסף – אשר נתרם כולו לארגונים המסייעים לאוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם. בנוסף, הקפה שמייצרת החברה הוא "מוסמך מטעם הסכמי הסחר ההוגן". המשמעות היא שהמוצר ותהליך הייצור עומדים בשורה של סטנדרטים מחמירים בתחומי הסביבה, המחזור, העבודה, השכר שמקבלים המעורבים, הבטחת תנאים סוציאליים בסיסיים וכו'. כך, כל כוס קפה שרוכשים הלקוחות לא רק מבטיחה כי הרווחים יחזרו לטובת הקהילה – אלא גם מבטיחה כי אף חקלאי לא נוצל, אף ילד לא היה מעורב בתהליך, והסכמי הסחר היו הוגנים ושקופים. את כל אלו, כוסות הקפה של הרשתות הגדולות בארה"ב לא יכולות להבטיח. למעשה, ברבים מהמקרים דווקא ההפך הוא הנכון.

פולי קפה, רגע לאחר קטיפתם | צילום: thinkstockphotos

הקפה של ג'קמן הלך וצבר תאוצה, לא מעט בזכות דמותו המוכרת והאהובה כל כך והמאמצים הרבים שעשה בכדי לשווק את החברה המתפתחת. החל מהחודש שעבר, "קפה האדם הצוחק" זמין ללקוחות גם בכמה מרשתות הקפה הגדולות והמובילות בארה"ב, וג'קמן מאמין כי גם אם הוא לא יעקוף את המתחרות הגדולות בתחום, הוא לפחות יצליח לגרום גם להן להיכנס תחת כנפי "הסכם הסחר ההוגן" בתחום.

"אני ריאליסט, אבל מעל הכל – אני אוהב קפה", הוא מסכם בחיוך. "מעבר לכל הצד הפילנטרופי, אנשים אוהבים את הקפה שלהם, והם לא ישתמשו בו אם הוא לא יציג איכות יוצאת מן הכלל". אך אותו "צד פילנטרופי" שהזכיר ג'קמן ממשיך לשמש כמטרה העיקרית בשמה הוא ממשיך לפעול – ולראייתו, גם גורם מרכזי להצלחת החברה. "לשמחתי, רוב האנשים היום רוצים לדעת מאיפה מגיעה החולצה שלהם, מאיפה מגיע הג'ינס או זוג הנעליים. וכן, גם כוס הקפה שלהם נכללת ברשימה. הציבור רוצה לדעת שמתייחסים בהוגנות לאלו שמייצרים את המוצרים האלו. אנשים לא רוצים לנצל אחרים. עם חותמת הסחר ההוגן – הם יכולים לדעת שזה המצב".